סימביוזה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:16, 22 בפברואר 2016

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ויקיזציה.

דג רמורה נדבק לצב ים. הצב אינו ניזוק מכך.

סימְבְּיוֹזָה (symbiosis, מיוונית: יחד + חיים) או צַוְתָּאוּת, היא סוג של יחסי גומלין בין מיני אורגניזמים שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ובשיתופיות ותלויים זה בזה. יש שכל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ויש שרק יצור אחד מפיק תועלת. הצוותאות קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים. כל אחד משני היצורים הוא צַוְתַּאי (צוותאי; סִימְבִּיּוֹנְט, symbiont).

את החלופות העבריות צַוְתָּאוּת (צוותאות)‏‏^[1] וצַוְתַּאי גזרה האקדמיה ללשון העברית ב-2009 מן המילה הארמית צַוְתָּא (בעברית: צוות), המצויה בסִפרות חז"ל.^[2] עשרות שנים קודם לכן הציע המילונאי ראובן אלקלעי את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).^[3]

סוגי הצוותאות

כמה סוגי יחסי גומלין עשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות גופנית (פיזית):

מוטואליזם (הדדיות): שני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
קומנסליזם (סְמוּכנות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצמידות בעוד האחר אינו ניזוק (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שופע אור ומים).
פרזיטיזם (טפילות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצוותאות בעוד האחר ניזוק ממנה (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שיש בו תחרות על האור בין צמחים שונים).

מוטואליזם (הדדיות)

המוּטוּאליזם (בעברית: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה להדדיות היא דג הנקאי אשר מנקה את דגי השונית מטפיליהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן החזזית והמיקוריזה.

אנדוסימביוזה

אנדוסימביוזה היא סוג של הדדיות ובו אחד המינים חי בתוך אחר. תאוריה זו מסבירה תאוריות אבולוציוניות המנסות להבין כיצד נוצרו תאים בעלי אברונים. תאוריית האנדוסימביוזה טוענת שהכלורופלסט והמיטוכונדריון שהם אברונים בתא, נבלעו בעבר על ידי תאים גדולים והחלו לבצע אנדוסימביוזה עמם עד שפיתחו תלות במארחיהם.

קומנסליזם (סְמוּכָנוּת)

הקומנסליזם (בעברית: סְמוּכָנוּת) הוא צורה של חיי צמידות המועילה לאחד בלי להזיק לאחר. שני צדדים לסמוכנות:

מפיק התועלת (הסְמוּכָן, קומנסָל)
מארח הסמוכן (הפונדקאי), אשר אינו מפיק תועלת מן השיתוף ולא ניזוק.

הסמוכן נהנה מהפונדקאי ללא גרימת נזק. לדוגמה, אפיפיטים, צמח נפוץ בג'ונגלים, גדלים על צמחים אחרים אך אינם מזיקים להם. אורַח חייהם המיוחד מאפשר להם להגיע אל האור מבלי לגדול בקרקע, ובעזרת שורשי אוויר מיוחדים הם קולטים את המים מהאוויר הלח שסביבם. את המלחים הם קולטים מאבק ומעפר המצטבר בחריצים שבקליפות העצים.

פרזיטיזם

בפָּרָזיטיזם (בעברית: טפילוּת) שני צדדים:

מפיק התועלת (טפיל),
המארח של הטפיל (פונדקאי), אשר ניזוק מניצולו של הטפיל.

הטפיל גורם נזק לפונדקאי כאשר הוא מנצל אותו. לדוגמה, פרעושים הנטפלים לכלבים וחיות אחרות; הפרעוש ניזון מדם החיה ומוצא מחסה בפרוותה, בעוד שאל החיה מוחדרים בזמן שאיבת הדם חיידקים מזיקים. דוגמה נוספת לכך היא שרשור. השרשור היא תולעת הנטפלת למעיים של יצורים חיים (כולל בני אדם) ניזונה מהמזון המגיע למעיים, ופולטת את צרכיה לתוך גוף הפונדקאי.

האבולוציה של הסימביוזה

חוקרי האבולוציה מצאו עדויות לתהליכים התפתחותיים רבים שבהם טפילים אלימים הפכו לפחות אלימים ותהליכים שבהם טפילים הפכו לסמביונטים. עדויות לתהליכים הפוכים קיימות גם הן אך הן נדירות יותר. ההנחה היא שהתהליך המוביל מטפילות לסימביוזה נובע מזה שנזק למאחסן גורר בהרבה מקרים נזק לטפיל. דוגמה לטפיל שהופך לסמביונט: נגיף שמספק לתא הגנה נגד נגיפים אחרים המנסים להדביק את אותו התא. מערכת הגנה כזו נועדה במקור "להשאיר את כל השלל" בידי טפיל קטלני אחד. בשלב השני פרטים של הנגיף שהיו פחות אלימים (קטלו את התא לאט יותר או שלא קטלו אותו) התרבו טוב יותר בעזרת התא והתא המודבק בנגיף מתון נהנה מהגנה מנגיפים אלימים. בשלב השלישי החומר התורשתי של הנגיף השתלב בזה של התא, יכולת ההדבקה שלו התנוונה והגנים שלו התחילו להתרבות רק בריבוי הרגיל של התא.

קישורים חיצוניים

אמוץ זהבי וצבי ינאי, ‏תשובות חדשות לבעיות ישנות, מחשבות 50, אוקטובר 1981, עמ' 35–39

הערות שוליים

^ ‏מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏
^ האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)
^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994

[1] ‏מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏

[2] האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)

[3] ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[קובץ:Impala mutualim with birds.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[אימפלה]] מטופלת על ידי [[זרזיר הבקר|זרזירי בקר]].]]
 [[קובץ:Dardanus pedunculatus (Hermit crab) with anemone covered shell.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[סרטן נזיר]] עם [[שושנת ים|שושנות ים]] עליו]]
+[[קובץ:Bee pollinating a flower.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[דבורת הדבש|דבורה]] מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.]]
 [[קובץ:Reed warbler cuckoo.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[קנית קטנה]] מאכילה פרט טפילי של [[קוקייה אירופית]].]]
-בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים. '''סימְבְּיוֹזָה '''(symbiosis, מ[[יוונית]]: יחד + חיים) או '''צַוְתָּאוּת''', היא סוג של [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] בין [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ו[[שיתוף|בשיתופיות]] ותלויים זה בזה. שני יצורים אשר חייהם כרוכים זה בזה לשם השגת תועלת משותפת. שיתוף פעולה שכזה עשוי להתקיים בין יצורים מכל סוג: צמחים, בעלי חיים, חיידקים, ופטריות. הודות לסימביוזה שני היצורים מרוויחים, ולאורך פרקי זמן ארוכים הם אף עשויים לעבור אבולוציה משותפת ההופכת אותם ליותר ויותר מתאימים האחד לשני, לעתים עד לרמה בה אינם יכולים עוד להתקיים בנפרד. הסרטון הבא מציג את מונח הסימביוזה ומביא לפנינו מקרה מבחן של סימביוזה ואבולוציה משותפת.
+'''סימְבְּיוֹזָה '''(symbiosis, מ[[יוונית]]: יחד + חיים) או '''צַוְתָּאוּת''', היא סוג של [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] בין [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ו[[שיתוף|בשיתופיות]] ותלויים זה בזה. יש שכל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ויש שרק יצור אחד מפיק תועלת. הצוותאות קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין [[צמחים]] ו[[בעלי חיים]], בין [[חיידק]]ים וצמחים, בין [[פטרייה|פטריות]] וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים. כל אחד משני היצורים הוא '''צַוְתַּאי''' (צוותאי; סִימְבִּיּוֹנְט, symbiont).
 את החלופות העבריות '''צַוְתָּאוּת''' (צוותאות)‏‏{{הערה|1=‏[http://web.archive.org/20020210153338/hebrew-academy.huji.ac.il/decision2.html מילים ומונחים] באתר האקדמיה ללשון העברית‏}} ו'''צַוְתַּאי''' גזרה [[האקדמיה ללשון העברית]] ב-2009 מן המילה הארמית צַוְתָּא (בעברית: צוות), המצויה בסִפרות חז"ל.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://hebrew-academy.org.il/2010/08/14/%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%9A-84/|כותרת = האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)|אתר = |תאריך = }}</ref> עשרות שנים קודם לכן הציע המילונאי [[ראובן אלקלעי]] את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).<ref>{{צ-ספר|מחבר = [[ראובן אלקלעי]]|שם = מלון עברי שלם|מו"ל = הוצאת גליל|שנת הוצאה = 1994|כרך = 3}}</ref>
 == סוגי הצוותאות ==
-את היחסים הסימביוטיים נהוג לחלק לשני סוגים: '''<u>אובליגטורית ופקולטטיבית</u>'''. יחסים אובליגטורים פירושם כי שני משתפי הפעולה זקוקים זה לזה כדי להמשיך לחיות והאחד לא יכול להתקיים ללא השני, בעוד שיחסים פקולטטיבים הם כאלה בהם הסימביוזה אמנם מועילה לשני הצדדים אך היא אינה הכרחית לקיומם. היחסים הסימביוטים עשויים גם להיות אובליגטורים עבור אחד הצדדים אך פקולטטיבים עבור האחד, כלומר אחד היצורים אינו מסוגל להתקיים ללא נוכחות השני, אך ההפך אינו נכון. דוגמא אחת לסיביוזה אובליגטורית היאהמיטוכונדריות הקיימות בכל תא ותא בקרב בעלי החיים. התא מספק למיטוכונדריה את הסביבה לה היא זקוקה ומייצר עבורה חלבונים, והמיטוכונדריה מספקת אנרגיה לקיומו של התא. מאמינים כי מקורה של המיטוכונדריה הוא בבקטריה עתיקה אשר נכנסה אל תאים במהלך האבולוציה, והיחסיים בינהם השתרשו והפכו עם הזמן לאובליגטוריים. סוג זה של סימביוזה, בה אחת מהשותפים "נבלע" בתוך האחר, נקראת אנדו-סימביוזה (משמעות המילה אנדו היא "בפנים").
-דוגמא מפורסמת נוספת לסימביוזה היא הדגים הזרחניים השונים החיים במעמקי האוקיינוס, בהם קיימים איברים מיוחדים שתפקידם לספק נישה לחיידקים זרחניים. החיידקים מרוויחים בית גידול נוח והגנה, בעוד שהדגים מרוויחים את איבר ההארה בעזרתו הם מוצאים טרף, מושכים נקבות, ומנווטים במצולות החשוכות. אך יחסים סימביוטיים לא חייבים להיות בין בעל חיים גדול לבעל חיים מיקרוסקופי, הם יכולים להיות בין שני בעלי חיים כגון שושנת הים ודג השושנון. שושנת הים מספקת לדג הגנה מטורפיו בין זרועותיה, והוא בתמורה מגן על השושנה מטורפיה שלה.
-יש המתייחסים לסימביוזה אך ורק כיחסי הדדיות בהם שני הצדדים מרוויחים הנקראים גם מוטואליזם, אך יש המכניסים תחת הגדרה זו גם סוגים נוספים של יחסי גומלין: טפילות וקומנסליזם. קומנסליזם הוא מצב בו אחד הצדדים מרוויח מהיחסים אך הצד השני אינו יוצא נפסד, בעוד שטפילות היא מצב בו צד אחד מרוויח על חשבונו של האחר. רוב בעלי חיות המחמד מכירים לפחות סוג אחד של יחסי טפילות – פרעושים החיים על עורם של בעלי חיים וניזונים מהם. על פי רוב טפילים הם קטנים בהרבה מהפונדקאים הנושאים אותם, והם זקוקים לכמות קטנה יחסית של אנרגיה אותה הם יכולים להשיג מהפונדקאי ללא מאמץ. לכל אחת משלושת סוגי מערכות היחסים אותן הזכרנו יש אינספור דוגמאות בעולם החי והצומח, והן מהוות את הבסיס ליחסי הגומלין בין פרטים רבים ברשת החיים הסבוכה.
 כמה סוגי יחסי גומלין עשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות גופנית (פיזית):
 * '''[[מוטואליזם]]''' ('''הדדיות'''): שני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
@@ שורה 47: / שורה 42: @@
 {{מיזמים|ויקימילון=אנדוסימביוזה|ויקימילון 2=סימביוזה|ויקימילון 3=צותאות|ויקימילון 4=קומנסליזם}}
 * {{מחשבות|[[אמוץ זהבי]] ו[[צבי ינאי]]|תשובות חדשות לבעיות ישנות|m050p035-039|אוקטובר 1981}}
-* http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2
 {{יחסי גומלין}}

יחסי גומלין בין אורגניזמים
יחסי +/-	טריפה • טריפה תחרותית • טפילות • פרזיטואידיות • חקיינות בטסיאנית • רמאות
יחסי -/-	תחרות
יחסי +/0	קומנסליזם
יחסי -/0	אללופתיה
יחסי +/+	הדדיות (ניקוי הדדי) • אנדוסימביוזה • חקיינות מילריינית • זולתנות
אחר	חקיינות • סימביוזה • פונדקאי

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנדוסימביוזה
ערך מילוני בוויקימילון: סימביוזה
ערך מילוני בוויקימילון: צותאות
ערך מילוני בוויקימילון: קומנסליזם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימביוזה