הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:04, 1 במאי 2016

הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית או בשמה המלא האוטוקפליה^[1] הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית (בגאורגית: საქართველოს სამოციქულო მართლმადიდებელი ავტოკეფალური ეკლესია) היא אחת מהכנסיות העתיקות ביותר בעולם. המסורת מייחסת את מקורה של הכנסייה לשליח או המיסיונר אנדראס במאה הראשונה. הכנסייה היא אוטוקפליה^[1] השייכת לנצרות האורתודוקסית המזרחית. האורתודוקסיה הגאורגית היא הדת השלטת בגאורגיה מהמאה הרביעית.

חוקת גאורגיה הכירה בתפקידה המיוחד של הכנסייה האורתודוקסית בהיסטוריה של גאורגיה. יחד עם זאת קובעת החוקה תנאים לעצמאותה של הכנסייה מהמדינה. מערכת היחסים בין הכנסייה למדינה הוסדרו, בשנת 2002, בהסכם קונסטיטוציוני, הקונקורדט של 2002.

הנצרות בעת העתיקה ובגאורגיה הפאודלית

על פי המסורת, כאשר נשלחו שנים עשר השליחים להפיץ את הבשורות ברחבי העולם, נשלח אנדראס הקדוש בתחילה לאזור הקווקז, באזור בו נמצאת כיום גאורגיה (אותם ימים היו אלה ממלכת קולכיס וממלכת איבריה). אנדריאס לקח עמו איקונין שמימי של מרים הבתולה שעל פי המסורת לא נעשה בידי אדם. מסורת אחרת טוענת כי השליח שמעון הכנעני (הידוע יותר בשמו שמעון הקנאי) סייר אף הוא בקווקז והפיץ את הנצרות במערב גאורגיה ונקבר ליד העיר סוחומי, בכפר אנאקופיה (כיום אתוס החדשה באבחזיה). נאמר גם כי אפוסטול נוסף, מתיאס הקדוש, שהחליף את האפוסטול הבוגד יהודה איש קריות, הפיץ את הנצרות בדרום-מערב גאורגיה ונקבר בגוניו, כפר ליד בתומי. ישנם גם מספר מקורות גאורגיים המציינים גם פעלו בגאורגיה גם ברתולומאוס הקדוש ותדאוס הקדוש.

האפרכיה^[2] הגאורגית הראשונה נוסדה באצקורי, שבדרום-מערב גאורגיה. על פי המסורת נוסדה האפרכיה בידי אנריאס הקדוש. הכנסיות הגאורגיות העתיקות ביותר נבנו בתחילת המאה השלישית, בכפר נקרסי (כארתלי, מזרח גאורגיה).

משנת 303 הוענק לנינו הקדושה מקפדוקיה התואר המכובד, שווה-ערך-אפוסטול^[3], בגין הפצת הנצרות בממלכה הגאורגית של ממלכת איבריה. בשנת 327 אומצה הנצרות, על ידי המלך מיריאן ואשתו ננה, כדת הרישמית של הממלכה. גאורגיה המערבית, שנשלטה באותם ימים על ידי הקיסרות הרומית, התנצרה בתהליך הדרגתי שהושלם במאה השישית. הממלכה מערב גאורגית, אגריסי, הכריזה, בשנת 523, על הנצרות כדת הרישמית של הממלכה. הממלכות הכריזו על גיאורגי הקדוש כקדוש המגן של גאורגיה. מסורות של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית מחזיקות בדעה כי גאורגיה היא מדינה תחת הגנה מיוחדת מצד מרים, אם ישו, והחיבה לתאוטוקוס^[4] היא עמוקה בתודעה הגאורגית אורתודוקסית.

הנצרות הגאורגית הושפעה היסטורית מהכנסייה של האימפריה הביזנטית, והייתה תמיד חלק מההנצרות האורתודוקסית המזרחית הנרחבת. משנות העשרים של המאה הרביעית, הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית הייתה תחת הסמכות של הבישופות האפוסטלית^[5] של אנטיוכיה. הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית הפכה לאוטוקפליה^[1] (עצמאית) בשנת 466 כאשר ההטריארך של אנטיוכיה העלה בדרגתו את הבישוף של מצחתה לדרגת "הקתוליק של כארתלי". בשנת 1010, עלה הקתוליקוס של כארתלי בדרגה לדרגת פטריארך. מאז ואילך, היא הפכה הדרגה העליונה בחשיבותה בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, קתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה.

בין המאות השישית והתשיעית, חוותה גאורגיה טרנספורמציה תרבותית כאשר הופיעה ושיגשגה המנזריות. מנזרים חשובים נוסדו במספר מקומות במיוחד מנזר איווירון בהר אתוס שביוון, בו תורגמו חיבורים דתיים רבים מיוונית לגאורגית. ספרות הגיוגרפית^[6] משמעותית נוצרה גם בגאורגיה, כמו: "חיי נינו הקדושה", "מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה".

מרכזים תרבות כנסייתית מפורסמים כוללים את המנזר הגאורגי בסיני, קומפלקס המנזרים בהר אתוס (ביניהם מנזר איווריון), כנסיות גאורגית במחוז ההיסטורי טאו-קלארג'תי (מהמאה השש עשרה חלק מטורקיה), מנזר פטריסיוני בבולגריה, קתדרלת בגרטי, המנזר והאקדמיה גלאתי, קומפלקס המנזרים והאקדמיה איקאלתו, קתדרלת סווטיצחובלי, המנזר במרטווילי וקומפלקס המנזרים של דוד גרג'ה.

נציגים בולטים של הרבות כהכנסייתית הגאורגית כוללים את אווגירוס פונטיקוס^[7] (ידוע בגאורגיה כאווגרה פונתלי מהמאה הרביעית), פטר האיברי (פטרה איבריאלי מהמאה החמישית), אכתווימה מאתוס (אכווימתה אתונלי מהמאות העשירית וההאחת עשרה), גיאורגי מאתוס (גיאורגי אתונלי ממאה האחת עשרה), ארסן מאיקאלתו (ארסן איקלתואלי מהמאה האחת עשרה) ואפרים הקטן (אפרים מצירה מהמאה האחת עשרה).

הפלישה המונגולית לגאורגיה במאה ה-13 והפלישות הטימוריות לגאורגיה במאות הארבע עשרה והחמש עשרה פילגו את הנצרות הגאורגית. בין המאות החמש עשרה והשמונה עשרה, היו גם הכנסייה והמדינה שתיהן מחולקות לשני חלקים, מזרח גאורגיה ומערב גאורגיה ולפיכך נוהלה הכנסייה על ידי שני פטריארכים. בשנת 1801 סופחה הממלכה המזרח-גאורגית, ממלכת כארתלי-קאחתי לאימפריה הרוסית. ב-18 ביולי 1811, בוטל המעמד האוטוקפלי^[1] של הכנסייה הגאורגית על ידי השלטונות הרוסיים, חרף האופוזיציה הכבדה בגאורגיה, והכנסייה הגאורגית הוכפפה לשלטון סינודי^[8] (מועצתי) של הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית. הליטורגיה הגאורגית נדחקה הצידה והוחלפה בליטורגיה רוסית.

הכנסייה הגאורגית מהמאה העשרים והלאה

לאחר מהפכת אוקטובר ונפילת הצאר ניקולאי השני, שבאה בעקבותיה, במרץ 1917, החזירו הבישופים הגאורגים, ב-25 במרץ 1917, באופן חד-צדדי, את האוטוקפליה^[1] (עצמאות) של הכנסייה הגאורגית. הכנסייה הרוסית לא קיבלה את השינוי שעשו הגאורגים אולם לא יכלה לעשות דבר. רק לאחר נפילת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בעקבות פלישת הצבא האדום לגאורגיה, בשנת 1921, נתנה להם את ההזדמנות לגרום להטרדת ודיכוי הכנסייה הגאורגית. מאות כנסיות נסגרו ומאות נזירים הוצאו להורג בתקופת הטיהורים הגדולים של סטלין. למרות זאת הוכרה, ב-31 באוקטובר 1943, עצמאותה של הכנסייה הגאורגית על ידי הכנסייה הרוסית, אולם עדיין הייתה כפופה לכנסייה הרוסית שהפעילה לחץ בלתי פוסק על הגאורגים בתקופה המערכה האנטי-דתית של השלטונות הסובייטים.

ב-30 במרץ 1990, הכיר פטריארך קונסטנטינופול בעצמאותה של הכנסייה הגאורגית ואישר את האוטוקפליה^[1] שלה, שהופעלה, הלכה למעשה, מאז המאה החמישית. כמו כן קיבל הפטריארך של גאורגיה את התואר הכנסייתי קתוליקוס^[9]. עצמאותה של גאורגיה שבאה לאחר מכן הביאה לתחייה מחודשת של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית.

בשנת 2002 הצהירו, כ-82% מהאוכלוסייה הגאורגית, על עצמם כשייכים לכנסייה הגאורגית. מבין אלה שלא הצהירו על כך נכללים מוסלמים וכנסיות נוצריות אחרות: הכנסייה הרוסית, הכנסייה הארמנית, הכנסייה הקתולית ועוד. באותה שנה דווח על 35 דיוקסיות וכ-600 כנסיות השייכות לכנסייה הגאורגית בהם משרתים כ-730 כמרים. כמו כן דווח גם כי בשנת 2007, מונה מספר מאמיני הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית כ-5 מיליון מאמינים בכל העולם מתוכם 3,670,00 בגאורגיה עצמה ואחראים על 35 דיוקסיות.

הקתוליקוס-פטריארך של גאורגיה מאז 1917

הכנסייה הגאורגית האורתוקודסית מנוהלת על ידי הסינוד הקדוש^[10]. בראש הסינוד הקדוש עומד ההקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה^[11]. הקתוליקוס הראשון של גאורגיה היה מלכיצדק הראשון (1010-1030). בשנת 1811 בוטל כאמור התפקיד, ובשנת 1917 מונה קיריון השני לפטריארך. משנת 1977, ממלא את התפקיד, איליה השני הנושא גם בתואר הארכיבישוף של מצחתה וטביליסי.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האורתודוקסיה הגאורגית, בגאורגית
הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, אנציקלופדיה בריטניקה
האתר הרישמי של פטריארך הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, בגאורגית
ארווין פאהלבוש וג'פרי ויליאם ברומיליי, האנציקלופדיה של הנצרות, עמ' 387, ISBN 0802824145, (באנגלית)
תמילה מגאלובלישווילי (1998), הנצרות העתיקה בקווקז, ISBN 070070633X, (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אוטוקפליה - כנסייה היררכית עצמאית, במיוחד בכנסייה המזרחית. בראש ההיררכיה הכנסייתית עומד בישוף.
^ אפרכיה (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.
^ שווה-ערך-אפוסטול (Iσαπόστολος) - תואר דתי שניתן לקדושים בנצרות האורתודוקסית המזרחית, והיה שווה במעמדו לשליחים. הקדוש עבר לפני כן תהליך של קאנוניזציה (Canonization) - הכרזה על בני אדם כקדושים אחרי מותם, בנצרות הקתולית.
^ תאוטוקוס (Θεοτόκος) - הוא כינוי בנצרות האורתודוקסית, בנצרות האוריינטלית ובהכנסיות הקתוליות המזרחיות למרים, אם ישו ומשמעותו "יולדת האל".
^ בישופות אפוסטלית - בישופות שנוסדה על ידי אחד או יותר מהאופוסטולים.
^ הגיוגרפיה - תיאור חיי קדושים.
^ אווגירוס פונטיקוס (Evagrius Ponticus) - נזיר וסגפן נוצרי, אחד מהכוכבים העולים בכנסייה בסוף המאה הרביעית שהיה ידוע כהוגה דעות חריף, נואם מלוטש, וכותב בחסד.
^ סינוד או סינודה (Synod) - כינוס מועצתי בדרגה פחותה מזו של ועידה אקומנית.
^ קתוליקוס (καθολικός) - הפטריארך של ארמניה, גאורגיה ואלבניה או של כנסייה נסטוריאנית אחרת
^ בחלק מהאוטוקפליות של הנצרות האורתודוקסית המזרחית והכנסייה הקתולית המזרחית נבחר הפטריארך או ראש הבישופים בידי קבוצה שנקראת הסינוד הקדוש.
^ נקרא לעתים קרובות כ"קתוליקוס של גאורגיה" או "הפטריארך של גאורגיה".

[Autocephaly-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אוטוקפליה - כנסייה היררכית עצמאית, במיוחד בכנסייה המזרחית. בראש ההיררכיה הכנסייתית עומד בישוף.

[2] אפרכיה (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.

[3] שווה-ערך-אפוסטול (Iσαπόστολος) - תואר דתי שניתן לקדושים בנצרות האורתודוקסית המזרחית, והיה שווה במעמדו לשליחים. הקדוש עבר לפני כן תהליך של קאנוניזציה (Canonization) - הכרזה על בני אדם כקדושים אחרי מותם, בנצרות הקתולית.

[4] תאוטוקוס (Θεοτόκος) - הוא כינוי בנצרות האורתודוקסית, בנצרות האוריינטלית ובהכנסיות הקתוליות המזרחיות למרים, אם ישו ומשמעותו "יולדת האל".

[5] בישופות אפוסטלית - בישופות שנוסדה על ידי אחד או יותר מהאופוסטולים.

[6] הגיוגרפיה - תיאור חיי קדושים.

[7] אווגירוס פונטיקוס (Evagrius Ponticus) - נזיר וסגפן נוצרי, אחד מהכוכבים העולים בכנסייה בסוף המאה הרביעית שהיה ידוע כהוגה דעות חריף, נואם מלוטש, וכותב בחסד.

[8] סינוד או סינודה (Synod) - כינוס מועצתי בדרגה פחותה מזו של ועידה אקומנית.

[9] קתוליקוס (καθολικός) - הפטריארך של ארמניה, גאורגיה ואלבניה או של כנסייה נסטוריאנית אחרת

[10] בחלק מהאוטוקפליות של הנצרות האורתודוקסית המזרחית והכנסייה הקתולית המזרחית נבחר הפטריארך או ראש הבישופים בידי קבוצה שנקראת הסינוד הקדוש.

[11] נקרא לעתים קרובות כ"קתוליקוס של גאורגיה" או "הפטריארך של גאורגיה".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 על פי המסורת, כאשר נשלחו שנים עשר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]] להפיץ את ה[[בשורות]] ברחבי העולם, נשלח [[אנדראס הקדוש]] בתחילה לאזור ה[[קווקז]], באזור בו נמצאת כיום [[גאורגיה]] (אותם ימים היו אלה [[קולכיס|ממלכת קולכיס]] ו[[ממלכת איבריה]]). אנדריאס לקח עמו [[איקונין]] שמימי של [[מרים הבתולה]] שעל פי המסורת לא נעשה בידי אדם. מסורת אחרת טוענת כי השליח שמעון הכנעני (הידוע יותר בשמו [[שמעון הקנאי]]) סייר אף הוא בקווקז והפיץ את הנצרות במערב גאורגיה ונקבר ליד ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[סוחומי]], בכפר [[אנאקופיה]] (כיום [[אתוס החדשה]] ב[[אבחזיה]]). נאמר גם כי אפוסטול נוסף, [[מתיאס הקדוש]], שהחליף את האפוסטול הבוגד [[יהודה איש קריות]], הפיץ את הנצרות בדרום-מערב גאורגיה ונקבר ב[[גוניו]], כפר ליד [[בתומי]]. ישנם גם מספר מקורות גאורגיים המציינים גם פעלו בגאורגיה גם [[ברתולומאוס הקדוש]] ו[[תדאוס הקדוש]].
-האפרכיה {{הערה|'''[[אפרכיה]]''' (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.}} הגאורגית הראשונה נוסדה ב[[אצקורי]], שבדרום-מערב גאורגיה. על פי המסורת נוסדה האפרכיה בידי אנריאס הקדוש. הכנסיות הגאורגיות העתיקות ביותר נבנו בתחילת [[המאה ה-3|המאה השלישית]], בכפר [[נקרסי]] ([[כארתלי]], [[מזרח גאורגיה]]).
+האפרכיה{{הערה|'''[[אפרכיה]]''' (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.}} הגאורגית הראשונה נוסדה ב[[אצקורי]], שבדרום-מערב גאורגיה. על פי המסורת נוסדה האפרכיה בידי אנריאס הקדוש. הכנסיות הגאורגיות העתיקות ביותר נבנו בתחילת [[המאה ה-3|המאה השלישית]], בכפר [[נקרסי]] ([[כארתלי]], [[מזרח גאורגיה]]).
 [[תמונה:SaintNino.gif|שמאל|ממוזער|250px|[[נינו הקדושה]] מ[[קפדוקיה]]]]
-משנת [[303]] הוענק ל[[נינו הקדושה]] מ[[קפדוקיה]] התואר המכובד, [[שווה-ערך-אפוסטול]] {{הערה|'''[[שווה-ערך-אפוסטול]]''' (Iσαπόστολος) - תואר דתי שניתן ל[[קדוש (נצרות)|קדושים]] ב[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית|נצרות האורתודוקסית המזרחית]], והיה שווה במעמדו לשליחים. הקדוש עבר לפני כן תהליך של '''[[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]]''' (Canonization) - הכרזה על בני אדם כ[[קדוש נוצרי|קדושים]] אחרי מותם, ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]].}}, בגין הפצת הנצרות בממלכה הגאורגית של [[ממלכת איבריה]]. בשנת [[327]] אומצה ה[[נצרות]], על ידי המלך [[מיריאן השלישי, מלך איבריה|מיריאן]] ואשתו [[ננה הקדושה|ננה]], כדת הרישמית של הממלכה. גאורגיה המערבית, שנשלטה באותם ימים על ידי [[הקיסרות הרומית]], [[המרת דת|התנצרה]] בתהליך הדרגתי שהושלם ב[[המאה ה-6|מאה השישית]]. הממלכה מערב גאורגית, [[אגריסי]], הכריזה, בשנת [[523]], על הנצרות כדת הרישמית של הממלכה. הממלכות הכריזו על [[גיאורגי הקדוש]] כ[[קדוש מגן|קדוש המגן]] של גאורגיה. מסורות של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית מחזיקות בדעה כי [[גאורגיה]] היא מדינה תחת הגנה מיוחדת מצד [[מרים, אם ישו]], והחיבה ל[[תאוטוקוס]]{{הערה|1= '''[[תאוטוקוס]]''' (Θεοτόκος) - הוא כינוי ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], ב[[נצרות אוריינטלית|נצרות האוריינטלית]] וב[[הכנסייה הקתולית המזרחית|הכנסיות הקתוליות המזרחיות]] ל[[מרים, אם ישו]] ומשמעותו "יולדת האל".}} היא עמוקה בתודעה הגאורגית אורתודוקסית.
+משנת [[303]] הוענק ל[[נינו הקדושה]] מ[[קפדוקיה]] התואר המכובד, [[שווה-ערך-אפוסטול]]{{הערה|'''[[שווה-ערך-אפוסטול]]''' (Iσαπόστολος) - תואר דתי שניתן ל[[קדוש (נצרות)|קדושים]] ב[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית|נצרות האורתודוקסית המזרחית]], והיה שווה במעמדו לשליחים. הקדוש עבר לפני כן תהליך של '''[[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]]''' (Canonization) - הכרזה על בני אדם כ[[קדוש נוצרי|קדושים]] אחרי מותם, ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]].}}, בגין הפצת הנצרות בממלכה הגאורגית של [[ממלכת איבריה]]. בשנת [[327]] אומצה ה[[נצרות]], על ידי המלך [[מיריאן השלישי, מלך איבריה|מיריאן]] ואשתו [[ננה הקדושה|ננה]], כדת הרישמית של הממלכה. גאורגיה המערבית, שנשלטה באותם ימים על ידי [[הקיסרות הרומית]], [[המרת דת|התנצרה]] בתהליך הדרגתי שהושלם ב[[המאה ה-6|מאה השישית]]. הממלכה מערב גאורגית, [[אגריסי]], הכריזה, בשנת [[523]], על הנצרות כדת הרישמית של הממלכה. הממלכות הכריזו על [[גיאורגי הקדוש]] כ[[קדוש מגן|קדוש המגן]] של גאורגיה. מסורות של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית מחזיקות בדעה כי [[גאורגיה]] היא מדינה תחת הגנה מיוחדת מצד [[מרים, אם ישו]], והחיבה ל[[תאוטוקוס]]{{הערה|1= '''[[תאוטוקוס]]''' (Θεοτόκος) - הוא כינוי ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], ב[[נצרות אוריינטלית|נצרות האוריינטלית]] וב[[הכנסייה הקתולית המזרחית|הכנסיות הקתוליות המזרחיות]] ל[[מרים, אם ישו]] ומשמעותו "יולדת האל".}} היא עמוקה בתודעה הגאורגית אורתודוקסית.
 [[תמונה:SaintNinoCross.jpg|ימין|ממוזער|150px|[[צלב הגפן]] (נקרא גם צלב נינו הקדושה)]]
-הנצרות הגאורגית הושפעה היסטורית מהכנסייה של [[האימפריה הביזנטית]], והייתה תמיד חלק מה[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] הנרחבת. משנות העשרים של [[המאה ה-4|המאה הרביעית]], הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית הייתה תחת הסמכות של ה[[בישופות אפוסטלית|בישופות האפוסטלית]] {{הערה|'''[[בישופות אפוסטלית]]''' - בישופות שנוסדה על ידי אחד או יותר מהאופוסטולים.}} של [[אנטיוכיה]]. הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית הפכה ל[[אוטוקפליה]]{{הערה|שם=Autocephaly}} (עצמאית) בשנת [[466]] כאשר ההטריארך של אנטיוכיה העלה בדרגתו את ה[[בישוף]] של [[מצחתה]] לדרגת "הקתוליק של כארתלי". בשנת [[1010]], עלה הקתוליקוס של כארתלי בדרגה לדרגת [[פטריארך]]. מאז ואילך, היא הפכה הדרגה העליונה בחשיבותה בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, [[קתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]].
+הנצרות הגאורגית הושפעה היסטורית מהכנסייה של [[האימפריה הביזנטית]], והייתה תמיד חלק מה[[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] הנרחבת. משנות העשרים של [[המאה ה-4|המאה הרביעית]], הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית הייתה תחת הסמכות של ה[[בישופות אפוסטלית|בישופות האפוסטלית]]{{הערה|'''[[בישופות אפוסטלית]]''' - בישופות שנוסדה על ידי אחד או יותר מהאופוסטולים.}} של [[אנטיוכיה]]. הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית הפכה ל[[אוטוקפליה]]{{הערה|שם=Autocephaly}} (עצמאית) בשנת [[466]] כאשר ההטריארך של אנטיוכיה העלה בדרגתו את ה[[בישוף]] של [[מצחתה]] לדרגת "הקתוליק של כארתלי". בשנת [[1010]], עלה הקתוליקוס של כארתלי בדרגה לדרגת [[פטריארך]]. מאז ואילך, היא הפכה הדרגה העליונה בחשיבותה בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, [[קתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]].
-בין המאות ה[[המאה ה-6|שישית]] וה[[המאה ה-9|תשיעית]], חוותה גאורגיה טרנספורמציה תרבותית כאשר הופיעה ושיגשגה ה[[נזיר|מנזריות]]. מנזרים חשובים נוסדו במספר מקומות במיוחד [[מנזר איווירון]] ב[[הר אתוס]] שב[[יוון]], בו תורגמו חיבורים דתיים רבים מ[[יוונית]] ל[[גאורגית]]. ספרות [[הגיוגרפיה|הגיוגרפית]] {{הערה|'''[[הגיוגרפיה]]''' - תיאור חיי [[קדוש (נצרות)|קדושים]].}} משמעותית נוצרה גם בגאורגיה, כמו: "[[חיי נינו הקדושה]]", "[[מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה]]".
+בין המאות ה[[המאה ה-6|שישית]] וה[[המאה ה-9|תשיעית]], חוותה גאורגיה טרנספורמציה תרבותית כאשר הופיעה ושיגשגה ה[[נזיר|מנזריות]]. מנזרים חשובים נוסדו במספר מקומות במיוחד [[מנזר איווירון]] ב[[הר אתוס]] שב[[יוון]], בו תורגמו חיבורים דתיים רבים מ[[יוונית]] ל[[גאורגית]]. ספרות [[הגיוגרפיה|הגיוגרפית]]{{הערה|'''[[הגיוגרפיה]]''' - תיאור חיי [[קדוש (נצרות)|קדושים]].}} משמעותית נוצרה גם בגאורגיה, כמו: "[[חיי נינו הקדושה]]", "[[מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה]]".
 מרכזים תרבות כנסייתית מפורסמים כוללים את [[המנזר הגאורגי]] ב[[סיני]], קומפלקס המנזרים ב[[הר אתוס]] (ביניהם [[מנזר איווריון]]), כנסיות גאורגית ב[[:קטגוריה:גאורגיה: מחוזות היסטוריים|מחוז ההיסטורי]] [[טאו-קלארג'תי]] (מ[[המאה ה-16|המאה השש עשרה]] חלק מ[[טורקיה]]), [[מנזר בצ'קובו|מנזר פטריסיוני]] ב[[בולגריה]], [[קתדרלת בגרטי]], [[מנזר גלאתי|המנזר והאקדמיה גלאתי]], קומפלקס המנזרים והאקדמיה [[איקאלתו]], [[קתדרלת סווטיצחובלי]], המנזר ב[[מרטווילי]] וקומפלקס המנזרים של [[דוד גרג'ה]].
-נציגים בולטים של הרבות כהכנסייתית הגאורגית כוללים את [[אווגירוס פונטיקוס]] {{הערה|'''[[אווגירוס פונטיקוס]]''' (Evagrius Ponticus) - נזיר וסגפן נוצרי, אחד מהכוכבים העולים בכנסייה בסוף [[המאה ה-4|המאה הרביעית]] שהיה ידוע כהוגה דעות חריף, נואם מלוטש, וכותב בחסד.}} (ידוע בגאורגיה כאווגרה פונתלי מ[[המאה ה-4|המאה הרביעית]]), [[פטר האיברי]] (פטרה איבריאלי מ[[המאה ה-5|המאה החמישית]]), [[אכתווימה מאתוס]] (אכווימתה אתונלי מהמאות ה[[המאה ה-10|עשירית]] וה[[המאה ה-11|האחת עשרה]]), [[גיאורגי מאתוס]] (גיאורגי אתונלי מ[[המאה ה-11|מאה האחת עשרה]]), [[ארסן מאיקאלתו]] (ארסן איקלתואלי מהמאה האחת עשרה) ו[[אפרים הקטן]] (אפרים מצירה מהמאה האחת עשרה).
+נציגים בולטים של הרבות כהכנסייתית הגאורגית כוללים את [[אווגירוס פונטיקוס]]{{הערה|'''[[אווגירוס פונטיקוס]]''' (Evagrius Ponticus) - נזיר וסגפן נוצרי, אחד מהכוכבים העולים בכנסייה בסוף [[המאה ה-4|המאה הרביעית]] שהיה ידוע כהוגה דעות חריף, נואם מלוטש, וכותב בחסד.}} (ידוע בגאורגיה כאווגרה פונתלי מ[[המאה ה-4|המאה הרביעית]]), [[פטר האיברי]] (פטרה איבריאלי מ[[המאה ה-5|המאה החמישית]]), [[אכתווימה מאתוס]] (אכווימתה אתונלי מהמאות ה[[המאה ה-10|עשירית]] וה[[המאה ה-11|האחת עשרה]]), [[גיאורגי מאתוס]] (גיאורגי אתונלי מ[[המאה ה-11|מאה האחת עשרה]]), [[ארסן מאיקאלתו]] (ארסן איקלתואלי מהמאה האחת עשרה) ו[[אפרים הקטן]] (אפרים מצירה מהמאה האחת עשרה).
-[[הפלישה המונגולית לגאורגיה]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ו[[הפלישות הטימוריות לגאורגיה]] במאות ה[[המאה ה-14|ארבע עשרה]] וה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] פילגו את הנצרות הגאורגית. בין המאות ה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] וה[[המאה ה-18|שמונה עשרה]], היו גם הכנסייה והמדינה שתיהן מחולקות לשני חלקים, [[מזרח גאורגיה]] ומערב גאורגיה ולפיכך נוהלה הכנסייה על ידי שני פטריארכים. בשנת [[1801]] סופחה הממלכה המזרח-גאורגית, [[ממלכת כארתלי-קאחתי]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. ב-[[18 ביולי]] [[1811]], בוטל המעמד האוטוקפלי{{הערה|שם=Autocephaly}} של הכנסייה הגאורגית על ידי השלטונות הרוסיים, חרף האופוזיציה הכבדה בגאורגיה, והכנסייה הגאורגית הוכפפה לשלטון סינודי {{הערה|'''[[סינוד]]''' או '''סינודה''' (Synod) - כינוס מועצתי בדרגה פחותה מזו של [[ועידה אקומנית]].}} (מועצתי) של [[הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית]]. ה[[ליטורגיה]] הגאורגית נדחקה הצידה והוחלפה בליטורגיה רוסית.
+[[הפלישה המונגולית לגאורגיה]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ו[[הפלישות הטימוריות לגאורגיה]] במאות ה[[המאה ה-14|ארבע עשרה]] וה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] פילגו את הנצרות הגאורגית. בין המאות ה[[המאה ה-15|חמש עשרה]] וה[[המאה ה-18|שמונה עשרה]], היו גם הכנסייה והמדינה שתיהן מחולקות לשני חלקים, [[מזרח גאורגיה]] ומערב גאורגיה ולפיכך נוהלה הכנסייה על ידי שני פטריארכים. בשנת [[1801]] סופחה הממלכה המזרח-גאורגית, [[ממלכת כארתלי-קאחתי]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. ב-[[18 ביולי]] [[1811]], בוטל המעמד האוטוקפלי{{הערה|שם=Autocephaly}} של הכנסייה הגאורגית על ידי השלטונות הרוסיים, חרף האופוזיציה הכבדה בגאורגיה, והכנסייה הגאורגית הוכפפה לשלטון סינודי{{הערה|'''[[סינוד]]''' או '''סינודה''' (Synod) - כינוס מועצתי בדרגה פחותה מזו של [[ועידה אקומנית]].}} (מועצתי) של [[הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית]]. ה[[ליטורגיה]] הגאורגית נדחקה הצידה והוחלפה בליטורגיה רוסית.
 == הכנסייה הגאורגית מהמאה העשרים והלאה ==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 לאחר [[מהפכת אוקטובר]] ונפילת ה[[צאר]] [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], שבאה בעקבותיה, במרץ [[1917]], החזירו הבישופים הגאורגים, ב-[[25 במרץ]] [[1917]], באופן חד-צדדי, את האוטוקפליה{{הערה|שם=Autocephaly}} (עצמאות) של הכנסייה הגאורגית. הכנסייה הרוסית לא קיבלה את השינוי שעשו הגאורגים אולם לא יכלה לעשות דבר. רק לאחר נפילת [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] בעקבות [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה]], בשנת [[1921]], נתנה להם את ההזדמנות לגרום להטרדת ודיכוי הכנסייה הגאורגית. מאות כנסיות נסגרו ומאות נזירים [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] בתקופת [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]]. למרות זאת הוכרה, ב-[[31 באוקטובר]] [[1943]], עצמאותה של הכנסייה הגאורגית על ידי הכנסייה הרוסית, אולם עדיין הייתה כפופה לכנסייה הרוסית שהפעילה לחץ בלתי פוסק על הגאורגים בתקופה המערכה האנטי-דתית של השלטונות הסובייטים.
-ב-[[30 במרץ]] [[1990]], הכיר [[פטריארך קונסטנטינופול]] בעצמאותה של הכנסייה הגאורגית ואישר את האוטוקפליה{{הערה|שם=Autocephaly}} שלה, שהופעלה, הלכה למעשה, מאז ה[[המאה ה-5|מאה החמישית]]. כמו כן קיבל הפטריארך של גאורגיה את התואר הכנסייתי [[קתוליקוס]] {{הערה|'''[[קתוליקוס]]''' (καθολικός) - ה[[פטריארך]] של [[ארמניה]], [[גאורגיה]] ו[[אלבניה הקווקזית|אלבניה]] או של [[כנסייה]] [[המינות הנסטוריאנית|נסטוריאנית]] אחרת}}. עצמאותה של גאורגיה שבאה לאחר מכן הביאה לתחייה מחודשת של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית.
+ב-[[30 במרץ]] [[1990]], הכיר [[פטריארך קונסטנטינופול]] בעצמאותה של הכנסייה הגאורגית ואישר את האוטוקפליה{{הערה|שם=Autocephaly}} שלה, שהופעלה, הלכה למעשה, מאז ה[[המאה ה-5|מאה החמישית]]. כמו כן קיבל הפטריארך של גאורגיה את התואר הכנסייתי [[קתוליקוס]]{{הערה|'''[[קתוליקוס]]''' (καθολικός) - ה[[פטריארך]] של [[ארמניה]], [[גאורגיה]] ו[[אלבניה הקווקזית|אלבניה]] או של [[כנסייה]] [[המינות הנסטוריאנית|נסטוריאנית]] אחרת}}. עצמאותה של גאורגיה שבאה לאחר מכן הביאה לתחייה מחודשת של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית.
 בשנת [[2002]] הצהירו, כ-82% מהאוכלוסייה הגאורגית, על עצמם כשייכים לכנסייה הגאורגית. מבין אלה שלא הצהירו על כך נכללים [[אסלאם|מוסלמים]] וכנסיות נוצריות אחרות: [[הכנסייה הרוסית]], [[הכנסייה הארמנית]], [[הכנסייה הקתולית]] ועוד. באותה שנה דווח על 35 [[דיוקסיה|דיוקסיות]] וכ-600 כנסיות השייכות לכנסייה הגאורגית בהם משרתים כ-730 [[כומר|כמרים]]. כמו כן דווח גם כי בשנת [[2007]], מונה מספר מאמיני הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית כ-5 מיליון מאמינים בכל העולם מתוכם 3,670,00 בגאורגיה עצמה ואחראים על 35 [[דיוקסיה|דיוקסיות]].
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 == הקתוליקוס-פטריארך של גאורגיה מאז 1917 ==
 [[תמונה:Gergeti_Trinity_Church_and_a_chapel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנסיית גרגטי]] של השילוש הקדוש המתנשאת על הר בגובה כ-2,200 [[מטר]] מ[[גובה פני הים|מעל פני הים]]. [[הרי הקווקז]] שברקע מתנשאים לגובה 4,000 מטר מעל פני הים]]
-הכנסייה הגאורגית האורתוקודסית מנוהלת על ידי [[הסינוד הקדוש]] {{הערה|בחלק מה[[אוטוקפליה|אוטוקפליות]] של [[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] ו[[הכנסייה הקתולית המזרחית]] נבחר ה[[פטריארך]] או ראש ה[[בישוף|בישופים]] בידי קבוצה שנקראת '''[[הסינוד הקדוש]]'''.}}. בראש הסינוד הקדוש עומד ה[[הקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]] {{הערה|נקרא לעתים קרובות כ"קתוליקוס של גאורגיה" או "הפטריארך של גאורגיה".}}. הקתוליקוס הראשון של גאורגיה היה [[מלכיצדק הראשון]] ([[1010]]-[[1030]]). בשנת [[1811]] בוטל כאמור התפקיד, ובשנת [[1917]] מונה [[קיריון השני, פטריארך גאורגיה|קיריון השני]] לפטריארך. משנת [[1977]], ממלא את התפקיד, [[איליה השני, פטריארך גאורגיה|איליה השני]] הנושא גם בתואר הארכיבישוף של [[מצחתה]] ו[[טביליסי]].
+הכנסייה הגאורגית האורתוקודסית מנוהלת על ידי [[הסינוד הקדוש]]{{הערה|בחלק מה[[אוטוקפליה|אוטוקפליות]] של [[הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] ו[[הכנסייה הקתולית המזרחית]] נבחר ה[[פטריארך]] או ראש ה[[בישוף|בישופים]] בידי קבוצה שנקראת '''[[הסינוד הקדוש]]'''.}}. בראש הסינוד הקדוש עומד ה[[הקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה]]{{הערה|נקרא לעתים קרובות כ"קתוליקוס של גאורגיה" או "הפטריארך של גאורגיה".}}. הקתוליקוס הראשון של גאורגיה היה [[מלכיצדק הראשון]] ([[1010]]-[[1030]]). בשנת [[1811]] בוטל כאמור התפקיד, ובשנת [[1917]] מונה [[קיריון השני, פטריארך גאורגיה|קיריון השני]] לפטריארך. משנת [[1977]], ממלא את התפקיד, [[איליה השני, פטריארך גאורגיה|איליה השני]] הנושא גם בתואר הארכיבישוף של [[מצחתה]] ו[[טביליסי]].
 * [[קיריון השני]] ([[1917]]-[[1918]])