השיטפון בטבריה (1934) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:29, 11 באפריל 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרים [ ערך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השיטפון בטבריה התחולל ב-14 במאי 1934, כאשר שבר ענן, המלווה בברד וסופות ברקים ורעמים, גרם לזרימת סחף ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר טבריה. השיטפון גרם להרס רב בעיר העתיקה ולעשרות קרבנות בנפש, ובעקבותיו נעשו פעולות מנע רבות שהותירו את רישומן על העיר עד היום, במטרה למנוע את הישנותו. בין היתר נפתחו מספר רחובות אנכיים בכיוון לים, ופונו הבתים שהיו על שפת הכינרת, במקום שנבנתה מאוחר יותר הטיילת.

רקע

הצפות בעיר התחתית של טבריה היו תופעת טבע מוכרת בשל תנאי המדרון התלול הסמוך לעיר, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, הרכב הקרקעות והיעדר פעולות מניעה כגון תיעול ואגירה במדרונות. לאחר שיטפון קצר בשנת 1925, בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934.^[1]^[2]

בין הימים 11 ל-16 במאי 1934 התחוללו בארץ מספר סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ, כשהקשה שבהם אירעה ב-14 במאי (כ"ט באייר תרצ"ד), לכאורה לאחר עונת הגשמים של הארץ.

תיאור האירוע

השיטפון החל סמוך לשעה 11:30 בבוקר, כאשר שבר ענן התבקע על רכסי ההרים שממערב לעיר והוריד גשמי זלעפות. כמות עצומה של מי גשמים, המשוערת ב-52-54 מ"מ, ירדו בתוך פחות מ–45 דקות, ולוו בסופות רעמים וברקים. המסה הגדולה של הגשמים ארכה לא יותר מ-20 דקות, אז החלו המים לזרום לכיוון העיר.

הכמות העצומה של הגשמים בזמן כה קצר, יחד עם המבנה הטופוגרפי של האזור, גרמו לכך שהמים התפשטו בשיטפון אדיר לכיוון העיר התחתית, הרסו את גדר הבטון של גן העיר והציפו את הרחובות הצרים ואת הסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, השוכנת בעומק 208 מטרים מתחת לפני הים. כמויות מים עצומות התנקזו בשני זרמים ראשיים והגיעו לעיר בשני נהרות עזים, אשר סחפו עמם גם סלעי בזלת גדולים, בני 5-8 טון. הרחוב הראשי של קרית שמואל, בגובה 120 מטרים הפך למשך חצי שעה לנהר של ממש. המים הזורמים בשצף קצף גרפו כל דבר שנקרה בדרכם, וסלעי ענק התדרדרו ממורדות ההרים ברמת פוריה והתגלגלו לעבר העיר. עוצמת הזרימה של השיטפונות הייתה כה חזקה, עד שקורת בית אחת נכרכה מסביב לעמוד טלגרף.

כתוצאה מכך, החלק התחתון של העיר הוצף. העיר העתיקה התמלאה במים שהגיעו לגובה 1.5 מטרים, ובמקומות מסוימים אף ל־3 מטרים, וגרמו להרס וחורבן בממדים עצומים. נחשולי מים אדירים סחפו והחריבו בתים, סחורות, אוטומובילים ומשאיות לכיוון הכינרת. מרצפות העיר נהרסו וחנויות נפרצו.

השיטפון שבא בזמן לא צפוי, שלהי האביב, מצא את תושבי העיר לא מוכנים וזרע בהלה ופאניקה בעיר העתיקה. התושבים, יהודים וערבים שלא הספיקו אף לסגור את חנויותיהם, ניסו להימלט בכל דרך מאימת השיטפון, ורבים עלו לגגות הבתים כשהם נושאים את ילדיהם. אחרים נאחזו בסבכות החלונות ובקורות הברזל שבלטו מהגגות, וכך נשארו תלויים עד בוא העזרה הראשונה. באחד המקרים ניסו שמונה תושבים למצוא מפלט באחת החנויות ללא הצלחה, עד שמשאית משא נשטפה בכוח עצום לתוך החנות ואלה עלו עליה ברגע האחרון. אדם אחד ניצל בנס כשנתלה על עמוד טלגרף, ושני זקנים "הפליגו" על מכונת תפירה גדולה שנקרתה בדרכם ונישאה על נחשולי המים. השיטפון נמשך גם ביום שלמחרת (15 במאי), אז החלו להתברר ממדי האסון.

נזקי השיטפון

בעקבות השיטפון, 32 תושבים מצאו את מותם מהיסחפות במים, ומספר תושבים נוסף מתו בשל מפולות הבתים. כ-100 אנשים נוספים נפצעו. אחדים מהקורבנות, בעיקר ילדים, נסחפו עם המים לכינרת וגופותיהם נמצאו רק כעבור ימים אחדים. מזלה הגדול של הקהילה היהודית היה שרוב ילדיה שהו בשעת השיטפון בבית הספר אליאנס שבשכונת קרית שמואל, מחוץ לתחומי העיר העתיקה.

נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.^[3]

לאחר השיטפון

האסון גרם להלם וזעזוע בקרב תושבי ארץ ישראל, והעיתונים דיווחו על כך בהרחבה. יום למחרת האסון דיווח כתב הארץ על המצב מטבריה:

מראה העיר כאחרי חורבן. הכביש מלא סלעים ובוץ... המשטרה והצבא עובדים במרץ בחיפוש קורבנות ובהצלת המשפחות הנמצאות בסכנה... הרבה מאות משפחות נשארו בלי מחסה. מורגש חוסר בלחם. יש חשש שיהיה מחסור במים מפני שהצינור המוביל את המים מים כינרת נסתם.

לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים.

מיד עם היוודע האסון הממשל הבריטי הכריז על טבריה כאזור אסון והתגייס למלאכת החילוץ וההצלה. הרחובות והבתים נוקו בסיוע 800 פועלים ועוד 120 חיילים שעסקו בפינוי הסחף, ושוטרים נשלחו כדי לשמור על רכוש התושבים.

בעקבות השיטפון

בעקבות השיטפון והנזקים האדירים שהסב לטבריה שונו פניה של העיר העתיקה. על מנת למנוע הישנות מקרים מעין אלו בעתיד היה צורך בהריסת בתים רבים כדי לפתוח רחובות נוספים שהוליכו לכינרת כדי לאפשר את ניקוז זרמי המים, שלושת הרחובות שנפרצו הם אלו החוצים את העיר העתיקה גם היום: רחוב הירדן, רחוב הירקון (רחוב השוק) ורחוב הקישון. הם החליפו את הסימטאות הצפופות והמגובבות שמילאו את העיר העתיקה עד האירוע. על חוף הים נבנתה טיילת, שבנוסף לייעודה התיירותי, נועדה גם לחצוץ בין הים לבין שכונות המגורים והמסחר. עד אז, היו הבתים בנויים על החוף ורבים מהם אפילו בתוך המים. כל אזור הטיילת היה חלק מהרובע היהודי.

^ Marina, 018f1 - אלבום הקורפורל, באתר lib.haifa.ac.il
^ Nathan 1934, geo.haifa.ac.il
^ Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless, Jewish Telegraphic Agency

[1] Marina, 018f1 - אלבום הקורפורל, באתר lib.haifa.ac.il

[2] Nathan 1934, geo.haifa.ac.il

[3] Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless, Jewish Telegraphic Agency

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה|ערך=כן}}
-'''השיטפון בטבריה''' התחולל ב-14 במאי 1934, כאשר שבר ענן, המלווה בברד וסופות ברקים ורעמים, גרם לזרימת סחף ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר טבריה. השיטפון גרם להרס רב בעיר העתיקה ולעשרות קרבנות בנפש, ובעקבותיו נעשו פעולות מנע רבות שהותירו את רישומן על העיר עד היום, במטרה למנוע את הישנותו. בין היתר נפתחו מספר רחובות אנכיים בכיוון לים, ופונו הבתים שהיו על שפת הכינרת, במקום שנבנתה מאוחר יותר הטיילת.
+'''השיטפון בטבריה''' התחולל ב-[[14 במאי]] [[1934]], כאשר [[שבר ענן]], המלווה ב[[ברד]] ו[[סופה|סופות]] [[ברק|ברקים]] ו[[רעם|רעמים]], גרם לזרימת [[סחף]] ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר [[טבריה]]. ה[[שיטפון]] גרם להרס רב בעיר העתיקה ולעשרות קרבנות בנפש, ובעקבותיו נעשו פעולות מנע רבות שהותירו את רישומן על העיר עד היום, במטרה למנוע את הישנותו. בין היתר נפתחו מספר רחובות אנכיים בכיוון לים, ופונו הבתים שהיו על שפת ה[[כינרת]], במקום שנבנתה מאוחר יותר ה[[טיילת]].
 == רקע ==
-הצפות בעיר התחתית של טבריה היו תופעת טבע מוכרת בשל תנאי המדרון התלול הסמוך לעיר, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, הרכב הקרקעות והיעדר פעולות מניעה כגון תיעול ואגירה במדרונות. לאחר שטפון קצר בשנת 1925, בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934.<ref>{{קישור כללי|הכותב=Marina|כתובת=http://lib.haifa.ac.il/collections/corporal/index.php/p2?id=147|כותרת=018f1 - אלבום הקורפורל|אתר=lib.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://geo.haifa.ac.il/~bargal/shalem/nathan_1934.html|כותרת=Nathan 1934|אתר=geo.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref>
+הצפות בעיר התחתית של טבריה היו תופעת טבע מוכרת בשל תנאי המדרון התלול הסמוך לעיר, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, הרכב הקרקעות והיעדר פעולות מניעה כגון תיעול ואגירה במדרונות. לאחר שיטפון קצר בשנת [[1925]], בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934.<ref>{{קישור כללי|הכותב=Marina|כתובת=http://lib.haifa.ac.il/collections/corporal/index.php/p2?id=147|כותרת=018f1 - אלבום הקורפורל|אתר=lib.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://geo.haifa.ac.il/~bargal/shalem/nathan_1934.html|כותרת=Nathan 1934|אתר=geo.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref>
 בין הימים 11 ל-16 במאי 1934 התחוללו בארץ מספר סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ, כשהקשה שבהם אירעה ב-14 במאי (כ"ט באייר תרצ"ד), לכאורה לאחר עונת הגשמים של הארץ.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 השיטפון החל סמוך לשעה 11:30 בבוקר, כאשר שבר ענן התבקע על רכסי ההרים שממערב לעיר והוריד גשמי זלעפות. כמות עצומה של מי גשמים, המשוערת ב-52-54 מ"מ, ירדו בתוך פחות מ–45 דקות, ולוו בסופות רעמים וברקים. המסה הגדולה של הגשמים ארכה לא יותר מ-20 דקות, אז החלו המים לזרום לכיוון העיר.
-הכמות העצומה של הגשמים בזמן כה קצר, יחד עם המבנה הטופוגרפי של האזור, גרמו לכך שהמים התפשטו בשיטפון אדיר לכיוון העיר התחתית, הרסו את גדר הבטון של גן העיר והציפו את הרחובות הצרים ואת הסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, השוכנת בעומק 208 מטרים מתחת לפני הים. כמויות מים עצומות התנקזו בשני זרמים ראשיים והגיעו לעיר בשני נהרות עזים, אשר סחפו עמם גם סלעי בזלת גדולים, בני 5-8 טון. הרחוב הראשי של קרית שמואל, בגובה 120 מטרים הפך למשך חצי שעה לנהר של ממש. המים הזורמים בשצף קצף גרפו כל דבר שנקרה בדרכם, וסלעי ענק התדרדרו ממורדות ההרים ברמת פוריה והתגלגלו לעבר העיר. עוצמת הזרימה של השיטפונות הייתה כה חזקה, עד שקורת בית אחת נכרכה מסביב לעמוד טלגרף.
+הכמות העצומה של הגשמים בזמן כה קצר, יחד עם המבנה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] של האזור, גרמו לכך שהמים התפשטו בשיטפון אדיר לכיוון העיר התחתית, הרסו את גדר ה[[בטון]] של גן העיר והציפו את הרחובות הצרים ואת הסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, השוכנת בעומק 208 מטרים מתחת לפני הים. כמויות מים עצומות התנקזו בשני זרמים ראשיים והגיעו לעיר בשני נהרות עזים, אשר סחפו עמם גם סלעי [[בזלת]] גדולים, בני 5-8 טון. הרחוב הראשי של קרית שמואל, בגובה 120 מטרים הפך למשך חצי שעה לנהר של ממש. המים הזורמים בשצף קצף גרפו כל דבר שנקרה בדרכם, וסלעי ענק התדרדרו ממורדות ההרים ברמת פוריה והתגלגלו לעבר העיר. עוצמת הזרימה של השיטפונות הייתה כה חזקה, עד שקורת בית אחת נכרכה מסביב לעמוד [[טלגרף]].
 כתוצאה מכך, החלק התחתון של העיר הוצף. העיר העתיקה התמלאה במים שהגיעו לגובה 1.5 מטרים, ובמקומות מסוימים אף ל־3 מטרים, וגרמו להרס וחורבן בממדים עצומים. נחשולי מים אדירים סחפו והחריבו בתים, סחורות, אוטומובילים ומשאיות לכיוון הכינרת. מרצפות העיר נהרסו וחנויות נפרצו.
-השיטפון שבא בזמן לא צפוי, שלהי האביב, מצא את תושבי העיר לא מוכנים וזרע בהלה ופאניקה בעיר העתיקה. התושבים, יהודים וערבים שלא הספיקו אף לסגור את חנויותיהם, ניסו להימלט בכל דרך מאימת השיטפון, ורבים עלו לגגות הבתים כשהם נושאים את ילדיהם. אחרים נאחזו בסבכות החלונות ובקורות הברזל שבלטו מהגגות, וכך נשארו תלויים עד בוא העזרה הראשונה. באחד המקרים ניסו שמונה תושבים למצוא מפלט באחת החנויות ללא הצלחה, עד שמשאית משא נשטפה בכוח עצום לתוך החנות ואלה עלו עליה ברגע האחרון. אדם אחד ניס בנס כשנתלה על עמוד לגרף, ושני זקנים "הפליגו" על מכונת תפירה גדולה שנקרתה בדרכם ונישאה על נחשולי המים. השיטפון נמשך גם ביום שלמחרת (15 במאי), אז החלו להתברר ממדי האסון.
+השיטפון שבא בזמן לא צפוי, שלהי האביב, מצא את תושבי העיר לא מוכנים וזרע בהלה ופאניקה בעיר העתיקה. התושבים, יהודים וערבים שלא הספיקו אף לסגור את חנויותיהם, ניסו להימלט בכל דרך מאימת השיטפון, ורבים עלו לגגות הבתים כשהם נושאים את ילדיהם. אחרים נאחזו בסבכות החלונות ובקורות הברזל שבלטו מהגגות, וכך נשארו תלויים עד בוא העזרה הראשונה. באחד המקרים ניסו שמונה תושבים למצוא מפלט באחת החנויות ללא הצלחה, עד שמשאית משא נשטפה בכוח עצום לתוך החנות ואלה עלו עליה ברגע האחרון. אדם אחד ניצל בנס כשנתלה על עמוד טלגרף, ושני זקנים "הפליגו" על מכונת תפירה גדולה שנקרתה בדרכם ונישאה על נחשולי המים. השיטפון נמשך גם ביום שלמחרת (15 במאי), אז החלו להתברר ממדי האסון.
 === נזקי השיטפון ===
 בעקבות השיטפון, 32 תושבים מצאו את מותם מהיסחפות במים, ומספר תושבים נוסף מתו בשל מפולות הבתים. כ-100 אנשים נוספים נפצעו. אחדים מהקורבנות, בעיקר ילדים, נסחפו עם המים לכינרת וגופותיהם נמצאו רק כעבור ימים אחדים. מזלה הגדול של הקהילה היהודית היה שרוב ילדיה שהו בשעת השיטפון בבית הספר אליאנס שבשכונת קרית שמואל, מחוץ לתחומי העיר העתיקה.
-נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.
+נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1934/05/16/archive/tiberias-flood-ravages-area-5000-homeless|כותרת=Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך_וידוא=2016-04-11}}</ref>
 == לאחר השיטפון ==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.