גואה – הבדלי גרסאות

**גואה** (מדינה)
**गोवा**
מדינה	הודו
מושל	Pramod Sawant
רשות מחוקקת	האסיפה המחוקקת של גואה
בירת המדינה	פאנאג'י
שפה רשמית	קונקאני
תאריך ייסוד	29 במאי 1987
שטח	3,702 קמ"ר (דירוג: 28)
גובה	1,167 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במדינה	1,457,723 (דירוג: 25, 2011)
‑ צפיפות	390 נפש לקמ"ר (דירוג: 8, )
קואורדינטות	15°17′N 73°29′E / 15.29°N 73.49°E
אזור זמן	UTC +5.5
	goagovt.nic.in
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה -

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:45, 20 במרץ 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ מחוז, שנת מטרופולין, נפה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
'אזור זמן: +5.5' אינו ערך חוקי
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גואה (קונקאני: गोवा) היא המדינה הקטנה ביותר בהודו, שטחה 3,702 קמ"ר. אוכלוסיית גואה מונה 1.34 מיליון תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה בגואה עירונית והמחצית השנייה כפרית, שעור האנאלפביתים במדינה זו קטן מ-20 אחוז.

היסטוריה

גואה נשלטה על ידי שליטים רבים. בין תחילת המאה ה-16 לשנות השישים של המאה ה-20 שימשה גואה כמושבת בירה לאימפריה הקולוניאלית הפורטוגזית בזירת האוקיינוס ההודי והמזרח הרחוק. שלטונם נמשך משנת 1510 ועד 1961, כאשר תנועה פוליטית שהחלה עם עצמאות הודו ב-1947 הובילה בסופו של דבר לשחרור גואה על ידי הצבא ההודי ב-19 בדצמבר 1961, יחד עם שחרור העיר דמאן (Daman) והאי דיו (Diu) שלחופי הודו. גואה קיבלה מעמד של מדינה באיחוד ההודי ב-30 במאי 1987.

הקהילה היהודית

בגואה הייתה קהילה יהודית תוססת, רובה מיהדות קוצ'ין, אשר עסקה בסחר ימי וניהלה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. קהילה זו הושמדה בידי האינקוויזיציה הפורטוגזית שטבחה בה וניצרה רבים, הרסה בתי עלמין עד היסוד, החריבה בתי כנסת או הפכה אותם לכנסיות. ניתן למצוא עדויות לכך עד ימינו.

פוליטיקה

מושל גואה הנוכחי (ממונה על ידי נשיא הודו) הוא סאנאיאנגבה צ'ובאטושי ג'אמיר וראש השרים (ראש מפלגת השלטון, שנבחר בבחירות הכלליות של גואה) הנוכחי הוא פראטאפסינג ראנה.

מלבד שפתה הרשמית, הקונקאני, שפות נוספות המדוברות בגואה הן מַרָאטְהִי, הינדי, פורטוגזית ואנגלית.

כלכלה

כלכלת גואה נשענת ברובה על תיירות, תיירים מרחבי הודו ומרחבי העולם מגיעים לחופשה בחופיה, ובהם ישראלים רבים בכל חתכי הגילאים והמעמדות הסוציו-אקונומיים. במהלך שנות התשעים ועד השנים הראשונות של שנות האלפיים נהגו הבאים להשתתף במסיבות הירח המלא (Full Moon) בהן התפרסם האזור.

גאוגרפיה

הטמפרטורה בגואה נעה בין 21-33 מעלות צלזיוס במשך כל השנה, ויורדים בה כ-3,200 מילימטר גשם בשנה, בין החודשים יוני לספטמבר.

בגואה שני מחוזות - צפון גואה ודרום גואה. אורך קו החוף של גואה הוא 101 ק"מ.

קישורים חיצוניים

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 |תאריך ייסוד=
 |אוכלוסייה=1,457,723
-|שנת אוכלוסייה=2001
+|שנת אוכלוסייה=2011
 |הערת אוכלוסייה=
 |מטרופולין=
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 |יחידה שלטונית שלישית=
 |סוג יחידה שלטונית שלישית=
-|צפיפות=363
+|צפיפות=390
-|שנת צפיפות=2001
+|שנת צפיפות=2011
 |קואורדינטות={{coord|15.29|N|73.49|E|display=inline,title|type:state}}
 |אזור זמן=+5.5

המדינות והטריטוריות של הודו
מדינות	אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן
טריטוריות איחוד	איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר
מדינות לשעבר	איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג
טריטוריות איחוד לשעבר	ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד

סמל האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה	אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה	בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית	ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית	ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: גואה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גואה