ברכייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הערות שוליים
מ הסרת שדה "שימור" מתבנית מיון#
שורה 11: שורה 11:
|מין='''ברכיה'''
|מין='''ברכיה'''
|שם מדעי=Anas platyrhynchos
|שם מדעי=Anas platyrhynchos
|שימור=שימור LC
|תפוצה=[[קובץ:Anas platyrhynchos distribution map.png|250px]]
|תפוצה=[[קובץ:Anas platyrhynchos distribution map.png|250px]]
}}
}}

גרסה מ־23:36, 30 במרץ 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןברכיה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: ברווזים מצויים
סוג: ברווז
מין: ברכיה
שם מדעי
Anas platyrhynchos
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברכיה (זכר) שוחה

בְּרֵכִיָּה (שם מדעי: Anas platyrhynchos) היא מין הברווז השכיח ביותר מכל סדרת האווזאים. נפוץ באזורים רבים בעולם.

תפוצה ואזורי מחיה

תפוצת מין זה רחבה ביותר וחולשת על כל היבשות, בעיקר בהמיספירה הצפונית, באירופה, אפריקה, אסיה, וכן באוסטרליה, ניו זילנד ובאיים רבים. אזור המחיה כמעט תמיד בקרבת אדמות פוריות או מקורות מים, מאחר שהמין ניזון מחסרי חוליות רבים השוכנים במים או באדמות אלו.

בישראל ניתן למצוא אותו בעיקר באזורים עמק החולה, שבע טחנות ולאורך הירקון.

תיאור המין

מבנה גופו של הברכיה, הפך בשל תפוצתו לתיאור מבנה גופם של כל הברווזים. למין מקור שטוח ורחב ובעל שינים דקות. אורכו כ-58 ס"מ ומשקלו בערך ק"ג אחד. לזכר ראש בצבע ירוק, על הצוואר קולר לבן והחזה חום. הכנפיים והבטן לבנות-אפורות, קצה הזנב שחור. הנקבה חומה-אפורה בצבעי נוצותיה. לשני המינים רגליים כתומות ונוצות כחולות מבריקות במרכז הבטן הנתחמות בפס לבן ופס שחור, מוסתרות מתחת לכנף, אלו מהווים מאפיין בולט בזיהוי המין בשעת תעופה. מהירות תעופת הברכיה מגיעה לשמונים קמ"ש.

התנהגות

אחרי עונת הרבייה, מתאספות הברכיות בלהקות ונודדות דרומה מהאזורים הצפוניים אל האזורים החמים יותר, שם מצוי המזון בשפע. הן ממתינות שם עד לתחילת עונת הרבייה ואז נודדות בחזרה לכיוון צפון. אולם, פריטים רבים נשארים באזורים הצפוניים גם כאשר מורגש מחסור במזון ובמחסה ומקימים אוכלוסיות קבועות שאינן נודדות.

קול הברווז המוכר לנו, שייך לנקבת הברכיה. לקול זה עוצמה רבה ונשמע למרחוק. הנקבה משמיעה קול זה כאשר היא מעוניינת למשוך לקרבתה זכרים.

רבייה

עונת הרבייה של הברכיה מתרחש באביב, לאחר החיזור בונה הברכיה קן וזוג הברכיות אינו נפרד עד לזיווג. דגירת הברכיה על ביצתה אורכת כ-28 יום. שעות אחדות לאחר שנולדו, הולכים האפרוחים אחרי אמם אל המים. אפרוחי הברכיה אינם מואכלים על ידי אמם אלא מלקטים מזון בעצמם.

תזונה

הברכיה ניזונה ממגוון רחב של מזון, כולל סוגי צמחייה שונים, חרקים, סרטנים, דגים, רכיכות ותולעים. מרבית המזון ניצוד מתוך המים. לעתים רחוקות, תחמוד הברכיה מזון מתוך אזורים חקלאיים וממשק האדם, על פי רוב זרעים וייבולים שונים.

המין והאדם

בשל תפוצתו הרבה, הותר ציד מבוקר של המין במדינות רבות באסיה. מסביב לציד זה צמחה תעשייה גדולה התורמת לכלכלת האדם. כספים רבים מציד זה, נאספים על ידי ארגוני טבע ומתועלים לשמירה על אוכלוסיות של המין הנמצאים באזורי סיכון, בגלל דלדול בשטחי מחיה המתואמים למין. נצפית מגמה של הסתגלות המין לסביבתו של האדם, והרחבת מקום החיות אף לאזורים סמי-אורבניים. אחד מתת מיניו הוא ברווז הבית שבוית על ידי האדם.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברכיה באתר הרשימה האדומה של IUCN