תקייה

תקייה או תאקיה (בערבית تقیة) הוא אחד משלושת היסודות באסלאם השיעי. לפי התקייה מותר למוסלמי להתחזות ולהטעות את האויב, והונאה והסתרת האמת מותרת בשביל להגן על האסלאם והמאמינים המוסלמים מפני "כופרים" ומוסלמים עוינים. ה"תקייה" ננקטת כאשר יד "המאמינים" על התחתונה, ובמטרה לרמות את האויב. לעתים על ידי השגת הסכם זמני, אותו מפירים כאשר מאזן הכוחות משתנה.

מקור בקוראן

הפסוקים בקוראן בתרגום חופשי.

• "מוסלמי רשאי לפייס כופרים בפיו אך לא בליבו" (סורא 3 פסוק 28).
• "אלוהים הוא הטוב בזוממים" (סורא 3 פסוק 54, סורא 8 פסוק 8 וסורא 10 פסוק 21).
• "נסיבות חמורות עלולות לחייב מוסלמים לפייס כופרים כאמצעי זהירות, גם אם מצטיירים כמחללי האסלאם" (סורא 16 פסוק 106).
• "אללה לא יבדוק את שבועותיך חסרות-ההיגיון, אלא את כוונות לבך" (סורא 2 פסוק 225).

הסכם חודייביה

ה"תקייה" נלקח מהסכם חודייביה ב-628 לספירה, ההסכם נחתם בין מוחמד לבני שבט קורייש, והופר שנתיים לאחר-מכך (שנת 630) על ידי מוחמד. לפי "החודאיבייה", הסכם עם כופרים הוא זמני, בלתי-מחייב וצעד טקטי. שנועד לאפשר לצד המוסלמי להתאושש ולהתגבר, עד שיחסי הכוחות יהיו לטובת המוסלמים.

בתחילה התקייה אומץ על ידי השיעים שרואים בו אחד משלושת היסודות של האסלאם. השיעים אימצו את התקייה תחת השלטון הסוני מפני שנאלצו להסתיר את שיוכם לשיעה. מאוחר יותר גם הסונים אימצו את התקייה.

פוליטיקה בישראל ובעולם

מנהיגים במדינות אירופה וארצות הברית לרוב מהמפלגות הלאומיות, טוענים שההסכמים עם מדינות וקבוצות איסלמיות אופפים באי ודאות כי לא ניתן לדעת אם ההסכם תקף בעיני אותם מדינות וקבוצות, או שנחתם ברוח התקייה ומטרתו רק למשוך זמן ולרמות את המערב.

מנהיגי המפלגות הלאומיות בישראל טוענות שההסכמים עם אש"ף נועדו להטעות את מדינת ישראל ולגרום לה לחזור לקווי 67, שלטענתם אינו בני הגנה, לתקוף את מדינת ישראל מקווים אלו (על פי תוכנית השלבים של אש"ף) ולהשמידה.

ממשלות ישראל מ-1999 נוקטות עמדה זו מול הגרעין האיראני, וטענות שהסיכומים עם המערב נועדו למשוך זמן עד להשגת יכולת יצור של פצצה גרעינית על ידי איראן.

קישורים חיצוניים

• חוקי המזרח התיכון-באתר GPLANET מאת גיא בכור