גולד קוסט – הבדלי גרסאות

**גולד קואוסט**
**Gold Coast**
מדינה	אוסטרליה
מדינה	קווינסלנד
שפה רשמית	אנגלית
תאריך ייסוד	1958
שטח	414.3 קמ"ר
גובה	12 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	507,642 (10 באוגוסט 2021)
‑ צפיפות	972 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	28°1′0″S 153°24′0″E / 28.01667°S 153.40000°E
אזור זמן	UTC +10
	https://www.goldcoast.qld.gov.au
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוסטרליה רגילה) בריזבן סידני קנברה מלבורן הובארט אדלייד פרת' דרווין גולד קואוסט

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:28, 7 באפריל 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ מחוז, שנת צפיפות, נפה, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תבנית:גרף אקלים גולד קואוסט (באנגלית: Gold Coast) היא עיר חוף בדרום-מזרח מדינת קווינסלנד שבאוסטרליה. העיר שוכנת במרחק 94 ק"מ מדרום לבירת המדינה בריזביין. אוכלוסייתה מנתה 507,642 תושבים במפקד 2011,^[1] מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה במדינה, העיר השישית בגודלה בכל אוסטרליה, והעיר הגדולה ביותר באוסטרליה שאינה עיר בירה של אחת המדינות. העיר גם מהווה את מרכזו של המטרופולין הגדול ביותר באוסטרליה המשתרע על פני יותר ממדינה אחת. המטרופולין שלה כולל את העיר טוויד הידס שבניו סאות' ויילס ויחד עם המטרופולין של בריזביין היא יוצרת רצף של אזור אורבני שבו מתגוררים מעל שלושה מיליון תושבים.

מקור שמה של העיר שנוי במחלוקת. השם גולד קואוסט ("חוף הזהב") ניתן לה כנראה על ידי יזמי נדל"ן אחרי מלחמת העולם השנייה. ההתיישבות האירופאית הראשונה בדרום-מזרח קווינסלנד הייתה מושבת העונשין ברדקליף (Redcliffe). האזור בו שוכנת היום גולד קואוסט נותר בלתי מיושב עד ל-1823. באמצע המאה ה-19 משך פנים הארץ אתהמתיישבים. ב-1875 הוקמה סאות'פורט (Southport; כיום אחד מפרברי גולד קואוסט) וזכתה במוניטין של אתר נופש מבודד ששימש את אנשי המעמד הגבוה של בריזביין.

גולד קואוסט התפתחה באופן משמעותי לאחר הקמתו של אתר הנופש סרפרז פרדייז בסוף שנות העשרים של המאה ה-20. האזור שגשג בשנות השמונים וכיום העיר היא יעד תיירותי מוביל בזכות האקלים הסובטרופי שלה, חופי גלישת הגלים שבה, מערכת התעלות הבנויה בה, קו הרקיע הגבוה שלה, פארקי השעשועים הפועלים בה, חיי הלילה שלה והעורף שלה המתאפיין ביערות גשם. גולד קואוסט אמורה לארח את משחקי חבר העמים הבריטי ב-2018.

היסטוריה

ההיסטוריה של גולד קואוסט מתחילה בהתיישבותם של האבוריג'ינים לפני כ-23,000 שנים. באזור ישבו כמה שבטים שהתפרנסו מציד, מדיג ומלקט. עם הגעתם של המתיישבים האירופאים השתלבו האבוריג'ינים במרקם הכלכלי של האזור כשהם עובדים בענפי החקלאות, הדיג, שליית הצדפים, היערנות, וגידול הסוכר. חלק מהאבוריג'ינים הועסקו בעבודות משק בית באחוזותיהם של המתיישבים העשירים.

ראשית ההתיישבות האירופאית

האירופאי הראשון שפקד את גולד קואוסט היה ג'יימס קוק שחלף במקום ב-16 במאי 1770. החוקר הבא שהפליג במימי האזור היה מתיו פלינדרס ב-1802 וב-1823 נחת במקום ג'ון אוקסלי (John Oxley). רק ב-1840 החל האזור לעורר את תשומת לבם של המתיישבים והמודדים של ממשלת ניו סאות' ויילס ביצעו מדידות באזור. באמצע המאה ה-19 החלו לפעול באזורי הארץ הפנימיים חוטבי עצים וב-1865 נבנתה נארנג (Nerang), כיום אחד מפרברי גולד קואוסט. אזורי המישור בסביבה פותחו כשטחים חקלאיים לגידול בקר, קנה סוכר וכותנה. ב-1875 הוקמה סאות'פורט.

אזור נופש

בשנת 1885 בנה מושל קווינסלנד בית קיט על גבעה מצפון לסאות'פורט ואזור החוף הפך להיות אתר נופש פופולרי בקרב עשירי בריזביין. הדרך בין בריזביין לסאות'פורט הייתה משובשת ורצופה במעברי נחלים וההגעה לאזור הייתה קלה יותר בדרך הים. בשנת 1889 נסללה למקום מסילת ברזל והוקמו לאורך החוף בתי הארחה ובתי מלון רבים.

במהלך המאה ה-19 עלו ספינות רבות באזור על שירטון. הידועה מבניהן הייתה הספינה "הנסיך הסקוטי" (The Scottish Prince) שנשאה מטען של ויסקי, פשתן וסחורות שונות וטבעה ב-1887. כיום הספינה מכוסה אלמוגים והיא מהווה מקום מקלט לאכולוסיית בעלי חיים ימיים מגוונת.

עד אמצע שנות העשרים של המאה העשרים גדלה האוכלוסייה הקבועה של האזור בהדרגה, אז נסלל כביש החוף בין בריזביין לבין סאות'פורט ונבנו בתי מלון נוספים. הקפיצה הגדולה של ענף התיירות באזור החלה.

ככול שהאנשים החלו להסתמך על כלי רכבם, התגבר מספר הנופשים שהשתמשו בכביש החוף בדרכם לסאות'פורט. בשנות השלושים המשיכה רצועת החוף להתפתח ונבנו בתי מלון ואתרי נופש נוספים. ב-1933 ביקשו תושבי העיירה אלסון (Elston) לשנות את שמה לסרפרז פרדייז. המלון בעיירה נשרף כליל ב-1936, אך מבנה גדול יותר בסגנון אר דקו הוקם מחדש עד מהרה ובמקום הוקם גם גן חיות. בתקופת מלחמת העולם השנייה בנה הצבא האמריקני באזור כמה מתקני נופש עבור החיילים ובתי חולים צבאיים. חיל האוויר המלכותי האוסטרלי השתמש באזור החוף כמשטח נחיתה למטוסים ימיים.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר המלחמה שימש האזור אתר נופש פופולרי לחיילים המשוחררים. בתקופה זו החל השם גולד קואוסט ("חוף הזהב") להשתרש. אחת הדעות היא שהשם נהגה על ידי עיתונאי שכתב כי מחירי הגלידה בחוף מרקיעי שחקים, אך הדעות על כך חלוקות . עם התפתחותה של תעשיית התיירות בשנות החמישים החלו עסקים רבים באזור לאמץ את המונח חוף הזהב בשמם. ב-23 באוקטובר 1958 הוקמה רשמית מועצת העיר גולד קואוסט והיא הוכרזה רשמית כעיר תוך פחות משנה לאחר מכן.

האזור המשיך להתפתח והפך להיות יעד נופש לתושבי ערים רבות בפנים הארץ. הוקמו דירות נופש וחניוני קמפינג רבים. במקביל מוסדו שירותי הצלה בחופים. בשנות השישים נבנו בתי מלון רבי קומות ודירות נופש נוספות. מלון סרפרז פרדייז הפך להיות היעד המוביל בעיר ובשנת 1965 הועסקו מטעמו נערות ששלשלו מטבעות למדחנים כדי שהנופשים לא יקנסו.

בשנות השבעים המשיך האזור להתפתח במהירות וב-1981 נפתח בעיר נמל תעופה בינלאומי. גולד קואוסט הפכה להיות היעד התיירותי מספר אחד של אוסטרליה. עם כניסתן של השקעות יפניות החל קו הרקיע של העיר לגדול וניבנו פארקי שעשועים רבים. שיאו של תהליך זה הגיע בשנת 2005 עם הקמתו של מגדל Q1 שהוא בניין המגורים הגבוה בעולם.