ניר ישראל – הבדלי גרסאות
הרחבה - הקמת המושב |
מ ←היסטוריה: פרטים |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
בבית העולים ב[[בנימינה]] הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד [[נס ציונה]] ו[[רעננה]]. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. |
בבית העולים ב[[בנימינה]] הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד [[נס ציונה]] ו[[רעננה]]. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. |
||
לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" ושכן בסמוך לעיירה [[אשקלון#אל-מג'דל|מג'דל]] ולקיבוץ [[ניצנים]]. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה. |
לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" ושכן בסמוך לעיירה [[אשקלון#אל-מג'דל|מג'דל]] ולקיבוץ [[ניצנים]]. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה. |
||
ב-[[23 בנובמבר]] 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כ[[מחסן]] מזון, מחסן נשק, מטבח |
ב-[[23 בנובמבר]] 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כ[[מחסן]] מזון, מחסן נשק, מטבח ומזכירות. החברים הקימו גם [[אורווה]] מחומרים שמצאו בשטח ל[[פרד]]ות שנמסרו להם מאוחר יותר. |
||
תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים |
תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים והמים מוקמו בחצר והיו משותפים. בסופי השבוע נסעו הגברים למשפחותיהם והותירו בשטח כמה מהם כשומרים. |
||
ב-[[1 במאי]] [[1950]], בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואיכלסו את בתי הקבע במושב. |
ב-[[1 במאי]] [[1950]], בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואיכלסו את בתי הקבע במושב. |
||
ועדת השמות הציעה למושב את השם "גאליה", שנדחה בידי החברים. אלה העדיפו לקרוא את היישוב על שם אישיות, שעזרה בבניין הארץ ולכן הוחלט לציין את זכרו של [[ישראל טייבר]], שהיה תעשיין בולט ביישוב. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nir Yisrael|שם ויקישיתוף=ניר ישראל}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nir Yisrael|שם ויקישיתוף=ניר ישראל}} |
גרסה מ־01:56, 22 בפברואר 2016
מדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | חוף אשקלון |
גובה ממוצע[1] | 41 מטר |
תאריך ייסוד | 1949 |
תנועה מיישבת | העובד הציוני |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 884 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.0% בשנה |
31°41′14″N 34°38′11″E / 31.6873200793978°N 34.6364896258576°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
ניר ישראל הוא מושב במישור החוף הדרומי, ליד העיר אשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה.
היישוב קרוי על שם ישראל טייבר, שתרם כסף רב לקק"ל.[3]
היסטוריה
בבית העולים בבנימינה הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד נס ציונה ורעננה. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" ושכן בסמוך לעיירה מג'דל ולקיבוץ ניצנים. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה. ב-23 בנובמבר 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כמחסן מזון, מחסן נשק, מטבח ומזכירות. החברים הקימו גם אורווה מחומרים שמצאו בשטח לפרדות שנמסרו להם מאוחר יותר. תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים והמים מוקמו בחצר והיו משותפים. בסופי השבוע נסעו הגברים למשפחותיהם והותירו בשטח כמה מהם כשומרים. ב-1 במאי 1950, בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואיכלסו את בתי הקבע במושב. ועדת השמות הציעה למושב את השם "גאליה", שנדחה בידי החברים. אלה העדיפו לקרוא את היישוב על שם אישיות, שעזרה בבניין הארץ ולכן הוחלט לציין את זכרו של ישראל טייבר, שהיה תעשיין בולט ביישוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מעל דפי ההיסטוריה, אתר מושב ניר ישראל
|