סרקזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 62.90.251.180 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ben-Yeudith
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כדי
שורה 25: שורה 25:


==סרקזם ושפת גוף==
==סרקזם ושפת גוף==
בכדי להבין סרקזם, לעתים נדרש המאזין להבין לא רק את המשמעות המילולית של הדברים, אלא גם את כוונת הדובר, את ה[[קונוטציה]] שלו, והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא. על פי כלל, הבנת סרקזם בשיחה מוחשית שונה מהבנת סרקזם בשיחה כתובה (כמו באינטרנט).
כדי להבין סרקזם, לעתים נדרש המאזין להבין לא רק את המשמעות המילולית של הדברים, אלא גם את כוונת הדובר, את ה[[קונוטציה]] שלו, והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא. על פי כלל, הבנת סרקזם בשיחה מוחשית שונה מהבנת סרקזם בשיחה כתובה (כמו באינטרנט).


==המקורות להתנהגות סרקסטית==
==המקורות להתנהגות סרקסטית==

גרסה מ־04:10, 8 באפריל 2016

סַרְקַזְם הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בכוונה להעליב את המאזין לו במסווה של הומור נייטרלי, שאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנותו כביכול על מעשה תמים שביצע. לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה כזאת אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה כוונה להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.

ההבדל העיקרי בין סרקזם לבין עלבון ישיר (כמו קללה) הוא שהעלבון הישיר הוא גלוי ואינו מוסווה בשום צורה; סרקזם לעומת זאת נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו גם לפגוע בכל מקרה.

אמרה סרקסטית איננה בהכרח מניפולטיבית (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.

בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן מטרת השימוש בו לגרום למאזין תחושה נפשית "מרירה", דהיינו שהפרט מדבר בצורה שאיננה חריגה במיוחד מדיבורו היום-יומי, אך במטרה לגרום תחושה מרירה למאזין.

יש שהציעו שסגנון דיבור זה הוא סוג ממשי של אלימות מילולית, בפרט כשהוא מופנה לאדם שיכול להיות קשוב אליו.

מקור המילה

מקור המילה ביוונית - סרקסמוס (σαρκασμός). מילה זו באה מהפועל סַרְקַזֵיין (σαρκάζειν), שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות.

אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול[דרוש מקור] בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (דיבור מריר).

מאפיינים


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

מבחינה מבנית, מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:

  • שימוש בלשון סגי נהור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". כמובן, האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
  • הצגת מעשה נייטרלי כמביך על ידי אמרות ו\או מחוות גופניות - לדוגמה: להגיד לאדם שמצהיר שאיננו אוכל בשר שהוא "רגיש", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מרחמים, מסיבה של טעם אישי, מסיבה דתית, מסיבה חינוכית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד.
  • שימוש בשאלות רטוריות (בפרט בטון תוקפני או בהקשר מחלוקתי) - לדוגמה, כאשר אדם A מבקש מאדם B לבצע מטלה מסוימת B עשוי להשיב "למה לא", או "מה עוד" וכדומה; חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית, סרקסטית כביכול לבקשה. קיום התוקפנות תלוי בטון או בהקשר בו נאמרים הדברים.
  • תירוץ קיצוני ושלילי להתנהגויות מסוימות של אדם אחר - לדוגמה: A הוא מרצה מבוקש למדעי המחשב מזה שנים רבות. מעט לפני תחילת הרצאתו נודע לו שהוגשה נגדו תביעה משפטית על תאונת דרכים לה גרם והוא נלחץ מאד. במהלך השיעור הוא מתבלבל פעמיים בין שני מונחים בסיסיים ואחד הסטודנטים בכיתה (B), במקום לציין שלכאורה היה בלבול במונחים, שואל אותו בקולניות ובחיוך שאלה שמטרתה להביכו: "האם אתה בכלל מסוגל להסביר את התחום לסטודנטים?".

סרקזם ושפת גוף

כדי להבין סרקזם, לעתים נדרש המאזין להבין לא רק את המשמעות המילולית של הדברים, אלא גם את כוונת הדובר, את הקונוטציה שלו, והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא. על פי כלל, הבנת סרקזם בשיחה מוחשית שונה מהבנת סרקזם בשיחה כתובה (כמו באינטרנט).

המקורות להתנהגות סרקסטית

סרקזם בפסיכולוגיה

ערך מורחב – פסיכולוגיה

קיימים מספר הסברים אפשריים לסרקזם בפסיכולוגיה. עיקר ההסברים הם פסיכואנליטיים. הפסיכואנליזה נוטה לגישה שאמרות סרקסטיות מסוימות מכוונות מן הלא מודע, ובמקרה זה יש הרואים בה דוגמה לתוקפנות פנימית, היוצאת כפיצוי רגשי על טראומות מן העבר. גרסה ספציפית יותר נוגעת לצורך להרגיש עליונות לכאורה, על אדם אחר מתוקף פגיעה רגשית כזו.

ייתכנו גם הסברים ביהייביוריסטים לסרקזם כגון חיקוי התנהגות (אימיטציה בנדוריאנית) והרי סוגים נוספים של אלימות, לווא דווקא מילולית קיבלו הסבר אימיטציוני כזה.

סרקזם קשור בציניות, ונתפס כאלימות שמפעיל אדם הנוטה לתפיסת-מציאות צינית.

ייתכנו גישות המשלבות מספר הסברים יחדיו.

מיעוט מהאנשים המרבים להשתמש בסרקזם בהזדמנויות שבהן הוא מיותר, ועושים זאת באופן עקבי, עשויים לתאום להגדרה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה להפרעת אישיות נרקיסיסטית, או אף להפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

בעבודת מחקר אחת, הוצע כי היכולת של אדם לקלוט סרקזם מעידה על איי קיו גבוה ועל מחשבה יצירתית במיוחד ויכולת להבין תהליכי חשיבה מסובכים במהירות[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

פילוסופיה של המונח


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ראו גם

קישורים חיצוניים