בית (מחשב) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 5.28.147.61 (שיחה) לעריכה האחרונה של CodeGuru
מ ניקיון פרמטרים בתבנית קישור כללי*
שורה 61: שורה 61:
בתחילת עידן המחשב ([[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70 של המאה ה-20]]), יוצרו מחשבים בעלי '''[[מילה (מחשב)|מילה]]''' (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג [[מחרוזת (מדעי המחשב)|מחרוזת]] היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.
בתחילת עידן המחשב ([[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70 של המאה ה-20]]), יוצרו מחשבים בעלי '''[[מילה (מחשב)|מילה]]''' (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג [[מחרוזת (מדעי המחשב)|מחרוזת]] היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.


את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת [[1956]], בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת [[IBM]]. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://archive.computerhistory.org/resources/text/IBM/Stretch/pdfs/Buchholz_102636426.pdf|כותרת=PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch|הכותב=IBM|תאריך=1962|שפה=אנגלית|פורמט=PDF}}}} הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב-[[1964]] בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בעידן ההוא, ה-[[IBM System/360]] שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.
את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת [[1956]], בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת [[IBM]]. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://archive.computerhistory.org/resources/text/IBM/Stretch/pdfs/Buchholz_102636426.pdf|כותרת=PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch|הכותב=IBM|תאריך=1962|שפה=אנגלית}}}} הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב-[[1964]] בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בעידן ההוא, ה-[[IBM System/360]] שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.


במהלך [[שנות ה-70]], עם התפתחות ה[[מיני-מחשב]]ים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, ה[[מיקרו-מחשב]]ים, בראשיתם, היו בעלי רוחב [[אפיק נתונים]] של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.
במהלך [[שנות ה-70]], עם התפתחות ה[[מיני-מחשב]]ים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, ה[[מיקרו-מחשב]]ים, בראשיתם, היו בעלי רוחב [[אפיק נתונים]] של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.

גרסה מ־08:03, 25 בפברואר 2016

כפולות של היחידה "בית"
תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית
שם סימון בינ"ל סימון עברי מכפלה
קילו-בית KB ק"ב 103
מגה-בית MB מ"ב 106
גיגה-בית GB ג"ב 109
טרה-בית TB ט"ב 1012
תחיליות בינאריות
(IEC 60027-2)
kibibit Kibit 210
mebibit Mibit 220
gibibit Gibit 230
tebibit Tibit 240
כרטיס זיכרון בגודל 64 מגה-בית

בַּיִתאנגלית: byte; מיוצג באנגלית באות B) הוא יחידה של זיכרון מחשב, המורכבת בדרך כלל מ־8 סיביות. מעבר להגדרה השרירותית של בית בתור איגוד של מספר סיביות, ככלל (במחשבים מודרניים), הבית הוא היחידה הקטנה ביותר שניתן להתייחס אליה בחישובים אריתמטיים והוא הבסיס לכתובות גישה לזיכרון. לדוגמה, כדי לשנות את הסיבית ה־300 בזיכרון, המחשב יקרא את הבית מכתובת 38 בזיכרון, ישנה בו רק את הסיבית הרביעית (300 = 37×8 + 4) וישמור את הבית כולו חזרה לתוך הזיכרון.

כדי לייעל את מהירות הגישה לזיכרון, נקראים (או נכתבים) בדרך כלל שניים, ארבעה או אף שמונה בתים ביחד (16, 32 ו-64 סיביות בהתאמה), אך עדיין הכתובת היא כתובת הבית הבודד. גם חישובים אריתמטיים מבוצעים בדרך כלל על מספרים המיוצגים על ידי כמה בתים, כיחידה אחת.

הגודל של שמונה סיביות נוח בין השאר משום שהוא מתאים לייצוג תו בודד ב-ASCII.

היסטוריית הבית

בתחילת עידן המחשב (שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20), יוצרו מחשבים בעלי מילה (Word) באורכים שונים. גודל מילה היה שונה ממחשב אחד למשנהו, 40 עד 75 סיביות בדרך כלל, וכתובות בזיכרון יוצגו ככתובת המילה. לייצוג מחרוזת היה נהוג אז לקבץ כמה תווים בתוך מילה אחת. תו יוצג אז באורך שש או שבע סיביות בדרך כלל.

את המושג "בית" טבע ורנר בוכהולץ בשנת 1956, בעת תכנונו של מחשב Stretch של חברת IBM. ראשית נחשב הבית כמייצג תו בודד גם אם אורכו אינו שמונה סיביות. אך מאחר שלבסוף הוחלט כי במחשב זה אורכו יהיה שמונה סיביות[1] הפך גודל זה לחלק בלתי נפרד מן ההגדרה של הבית. חיזוק נוסף להגדרה זו ניתן ב-1964 בה הוכרז אחד המחשבים המוצלחים ביותר בעידן ההוא, ה-IBM System/360 שבו שוב יוצגו תווים באמצעות בתים באורך שמונה סיביות.

במהלך שנות ה-70, עם התפתחות המיני-מחשבים, תפס הבית את מקומו כסטנדרט בתעשייה. הדור הבא של המחשבים, המיקרו-מחשבים, בראשיתם, היו בעלי רוחב אפיק נתונים של שמונה סיביות וכך תפסו הבית וכפולותיו (16 סיביות, 32 סיביות) את מקומם כגודל הסטנדרטי הכמעט בלעדי.

כפולותיו של הבית

מקובל לבטא נפחי זיכרון בכפולות של בתים: קילו-בית (KB), מגה-בית (MB), גיגה-בית (GB), טרה-בית (TB), פטה-בית (PB), אקסה-בית (EB), זטה-בית (ZB), יוטה-בית (YB), וכו'. מונחים אלו משמשים למדידת גודלם של זיכרון המחשב ושל אמצעי אחסון כגון דיסק קשיח.

קיימות שתי שיטות לייצוג כפולותיו של בית:

שיטה עשרונית

ערך מורחב – תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית

מערכת היחידות הבינלאומית דוגלת ביחידות לפי כפולות של אלף. שיטה זו מבוססת על המקובל גם במידות אורך ומשקלים, דהיינו- כל תחילית היא כפולה של אלף של התחילית הקודמת. על פי שיטה זו:

  • קילו-בית אחד שווה ל־1000 בתים.
  • מגה-בית אחד שווה ל־1000 קילו-בית.
  • גיגה-בית אחד שווה ל-1000 מגה-בית.
  • טרה-בית אחד שווה ל-1000 גיגה-בית.
  • פטה-בית אחד שווה ל-1000 טרה-בית.
  • אקסה-בית אחד שווה ל-1000 פטה-בית.
  • זטה-בית אחד שווה ל-1000 אקסה-בית.
  • יוטה-בית אחד שווה ל-1000 זטה-בית, וכן הלאה.

שיטה בינארית

טבעי יותר להשתמש בחזקות של 2 (210 = 1024) מאשר בחזקות של עשר. על פי שיטה זו:

  • קילו-בית אחד שווה ל-1024 בתים (210)
  • מגה-בית אחד שווה ל-1024 קילו-בית (220, שהם 1,048,576 בתים).
  • גיגה-בית אחד שווה ל-1024 מגה-בית (230, שהם 1,073,741,824 בתים).
  • טרה-בית אחד שווה ל-1024 גיגה-בית (240, שהם 1,099,511,627,776 בתים).
  • פטה-בית אחד שווה ל-1024 טרה-בית (250, שהם 1,125,899,906,842,624 בתים).
  • אקסה-בית אחד שווה ל-1024 פטה-בית (260, שהם 1,152,921,504,606,846,976 בתים).
  • זטה-בית אחד שווה ל-1024 אקסה-בית (270, שהם 1,180,591,620,717,411,303,424 בתים).
  • יוטה-בית אחד שווה ל-1024 זטה-בית (280, שהם 1,208,925,819,614,629,174,706,176 בתים), וכן הלאה.

בתחילה נעשה שימוש בשיטת הכפולות של 1024 בלבד, שכן מושגים אלה שימשו בעיקר אנשי מקצוע, ומבחינה מתודולוגית שיטה זו נכונה יותר. אלא שברבות הזמן, עקב התגברות השימוש במחשבים אישיים, מושגים אלה נעשו נפוצים בציבור הרחב אשר רגיל היה להשתמש בשיטה העשרונית (במידות ומשקלים), דבר אשר גרם לבלבול רב. כדי למנוע בלבול, הוחל להשתמש בכפולות של אלף גם כדי למנות יחידות של בתים. ישנה סברה שאת השימוש בשיטה העשרונית הנחילו יצרני הכוננים הקשיחים שהעדיפו לנקוב במספרים גדולים יותר לתיאור מוצריהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ IBM, PLANNING A COMPUTER SYSTEM, Project Stretch, ‏1962 (באנגלית)