תל משוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:48, 19 באפריל 2016

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש להסב את כל הערות השוליים מסוג "שם" להפניה ממוקדת לספר או למאמר.

תֵּל משוש

(למפת צפון הנגב רגילה)

תֵּל משוש

תל משוש (בערבית: خربة المشاش- ח'רבת אל משאש) הוא אתר ארכאולוגי בנגב הצפוני, כ-12 ק"מ מזרחית לבאר שבע^[1]. תל משוש הוא למעשה מקבץ אתרים שונים המפוזרים סביב הבארות באזור. היותו של המקום מוקד משיכה להתיישבויות בתקופות שונות מצביעה על חשיבותו הגאוגרפית^[2]. התל הוא מן האתרים הגדולים והחשובים שנמצאו באזור בקעת באר שבע^[3], ובעת שגשוגו במאה ה-11 היה שטחו כ-60 דונם. באתר התקיימו שלוש עונות חפירה ארכאולוגית; הראשונה ב-1972, השנייה ב-1974, והשלישית ב-1975. החפירות נערכו על ידי משלחת ישראלית-גרמנית בראשותם של יוחנן אהרוני, אהרן קמפינסקי מאוניברסיטת תל אביב וו. פריץ מאוניברסיטת מיינץ גרמניה^[4].

זיהוי האתר עם ערים מקראיות

יוחנן אהרוני, בהתבססו על פסוקים מהמקרא, הציע לזהות את תל משוש עם היישוב המקראי חורמה^[5]. אולם לא כל החוקרים מסכימים עם זיהוי זה^[6]. בנוסף ישנם חוקרים כישראל פינקלשטיין הרואים בתל משוש יישוב עמלקי או חלק מרצעות החוף בתקופת הפלשתים, ודוחים את זיהוי האתר כעיר ישראלית^[7].

תולדות ההתיישבות באתר על-פי הממצאים הארכיאולוגים

התקופה הכלקוליתית (4500 לפנה"ס-3500 לפנה"ס) וראשית תקופת הברונזה הקדומה (3300 לפנה"ס-2400 לפנה"ס)

היישוב שקם בשלהי התקופה הכלקוליתית ובראשית תקופת הברונזה הקדומה הוא חלק משרשרת יישובים שהתקיימו לאורך בקעת באר שבע^[8]. באתר נמצאו שרידים של מערות מגורים שזהות בצורתן לאלה שנתגלו באתרים אחרים של "תרבות באר שבע"^[9].

ראשית תקופת הברונזה התיכונה 2000 (2000 לפנה"ס - 1550 לפנה"ס)

היישוב באתר התחדש לאחר יותר מאלף שנים שלא הייתה בו התיישבות. באתר נמצאו מתקופה זו שרידים של מצודת דרכים גדולה בצומת בין הדרך שחצתה את ואדי באר שבע לבין הדרך שירדה מהר חברון לנגב והערבה^[10]. התיישבות זו הייתה ככל הנראה מאורגנת ויזומה ותפקיד המצודה היה לשמור על צומת הדרכים. במאה השמונה-עשרה לפנה"ס פסקה הפעילות במצודה ובמקומה עברה ההתיישבות לתל מלחתה^[11]. בנוסף נמצאו מתקופה זו שרידי סוללה שבמקורה הקיפה את אזור הבארות, אשר שימשו באותה תקופה לשהיית שיירות ולחניית חיילים בעת סכנה. הסוללה ככל הנראה הוקמה בחיפזון, וכפי שמעידה איכות הבנייה הירודה בהשוואה לסוללות שנמצאו בצפון הארץ^[12].

תקופת הברונזה המאוחרת (1550 לפנה"ס - 1200 לפנה"ס)

בסוף תקופת הברונזה המאוחרת ההתיישבות באזור הבארות של תל משוש חודשה, זאת לאחר יותר מ-500 שנה מסוף פרק ההתיישבות שקדם לה. נראה כי הסיבה לכך היא חידוש השימוש בדרכים שעוברות במקום ומקשרות בין עבר הירדן ובין שפלת החוף הדרומי, ששימשו לצורכי מסחר וצרכים צבאיים. ייתכן שההתיישבות המחודשת במקום התרחשה בעקבות ייסודה של תחנת דרכים או מצודה מצרית במקום^[13].

תקופת הברזל (1150 לפנה"ס-1000 לפנה"ס)

הממצאים מתקופת הברזל חולקו על ידי החוקרים לשלוש שכבות:

השכבה השלישית: בשכבה זו נמצאו בורות אפר, ממגורות ורצפות לס. מממצאים אלה ניתן להסיק כי בסוף המאה השלוש עשרה לפנה"ס החלה התיישבות של נוודים למחצה באזור שסביב לבארות תל משוש, ככל הנראה בסוכות או באוהלים. במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה לפנה"ס השתנה אופי הבנייה באתר והחלה התפתחות של בנייה פרטית בתל משוש^[14].

השכבה השנייה (סוף המאה השתים עשרה ראשית המאה האחת עשרה): בשכבה זו נתגלה היישוב הגדול ביותר שהתקיים בתל משוש וגודלו כשישים דונם. המבנים בתקופה זו היו מסגנון בתי ארבעה מרחבים. בתים אלו מקבלים את הכינוי "בתים ישראלים" במסגרת התאוריה שמקשרת תקופת התיישבות זו לתקופת ההתנחלות. באתר נמצאו מבני ציבור, שנבנו בראשית המאה השתים עשרה לפנה"ס ושניכרת בהם השפעה מצרית-כנענית. יש הסבורים כי בתחילתו קם היישוב עקב הפעילות המצרית באזור ורק לאחר מכן ייתכן כי הוא עבר לשלטון פלשתי^[7]. בשכבה זו נמצאו ממצאים רבים, לדוגמה: מבנה ציבורי ששימש כנראה כאחד ממרכזי המנהל הישובי, חדרים המעידים על אופי פולחני ואמידות כלכלית, מצודה ועוד^[15].

השכבה הראשונה (סוף המאה האחת-עשרה לפנה"ס וראשית המאה העשירית לפנה"ס): שכבה זו נמצאה הרוסה בעקבות סחף, בשכבה נותר מבנה שמזוהה כמצודה או מגדל ששימש להגנה^[16]. בראשית או באמצע המאה העשירית לפנה"ס נחרב תל משוש וננטש^[17], ככל הנראה בעקבות המצב הביטחוני שהיה באזור. תושבי תל משוש עברו לתל אירע שם תנאי ההגנה היו טובים יותר^[18].

תקופת הברזל (1000 לפנה"ס-586 לפנה"ס)

היישוב בתל משוש התחדש לקראת סוף המאה השמינית לפנה"ס-תחילת המאה השביעית לפנה"ס כתחנת דרכים והמבנים בו שימשו כ"חאן שיירות"^[19]. מבנה גדול שנמצא באתר מתקופה זו, ככל הנראה שימש כאכסניה לעוברי אורח^[20]. החורבן הסופי של היישוב היה בסביבות-600 לפנה"ס^[19].

המאה השביעית לספירה

לא נמצאו ממצאים המעידים על התיישבות בין היישוב שנחרב בשנת 600 לפנה"ס ועד המאה השביעית לספירה. היישוב האחרון שהוקם בתל משוש היה מנזר סורי-נסטוריאני ובו נמצאו כתובות בסורית מסוף המאה השביעית או ראשית המאה השמינית. כתובות אלו נכתבו בידי נזירי הכת הנסטורינאית. במנזר נמצאה כנסייה ובה נתגלו סרקופאגים המכילים שלדי נזירים^[9].

אקלים וחקלאות

סוג הקרקע הנפוץ באזור היא אדמת לס, שעליה גבעות נמוכות ומבותרות ומקור המים המרכזי הוא נחל באר שבע. בתקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה I ובתקופת הברזל I התפרנסו התושבים מחקלאות. התנאים הטובים לפעילות חקלאית היו כתוצאה מכמות המשקעים באותה תקופה, הנעה בין 300 ל-400 מ"מ, שהיא גבוהה יחסית לאזור זה^[21].

לקריאה נוספת

אראל גלבוע, אורנה צמחוני, אהרון קמפינסקי, נחום רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981)
נדב נאמן, "הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, (טבת תשמ"ו ינואר 1987 יד יצחק בן צבי)
קמפינסקי אהרון "תל משוש (ח' אל-משאש), "אתר מימי ההתנחלות והשופטים בנגב הצפוני", ", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשל"ד 1973 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ': 23-24
אפרים שטרן, "החפירה בתל משוש", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשמ"ט 1988 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה)
"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ג אוקטובר 1972 רשות העתיקות) עמ': 29-30
"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974 רשות העתיקות)
"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ו אוקטובר 1975 רשות העתיקות)
"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה (כרך תמוז תשל"ט יולי 1979 רשות העתיקות)

הערות שוליים

^ אהרון קמפינסקי, אורנה צמחוני, אראל גלבוע, נחום רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981) עמ' 154.
^ החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, עמ' 168.
^ אפרים שטרן, "החפירה בתל משוש", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשמ"ט 1988 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ' 117.
^ "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ג אוקטובר 1972 רשות העתיקות) עמ' 29. "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 35. "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ו אוקטובר 1975 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 40.
^ (במדבר יד:מד-מה), (במדבר כא: א-ג), (דברים א:מד).
^ קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 155. ישנם מספר מקומות נוספים אשר מזוהים עם העיר המקראית חרמה: זיהוי העיר המקראית חורמה כסמוכה לצקלג שבנגב המערבי; החוקר בנימין מזר הציע לראות את "חרים" המופיעה בכתבי המארות כחורמה המקראית; מקום הנקרא "חרמי" שהתקיים בימי המנמחאת השלישי, מופיע על כותבת שבמכרות סיני וישנה אפשרות שמדובר בעיר חורמה המקראית.
^ ¹ ² שטרן, שם, עמ' 117.
^ נאמן, שם עמ' 4.
^ ¹ ² קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 168.
^ "תל משוש (ח' אל-משאש)", כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974, עמ' 35-6.
^ קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 175.
^ שם עמ' 157.
^ שם עמ' 175.
^ שם עמודים 161-160.
^ קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 165.
^ שם.
^ שם: עמ' 106
^ שם: 165.
^ ¹ ² "תל משוש (ח' אל-משאש)" כרך תמוז תשל"ט יולי 1979, שם, עמ' 8.
^ קמפינסקי, צמחוני, שם, עמ' 167.
^ שם, שם

[1] אהרון קמפינסקי, אורנה צמחוני, אראל גלבוע, נחום רוזל, "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981) עמ' 154.

[2] החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, עמ' 168.

[3] אפרים שטרן, "החפירה בתל משוש", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשמ"ט 1988 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ' 117.

[4] "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ג אוקטובר 1972 רשות העתיקות) עמ' 29. "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 35. "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ו אוקטובר 1975 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 40.

[5] (במדבר יד:מד-מה), (במדבר כא: א-ג), (דברים א:מד).

[6] קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 155. ישנם מספר מקומות נוספים אשר מזוהים עם העיר המקראית חרמה: זיהוי העיר המקראית חורמה כסמוכה לצקלג שבנגב המערבי; החוקר בנימין מזר הציע לראות את "חרים" המופיעה בכתבי המארות כחורמה המקראית; מקום הנקרא "חרמי" שהתקיים בימי המנמחאת השלישי, מופיע על כותבת שבמכרות סיני וישנה אפשרות שמדובר בעיר חורמה המקראית.

[שטרן,117-7] ¹ ² שטרן, שם, עמ' 117.

[8] נאמן, שם עמ' 4.

[קמפינסקי,168-9] ¹ ² קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 168.

[10] "תל משוש (ח' אל-משאש)", כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974, עמ' 35-6.

[11] קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 175.

[12] שם עמ' 157.

[13] שם עמ' 175.

[14] שם עמודים 161-160.

[15] קמפינסקי, צמחוני, גלבוע, רוזל, שם, עמ' 165.

[16] שם.

[17] שם: עמ' 106

[18] שם: 165.

["תל8-19] ¹ ² "תל משוש (ח' אל-משאש)" כרך תמוז תשל"ט יולי 1979, שם, עמ' 8.

[20] קמפינסקי, צמחוני, שם, עמ' 167.

[21] שם, שם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 {{coord|31.213117|N|34.966569|E|type:landmark|display=title}}
 {{אין תמונה}}
-'''תל משוש''' (ב[[ערבית]]: خربة المشاش- ח'רבת אל משאש) הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב{{ה|נגב}} הצפוני, כ-12 ק"מ מזרחית ל[[באר שבע]]{{הערה|אהרון קמפינסקי, [[אורנה צמחוני]], [[אראל גלבוע]], [[נחום רוזל]], "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981) עמ' 154.}}. תל משוש הוא למעשה מקבץ אתרים שונים המפוזרים סביב ה[[בארות]] באזור. היותו של המקום מוקד משיכה ל[[התיישבות|התיישבויות]] בתקופות שונות מצביעה על חשיבותו הגאוגרפית{{הערה|שם, עמ' 168.}}. התל הוא מן האתרים הגדולים והחשובים שנמצאו באזור [[בקעת באר שבע]]{{הערה|אפרים שטרן, "החפירה בתל משוש", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשמ"ט 1988 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ' 117.}}, ובעת שגשוגו ב{{ה|מאה ה-11}} היה שטחו כ-60 [[דונם]]. באתר התקיימו שלוש עונות [[חפירה ארכאולוגית]]; הראשונה ב-1972, השנייה ב-1974, והשלישית ב-1975. החפירות נערכו על ידי משלחת ישראלית-גרמנית בראשותם של [[יוחנן אהרוני]], [[אהרן קמפינסקי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] וו. פריץ מאוניברסיטת [[מיינץ]] [[גרמניה]]{{הערה|"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ג אוקטובר 1972 רשות העתיקות) עמ' 29.
+'''תל משוש''' (ב[[ערבית]]: خربة المشاش- ח'רבת אל משאש) הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב{{ה|נגב}} הצפוני, כ-12 ק"מ מזרחית ל[[באר שבע]]{{הערה|אהרון קמפינסקי, [[אורנה צמחוני]], [[אראל גלבוע]], [[נחום רוזל]], "החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מתוך: כרך ט"ו-ספר יוחנן אהרוני-תשמ"א (החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1981) עמ' 154.}}. תל משוש הוא למעשה מקבץ אתרים שונים המפוזרים סביב ה[[בארות]] באזור. היותו של המקום מוקד משיכה ל[[התיישבות|התיישבויות]] בתקופות שונות מצביעה על חשיבותו הגאוגרפית{{הערה|החפירות בתל משוש סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975)" ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, עמ' 168.}}. התל הוא מן האתרים הגדולים והחשובים שנמצאו באזור [[בקעת באר שבע]]{{הערה|אפרים שטרן, "החפירה בתל משוש", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא, (תשמ"ט 1988 החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה) עמ' 117.}}, ובעת שגשוגו ב{{ה|מאה ה-11}} היה שטחו כ-60 [[דונם]]. באתר התקיימו שלוש עונות [[חפירה ארכאולוגית]]; הראשונה ב-1972, השנייה ב-1974, והשלישית ב-1975. החפירות נערכו על ידי משלחת ישראלית-גרמנית בראשותם של [[יוחנן אהרוני]], [[אהרן קמפינסקי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] וו. פריץ מאוניברסיטת [[מיינץ]] [[גרמניה]]{{הערה|"תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ג אוקטובר 1972 רשות העתיקות) עמ' 29.
 "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ה אוקטובר 1974 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 35.
 "תל משוש (ח' אל-משאש)", חדשות הארכיאולוגיה, (כרך חשון תשל"ו אוקטובר 1975 בהוצאת רשות העתיקות) עמ' 40.