בניין עיריית באר שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
| שימוש = [[עיריית באר שבע]]
| שימוש = [[עיריית באר שבע]]
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=בניין עיריית באר שבע|אורך=34.798997|רוחב=31.2485|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=בניין עיריית באר שבע|אורך=34.798997|רוחב=31.2485|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
}}'''בניין עיריית באר שבע''' הוא מבנה בסגנון [[ברוטליזם|ברוטליסטי]] ב[[באר שבע]] המשמש כמשכנה של [[עיריית באר שבע]]. הבניין נמצא ב[[שכונה ג' (באר שבע)|שכונה ג']] על יד צומת הרחובות [[שדרות רגר]] ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - [[יד לבנים (באר שבע)|בית יד לבנים]] ו[[בית העם (באר שבע)|בית העם]] {{הערה|בית העם שימש את [[תיאטרון באר שבע]] ומשמש (נכון ל-2016) כ[[גודמן - בית ספר למשחק בנגב|בית ספר למשחק בנגב]]}}. המבנה נחנך בשנת 1972 ותוכנן על ידי האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]]. איזכור למבנה מופיע ב[[סמל העיר באר שבע]].
}}'''בניין עיריית באר שבע''' הוא מבנה בסגנון [[ברוטליזם|ברוטליסטי]] ב[[באר שבע]] המשמש כמשכנה של [[עיריית באר שבע]]. הבניין נמצא ב[[באר שבע: שכונות|מרכז האזרחי]] של באר שבע, על יד צומת הרחובות [[שדרות רגר]] ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - [[יד לבנים (באר שבע)|בית יד לבנים]] ו[[בית העם (באר שבע)|בית העם]] {{הערה|בית העם שימש את [[תיאטרון באר שבע]] ומשמש (נכון ל-2016) כ[[גודמן - בית ספר למשחק בנגב|בית ספר למשחק בנגב]]}}. המבנה נחנך בשנת 1972 ותוכנן על ידי האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]]. איזכור למבנה מופיע ב[[סמל העיר באר שבע]].


== היסטוריה ורקע ==
== היסטוריה ורקע ==
בשנת [[1961]] הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון בית העירייה החדש של באר שבע, במרכז האזרחי החדש הנבנה מצפון ל[[העיר העתיקה (באר שבע)|עיר הישנה]]. בתחרות זכה משרד האדריכלים של האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]], שכבר תכנן קודם לכן מבנה אחר בעיר - [[קולנוע קרן]]. לאחר עיכובים בבניה, נחנך בשנת 1972 הבניין החדש, ובאותה השנה הוכנס ל[[סמל העיר באר שבע|סמל העיר]] החדש.
בשנת [[1961]] הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון בית העירייה החדש של באר שבע, ב[[באר שבע: שכונות|מרכז האזרחי]] החדש הנבנה מצפון ל[[העיר העתיקה (באר שבע)|עיר הישנה]]. בתחרות זכה משרד האדריכלים של האדריכלים [[מיכאל נדלר|מיכאל]] ו[[שולמית נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]], שכבר תכנן קודם לכן מבנה אחר בעיר - [[קולנוע קרן]]. לאחר עיכובים בבניה, נחנך בשנת 1972 הבניין החדש, ובאותה השנה הוכנס ל[[סמל העיר באר שבע|סמל העיר]] החדש.
[[קובץ:BEERS13.jpg|ממוזער|מסדרון בבניין - משמאל קיר לבני סיליקט, מימין החלונות האנכיים של החזית החיצונית. צילום: מיכאל יעקובסון]]
[[קובץ:BEERS13.jpg|ממוזער|מסדרון בבניין - משמאל קיר לבני סיליקט, מימין החלונות האנכיים של החזית החיצונית. צילום: מיכאל יעקובסון]]


שורה 29: שורה 29:
עיצוב הפנים גם הוא אופייני לסגנון הברוטליסטי, ומתאפיין בשימוש בלבני [[סיליקט]], בסידור ישר ופשוט של החדרים ובפלטת צבעים בסיסית.
עיצוב הפנים גם הוא אופייני לסגנון הברוטליסטי, ומתאפיין בשימוש בלבני [[סיליקט]], בסידור ישר ופשוט של החדרים ובפלטת צבעים בסיסית.
[[קובץ:עיריית באר שבע.jpg|ממוזער|תצורת ה"וילון" מבטון בחזית הבניין, מאחוריה מוסתרים חלונות אנכיים צרים]]
[[קובץ:עיריית באר שבע.jpg|ממוזער|תצורת ה"וילון" מבטון בחזית הבניין, מאחוריה מוסתרים חלונות אנכיים צרים]]
ניתן לזהות בבניין השפעה ישירה של הברוטליזם וה[[אדריכלות מודרנית|מודרניזם]] שקדם לו, שמתבטא בבטון החשוף ובחומרים, בצורה הפשוטה של מסות הבניין, ובהרמת המסה העיקרית על קומת מסד המזכירה את קומת העמודים של [[לה קורבוזיה]]. יחד עם זאת בולטת בבניין חדשנות צורנית והקשר מקומי המתבטאים בחזית הבטון הייחודית, שהיו שראו בה איזכור של האוהל המדברי, בציפוי קומת המסד באבן מקומית, ובחשיבה האקלימית שיצרה את ההצללה על החלונות ואת החצרות הפנימיות. המגדל הופך את המבנה לנקודת ציון במרחב העירוני, ומאזן בין הצניעות והפשטות המאפיינות את הבניין הנמוך ובין המונומנטאליות הנדרשת ממבנה שלטוני.
ניתן לזהות בבניין השפעה ישירה של ה[[ברוטליזם]] וה[[אדריכלות מודרנית|מודרניזם]] שקדם לו, שמתבטא בבטון החשוף ובחומרים, בצורה הפשוטה של מסות הבניין, ובהרמת המסה העיקרית על קומת מסד המזכירה את קומת העמודים של [[לה קורבוזיה]]. יחד עם זאת בולטת בבניין חדשנות צורנית והקשר מקומי המתבטאים בחזית הבטון הייחודית, שהיו שראו בה איזכור של האוהל המדברי, בציפוי קומת המסד באבן מקומית, ובחשיבה האקלימית שיצרה את ההצללה על החלונות ואת החצרות הפנימיות. המגדל הופך את המבנה לנקודת ציון במרחב העירוני, ומאזן בין הצניעות והפשטות המאפיינות את הבניין הנמוך ובין המונומנטאליות הנדרשת ממבנה שלטוני.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־15:29, 2 במאי 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה

פרמטרים [ ארכיטקט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בניין עיריית באר שבע
מידע כללי
סוג בניין עירייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש עיריית באר שבע
כתובת כיכר מנחם בגין 1
מיקום באר שבע
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19621972 (כ־10 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל מיכאל נדלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 3
קואורדינטות 31°14′59″N 34°47′59″E / 31.249638888889°N 34.799666666667°E / 31.249638888889; 34.799666666667
http://www.beer-sheva.muni.il/Pages/default.aspx
(למפת באר שבע רגילה)
 
בניין עיריית באר שבע
בניין עיריית באר שבע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניין עיריית באר שבע הוא מבנה בסגנון ברוטליסטי בבאר שבע המשמש כמשכנה של עיריית באר שבע. הבניין נמצא במרכז האזרחי של באר שבע, על יד צומת הרחובות שדרות רגר ושדרות שז"ר, ובסמוך לבנייני ציבור אחרים - בית יד לבנים ובית העם [1]. המבנה נחנך בשנת 1972 ותוכנן על ידי האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר ושמואל ביקסון. איזכור למבנה מופיע בסמל העיר באר שבע.

היסטוריה ורקע

בשנת 1961 הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון בית העירייה החדש של באר שבע, במרכז האזרחי החדש הנבנה מצפון לעיר הישנה. בתחרות זכה משרד האדריכלים של האדריכלים מיכאל ושולמית נדלר ושמואל ביקסון, שכבר תכנן קודם לכן מבנה אחר בעיר - קולנוע קרן. לאחר עיכובים בבניה, נחנך בשנת 1972 הבניין החדש, ובאותה השנה הוכנס לסמל העיר החדש.

מסדרון בבניין - משמאל קיר לבני סיליקט, מימין החלונות האנכיים של החזית החיצונית. צילום: מיכאל יעקובסון

אדריכלות הבניין

המבנה עשוי בטון, ברובו חשוף, ומורכב משני גושים. האחד הוא המבנה עצמו: שתי קומות עטופות במעטפת בטון עבה, דמוית וילון, ומחוררת בחלונות צרים וגבוהים לכל גובה הבניין, המסתתרים מאחוריה. שתי הקומות עומדות על קומת מסד מצופה אבן פראית (wild bau), הנמצאת בנסיגה מקו הבניין ומופרדת מן המסה המרכזית בחלונות פס ארוכים. בתוך המבנה שלוש חצרות פנימיות, התורמות לתאורה ולאוורור של החדרים ומאפשרות מקום מנוחה רגוע ומוגן מסופות חול.

האלמנט השני הוא מגדל תצפית צר וגבוה, עשוי בטון, שהוצב בחזית הקדמית של הבניין. כיום העלייה למגדל סגורה והוא נושא אנטנות. במקור תכננה הצבת יצירת אמנות של הפסל יחיאל שמי, איתו קיימו האדריכלים שיתוף פעולה בבניין תיאטרון ירושלים, אך היא בוטלה מחוסר תקציב.

בקדמת המבנה תכננו האדריכלים רחבה ציבורית גדולה, אך כיום הפך חלקה לחניון.

עיצוב הפנים גם הוא אופייני לסגנון הברוטליסטי, ומתאפיין בשימוש בלבני סיליקט, בסידור ישר ופשוט של החדרים ובפלטת צבעים בסיסית.

תצורת ה"וילון" מבטון בחזית הבניין, מאחוריה מוסתרים חלונות אנכיים צרים

ניתן לזהות בבניין השפעה ישירה של הברוטליזם והמודרניזם שקדם לו, שמתבטא בבטון החשוף ובחומרים, בצורה הפשוטה של מסות הבניין, ובהרמת המסה העיקרית על קומת מסד המזכירה את קומת העמודים של לה קורבוזיה. יחד עם זאת בולטת בבניין חדשנות צורנית והקשר מקומי המתבטאים בחזית הבטון הייחודית, שהיו שראו בה איזכור של האוהל המדברי, בציפוי קומת המסד באבן מקומית, ובחשיבה האקלימית שיצרה את ההצללה על החלונות ואת החצרות הפנימיות. המגדל הופך את המבנה לנקודת ציון במרחב העירוני, ומאזן בין הצניעות והפשטות המאפיינות את הבניין הנמוך ובין המונומנטאליות הנדרשת ממבנה שלטוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית העם שימש את תיאטרון באר שבע ומשמש (נכון ל-2016) כבית ספר למשחק בנגב