פולסר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים
שורה 6: שורה 6:
הפולסר הקרוב ביותר למערכת השמש מקוטלג כ-CP0950. מרחקו ממערכת השמש כמאה [[שנת אור|שנות אור]], ומחזור סיבובו 0.2530646 שנייה.
הפולסר הקרוב ביותר למערכת השמש מקוטלג כ-CP0950. מרחקו ממערכת השמש כמאה [[שנת אור|שנות אור]], ומחזור סיבובו 0.2530646 שנייה.


הפולסר הראשון התגלה בשנת [[1967]] על ידי ג'וסלין בל ברונל ואנתוני היואיש מאוניברסיטת [[קיימברידג']], ובתחילה חשבו האסטרונומים שמדובר בשידור של חוצנים [[אינטליגנציה|אינטֶליגנטיים]], בשל המחזוריות המדויקת שלו. הם אף כינו את המקור "LGM-1" כראשי תיבות של "Little green men" ("אנשים ירוקים קטנים")
הפולסר הראשון התגלה בשנת [[1967]] על ידי [[ג'וסלין בל ברונל]] ואנתוני היואיש מאוניברסיטת [[קיימברידג']], ובתחילה חשבו האסטרונומים שמדובר בשידור של חוצנים [[אינטליגנציה|אינטֶליגנטיים]], בשל המחזוריות המדויקת שלו. הם אף כינו את המקור "LGM-1" כראשי תיבות של "Little green men" ("אנשים ירוקים קטנים")


==מיפוי מערכת השמש על ידי פולסרים בפיוניר 10 ופיוניר 11==
==מיפוי מערכת השמש על ידי פולסרים בפיוניר 10 ופיוניר 11==

גרסה מ־10:40, 1 במרץ 2016

הפולסר במרכז ערפילית הסרטן

פולסר הוא כוכב נייטרונים מסתובב הפולט קרינה אלקטרומגנטית. כוכב נייטרונים הוא גוף צפוף מאוד שנוצר מכוכב מסיבי בעת סופרנובה.

הפולסר קורן קרינה אלקטרומגנטית לחלל בשתי אלומות צרות בכיווני הקטבים המגנטיים שלו, שיכולים להיות שונים מכיוון ציר סיבובו. כאשר צופה נמצא קרוב מספיק לחרוט הדמיוני שיוצר ציר הקטבים המגנטיים של הפולסר במרחב, הוא יכול למדוד פולסים של קרינה, שמחזוריותם היא מחזוריות הסיבוב של הכוכב. פולסים אלו נתנו לפולסר את שמו.

הפולסר הקרוב ביותר למערכת השמש מקוטלג כ-CP0950. מרחקו ממערכת השמש כמאה שנות אור, ומחזור סיבובו 0.2530646 שנייה.

הפולסר הראשון התגלה בשנת 1967 על ידי ג'וסלין בל ברונל ואנתוני היואיש מאוניברסיטת קיימברידג', ובתחילה חשבו האסטרונומים שמדובר בשידור של חוצנים אינטֶליגנטיים, בשל המחזוריות המדויקת שלו. הם אף כינו את המקור "LGM-1" כראשי תיבות של "Little green men" ("אנשים ירוקים קטנים")

מיפוי מערכת השמש על ידי פולסרים בפיוניר 10 ופיוניר 11

בדיסקית פיוניר שנשלחה עם הגשושיות פיוניר 10 ופיוניר 11 נעשה ניסיון לציין את מיקום מערכת השמש בגלקסית שביל החלב באמצעות ארבעה עשר פולסרים. אם אכן תגיע הדיסקית לחוצנים מתקדמים טכנולוגית הם יוכלו, על ידי זיהוי הפולסרים, לגלות את מיקום כדור הארץ ואף את המועד שבו שולחה הדיסקית לחלל.

תדר המחזור של ארבעה-עשר הפולסרים, המשורטטים בדיסקית, מובע באמצעות סימנים בינאריים כשהמפתח הוא תדר הגל של המימן, היסוד הנפוץ ביותר בחלל, שהאטום שלו מתואר בדיסקית. המרחק ביניהם לבין מערכת השמש מתואר באמצעות קווים בעלי אורך יחסי, וכאשר החוצנים יזהו את הפולסרים על-פי מחזוריותם, הם יוכלו לקשר בינם לבין מרחקם ממערכת השמש. צירוף זה נותן נקודת ציון למיקום כדור הארץ.

בנוסף לכך יוכלו אותם יצורים גם לדעת מתי שוגרה החללית בגלל השינוי הקבוע בפליטה המחזורית של הפולסרים. רק ברגע נתון מסוים התרחש צירוף של תדירות 14 הפולסרים כמתואר בדיסקית - זהו רגע שיגור החללית.

קישורים חיצוניים