אברהם צפרוני

אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 30 בדצמבר 1882 - י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.

תולדותיו

צפרוני, נולד בעיר פרילוקי, פלך פולטובה שבאוקראינה. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הרוסית, עבר ללמוד בווינה פילולוגיה שמית וקלאסית והיה בעל תואר דוקטור לפילוסופיה. להעמקת ידיעותיו והשכלתו בתחום היהדות, למד בבית מדרש לרבנים בווינה. לאחר שגמר את חוק לימודיו, החל לעסוק בבלשנות, פילולוגיה, חקר היהדות, הוראה ותרגום כתבים עתיקים. בתקופה זו שקד על עבודה ספרותית-מדעית, ופרסם שורה של מאמרים בנושאי חכמת ישראל. פרסם מאמרי ביקורת על ספרים מדעיים בהצפירה, השלח ובמולדת.

עלייה לארץ ישראל

בשנת 1912, בהזמנת הגימנסיה הרצליה, עלה ארצה. צפרוני השתכן בתל אביב, והחל ללמד בגימנסיה הרצליה בתור מורה ללטינית, היסטוריה, תנ"ך, פילוסופיה ותלמוד. בתפקיד זה עבד במשך 22 שנים עד יום פטירתו.

מספריו (מבחר)

ספרים שחיבר

• ספר זיכרון ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ : (מקדש לחקירות בספרות ובשפה): תל אביב : הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, תרפ"ד, 1924
• מכתב חסדאי בר שפרוט ליוסף מלך הכוזרים ותשובת המלך: תל אביב : אמנות, תרצ"ג, 1932

ספרים שתרגם

• ספר הכוזרי : ורשה: תושיה, תרע"א, 1911

ספרים שערך

• ספר השנה של ארץ ישראל: תל אביב : הוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, [ר"ח אב], תרפ"ג, 1923
• ספר השנה של ארץ ישראל: תל אביב : הוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, [ר"ח אב], תרפ"ד-תרפ"ה, 1924-1925
• חובת הלבבות: רושלים : י. יונוביץ, תרפ"ח, 1928
• מקור חיים, ד״ר יעקב בלובשטיין תרגם בפעם הראשונה מרומית, ערך: ד"ר אברהם צפרוני, הוצאת מחברות לספרות, בסיוע מוסד הרב קוק, תל אביב, תש"י / 1950, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• אברהם צפרוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד תדהר (עורך), "אברהם צפרוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1288
• אברהם צפרוני, באתר האקדמיה ללשון העברית