נורוז (חג בהאי) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מקור ומשמעות: ויקיזציה
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==מקור ומשמעות==
==מקור ומשמעות==
[[תמונה:HaftSeen2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האפט סין]]
[[קובץ:HaftSeen2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האפט סין]]
הנורוז הוא אחד מתשעת ה[[חגים בהאים|חגים הבהאים]] המוגדרים כימי מנוחה. מקורו של החג ב[[נורוז]], ראש השנה ה[[ממלכת פרס|פרסי]] הנוהג ב[[איראן]] וברבות ממדינות [[מרכז אסיה]], ו[[בהאא אוללה]] אימצו בעקבות ה[[באב]] כראש השנה הבהאי. למרות שיום השוויון האביבי עשוי לחול ב-20, 21 או ב-22 במרץ, קבע [[שוגי אפנדי]] כי "בינתיים" יחול ראש השנה הבהאי ב-21 במרץ באופן קבוע, ולמעט ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] זהו היום בו הוא חל. בהתאם ללוח הבהאי ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], מתחילים הימים הבהאים עם ה[[שקיעה]], ועל כן מתחיל החג עם רדת החמה ב-[[20 במרץ]].
הנורוז הוא אחד מתשעת ה[[חגים בהאים|חגים הבהאים]] המוגדרים כימי מנוחה. מקורו של החג ב[[נורוז]], ראש השנה ה[[ממלכת פרס|פרסי]] הנוהג ב[[איראן]] וברבות ממדינות [[מרכז אסיה]], ו[[בהאא אוללה]] אימצו בעקבות ה[[באב]] כראש השנה הבהאי. למרות שיום השוויון האביבי עשוי לחול ב-20, 21 או ב-22 במרץ, קבע [[שוגי אפנדי]] כי "בינתיים" יחול ראש השנה הבהאי ב-21 במרץ באופן קבוע, ולמעט ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] זהו היום בו הוא חל. בהתאם ללוח הבהאי ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], מתחילים הימים הבהאים עם ה[[שקיעה]], ועל כן מתחיל החג עם רדת החמה ב-[[20 במרץ]].



גרסה מ־06:54, 29 באפריל 2016

נורוז (פרסית نو روز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה בלוח השנה הבהאי והוא חל ביום השוויון האביבי בחצי הכדור הצפוני, היינו, ב-21 במרץ.

מקור ומשמעות

האפט סין

הנורוז הוא אחד מתשעת החגים הבהאים המוגדרים כימי מנוחה. מקורו של החג בנורוז, ראש השנה הפרסי הנוהג באיראן וברבות ממדינות מרכז אסיה, ובהאא אוללה אימצו בעקבות הבאב כראש השנה הבהאי. למרות שיום השוויון האביבי עשוי לחול ב-20, 21 או ב-22 במרץ, קבע שוגי אפנדי כי "בינתיים" יחול ראש השנה הבהאי ב-21 במרץ באופן קבוע, ולמעט במזרח התיכון זהו היום בו הוא חל. בהתאם ללוח הבהאי ובדומה ללוח העברי, מתחילים הימים הבהאים עם השקיעה, ועל כן מתחיל החג עם רדת החמה ב-20 במרץ.

לתשעה עשר ימי החודשים הבהאים הוענקו שמות, וכיומו הראשון של כל חודש, גם הנורוז הבהאי מכונה "בהאא" ("זוהר" או "תהילה"). הנורוז הבהאי חל עם תום חודש "עַלַאאְ", החודש האחרון בשנה הבאית שבמהלכו חל צום תשעה עשר הימים. החג מזוהה עם האל או "השם הגדול", ומסמל גם את הנבואה. לתחולתו באביב וביום השוויון נודעת משמעות של התחדשות, והנורוז הוא החג היחיד מבין החגים הבהאים שאינו מזוהה עם חייהם או מותם של הבאב, בהאא אוללה או עבדול בהאא.

ציון החג

הנורוז מצוין בדרך כלל במפגשים ובתפילה מיוחדת לחג, או באירועי ריקוד ושירה, ומאחר והוא מסיים את חודש הצום, נהוג לקיים בו גם סעודה. לחג אין כללים מחייבים רבים, ועל כן הוא לובש צורות שונות במקומות שונים, הכל בהתאם למנהג המקומי. מאמינים ממוצא איראני עדיין שומרים על חלק ממנהגיו של הנורוז הפרסי, כמו הנוהג להכין את "שבעת הסמ"כים" ("האפט סין"), שבעה מאכלים ששמם בפרסית מתחיל באות סמ"ך ואשר משמשים בארוחת החג.

ראו גם

קישורים חיצוניים