נוסייראת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון פרמטר מדינה בתבנית עיר
מ ניקיון פייפ ראשון בתבניות#
שורה 1: שורה 1:
{{עיר|
{{עיר
|שם=נוסייראת
|שם=נוסייראת
|סוג יישוב=מחנה פליטים
|סוג יישוב=מחנה פליטים

גרסה מ־03:34, 8 באפריל 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, מחוז, שנת מטרופולין, נפה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נוסייראת (מחנה פליטים)
مخيّم النصيرات‎
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
חבל ארץ רצועת עזה
תאריך ייסוד 1948
על שם בדואים עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 33 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחנה הפליטים 27,677
קואורדינטות 31°26′51″N 34°23′34″E / 31.447612°N 34.392819°E / 31.447612; 34.392819
אזור זמן UTC +2
http://www.unrwa.org/where-we-work/gaza-strip/camp-profiles?field=1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחנה הפליטים נוסייראתערבית مخيّم النصيرات‎) הוא מחנה פליטים פלסטינים הנמצא ברצועת עזה בין עזה לדיר אל-בלח ומשתייך מוניציפלית למחוז דיר אל-בלח. ממזרח למחנה, מעבר לדרך סלאח א-דין (המשכו של כביש 4), נמצא מחנה הפליטים אל-בורייג'. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית המחנה ב-2007 27,677 נפש.[1] היישוב הסמוך נוסיראת מנה באותה עת 36,123 נפש[1] על פי אתר אונר"א, מונה אוכלוסיית המחנה כ-66,000 נפש.[2]

יש הטוענים כי המחנה נקרא על שם שבט בדואי מקומי[2]. חוקר הבדואים יצחק ביילי מציין כי אוכלוסיית הפליטים המקורית של המחנה כללה פליטים משבט התיאהא ‏‏[3]. במלחמת העצמאות הגיעו למקום ב-16,000 פליטים פלסטינים מאזור באר שבע והנגב ומאזור חיפה ועכו ‏‏[4]. הפליטים יושבו תחילה במבני מחנה צבאי בריטי ששימש גם ככלא.

נכון למרץ 2005, רשת ביוב מוסדרת קיימת רק בחלק מהמחנה והביוב בחלקים האחרים זורם בצמוד לדרכים ולכבישים שבמחנה ומתנקז דרך שטחים חקלאיים לואדי עזה. תופעה זו מהווה מפגע בריאותי מהותי במחנה. כל בתי המחנה מחוברים לרשת מים המקבלת את מימיה מחברת המים הישראלית, מקורות ומבארות פרטיות.

עד סגירת מעברי הגבול בין הרשות הפלסטינית בעזה ובין ישראל ב-2004 הייתה מבוססת פרנסת רוב תושבי המחנה על עבודה במשק הישראלי ועל עבודה בחקלאות בשטחים הסמוכים.

מוסדות אונר"א

סוכנות הסעד לפליטים, אונר"א, מפעילה 15 בתי ספר במחנה. תשעה בתי ספר יסודים ושישה בתי ספר מכינים. רובם פועלים בשתי משמרות. בשנת הלימודים 2004-2005 היו רשומים במערכת החינוך של אונר"א 18,177 תלמידים.

מרכז בריאותי הוקם במקום ב-1963 ועבר שיפוץ והרחבה ב-1992. המרכז מאויש על ידי צוות בן 50 איש ומטפל בכ-19,000 פונים בחודש.

במחנה פועלים גם מרכזים של אונר"א לתוכניות לנשים ולפעילויות נוער, ספורט ותרבות. כמו כן, החל מ-1993, פועל במחנה מרכז לשיקום בעלי מוגבלויות שונות וב-1999 מימנה ממשלת יפן את שיפוצו.

אירועים ביטחוניים

כמו במחנות פליטים אחרים ברצועת עזה, גם בנוסייראת, רמת המעורבות של חלק מהאוכלוסייה במאבק מול ישראל וצה"ל היא גבוהה יחסית. ב-20 באוקטובר 2003 ירו מסוקים של חיל האוויר הישראלי טילים על מכונית של מבוקשים. כתוצאה מהתקיפה נהרגו גם אזרחים ופרשה זו התפרסמה בעיקר על רקע כשלים באמינות המידע שמסר צה"ל לתקשורת[5]. ב-7 במרץ 2004 פעלו כוחות קרקעיים של צה"ל בנוסייראת ובאל-בורייג' ו-14 פלסטיניים נהרגו כתוצאה מהפעולה ‏‏[6]. ב-2 בינואר 2009, במסגרת מבצע עופרת יצוקה, תקף חיל האוויר הישראלי את ביתו של פעיל החמאס הבכיר, עימאד עקל.[7]

ב-12 ביולי 2014, במסגרת מבצע צוק איתן, הרסו מטוסי חיל האוויר את מסגד אל-פארוק במחנה באמצעות שני טילים. לטענת צה"ל אוחסנו במבנה אמצעי לחימה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Localities in Gaza Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016, באתר הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (באנגלית)
  2. ^ 1 2 פרופיל מחנה הפליטים נוסיראת, באתר אונר"א (באנגלית)
  3. ^ יצחק ביילי, רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, ינואר 1981 [1]
  4. ^ ‏יוני מנדל, לחמן, תלמד: ככה נשארים בליגה, 27.03.2004, אתר וואלה [2]
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    עלי ואקד ואפרת וייס, 14 הרוגים בעזה; חמאס וג'יהאד מאיימים לנקום בישראל, באתר ynet, 21 באוקטובר 2003.
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חנן גרינברג ועלי ואקד, 14 פלסטינים נהרגו בפעולת צה"ל בעזה, באתר ynet, 7 במרץ 2004.
  7. ^ IDF Website, IAF Strikes Additional Hamas Targets, Operation Continues, Jan 02 January 2009.