גלוטמין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
|נוסחה_כימית=C<sub>5</sub>H<sub>10</sub>N<sub>2</sub>O<sub>3</sub></sub>
|נוסחה_כימית=C<sub>5</sub>H<sub>10</sub>N<sub>2</sub>O<sub>3</sub></sub>
|משקל_מולקולרי=146 [[גרם]] ל[[מול]]
|משקל_מולקולרי=146 [[גרם]] ל[[מול]]
|שכיחות=4.2%
|איזו=5.65
|איזו=5.65
|pKaC=2.17
|pKaC=2.17

גרסה מ־22:08, 22 במרץ 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו

פרמטרים [ נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, סימון_ארוך, איזו ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'גלוטמין'
נוסחה כימית C₅H₁₀N₂O₃ עריכת הנתון בוויקינתונים
pKa קרבוקסיל 2.17
pKa אמין 9.13
pKa שייר אין
נוסחה קווית של גלוטמין
נוסחה קווית של גלוטמין
נוסחה מלאה של גלוטמין
נוסחה מלאה של גלוטמין
מספר CAS 56-85-9 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלוטמין (Glutamine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.

גלוטמין היא נגזרת של חומצת אמינו אחרת, חומצה גלוטמית. השייר של חומצה גלוטמית מסתיים בקבוצת קרבוקסיל (COOH), ואילו השייר של גלוטמין מסתיים בקבוצת אמיד (CONH). חומצה גלוטמית הופכת לגלוטמין כאשר הוא מגיב עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה גלוטמית - Glx - וכן סימול קצר - Z.

השייר של גלוטמין מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת אמיד. קבוצת האמין (NH), המהווה חלק מקבוצת האמיד, היא קוטבית; השייר של גלוטמין מסוגל ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים, ולפיכך גלוטמין הידרופילית ומסיסה במים. שיירי גלוטמין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של חלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית.

השפעות בריאותיות

קיימות השערות כי אצל חולים במחלות של מערכת החיסון, כגון איידס, קיים ניצול גבוה מהממוצע של גלוטמין. גלוטמין משמש בתהליך העיכול ומחסור בו עלול להוביל לפגיעה במערכת זו.

גלוטמין הופך לחומצה גלומטמית בנוירונים בעזרת האנזים גלוטמינאז. תהליך זה אינו מזיק כל עוד לא נוצרת הצטברות גלוטמין מחוץ לתאי המוח; חוקרים כיום מאמינים שהצטברות כזו יכול להיגרם, בין השאר, מצריכת יתר של גלוטמין.

הצטברות גלוטמין נצפית במחלת אלצהיימר, מחלת הנטינגטון ובמחלת לו גריג. בנוסף, רמות גבוהות של גלוטמין נקשרו לעלייה ברמת הרדיקלים החופשיים במוח, שפוגעים ביכולתם של המיטוכונדריה בתאי המוח לייצר אנרגיה. פגיעה בייצור זה גורמת לאקסיטוטוקסינים, כמו חומצה גלוטמית, להפוך לרעילים יותר. פגיעה זו קטנה בצורה משמעותית באתלטים פעילים, שכן פעילות גופנית גורמת לצריכת גלוטמין על ידי השרירים.