לייטה – הבדלי גרסאות
מ ←גאוגרפיה של האי: תקלדה |
מ תקלדה, קישורים פנימיים, עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== גאוגרפיה של האי == |
== גאוגרפיה של האי == |
||
אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות{{הערה|1=נכון לשנת 2000}} ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי [[ |
אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות{{הערה|1=נכון לשנת 2000}} ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי [[סאמאר]], כאשר ביניהם מפריד [[מצר סן חואניקו]] (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה מ[[מינדנאו]] על ידי [[מצר סוריגאו]]. במזרח, גישתו של לייטה ל[[ים הפיליפינים]] מכוסה על ידי האי סאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את [[מפרץ לייטה]]. ממערב ללייטה שוכנים האיים [[סבו]] ו[[בוהול]]. |
||
האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות. |
האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות. |
||
מבחינה פוליטית, |
מבחינה פוליטית, מחולק האי לשתי [[פרובינציה|פרובינציות]]: לייטה ודרום לייטה. פרובינציית דרום לייטה, השוכנת בדרום האי, כולל את האי פאנאון, ואילו האי [[ביליראן]], השוכן בצפון ובעבר היה חלק מפרובינציית לייטה, מהווה כיום פרובינציה עצמאית. |
||
הערים המרכזיות בלייטה הן [[טקלובן סיטי]], בצד המזרחי של האי, ו[[אורמוק סיטי]], בחופו המערבי |
הערים המרכזיות בלייטה הן [[טקלובן סיטי]], בצד המזרחי של האי, ו[[אורמוק סיטי]], בחופו המערבי, כאשר האחרונה ידועה ב[[תחנת כוח|תחנת הכוח]] שבה, המופעלת באמצעות [[אנרגיה גאותרמית]]. |
||
האי לייטה |
האי לייטה התפרסם בעיקר במהלך כיבושם מחדש של הפיליפינים על ידי [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ב-[[20 באוקטובר]] [[1944]], עלה [[גנרל]] [[דאגלס מקארתור]] על החוף באומרו: '''שבתי - I have returned''', בתגובה להבטחתו שישוב, כשעזב את האי עם כיבושו על ידי היפנים במרץ [[1942]]. אולם, היפנים לא נכנעו במהרה, כפי שהוכיח [[קרב לייטה]], והתכנסות כוחות ימיים, אמריקאים ויפנים, סביב האי, הוביל ל[[קרב מפרץ לייטה]], שנמשך ארבעה ימים והיה לקרב הימי הגדול בהיסטוריה. |
||
== אזורי עניין == |
== אזורי עניין == |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
אתר הזיכרון לנחיתה בלייטה שוכן בחוף פאלו, ומציין את הנקודה בה נחתו הכוחות האמריקאים. באתר מוצב גם פסלו של מקארתור. |
אתר הזיכרון לנחיתה בלייטה שוכן בחוף פאלו, ומציין את הנקודה בה נחתו הכוחות האמריקאים. באתר מוצב גם פסלו של מקארתור. |
||
גשר סן |
[[גשר סן חואניקו]] הוא הגשר הארוך ביותר בפיליפינים, וממנו ניתן לצפות על מצר סן חואניקו, על אלפי ה[[איון (גאוגרפיה)|איונים]] שבו. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־09:19, 4 במאי 2016
לייטה (אנגלית: Leyte) הוא אי בקבוצת ויסאיאס שבפיליפינים.
גאוגרפיה של האי
אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות[1] ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי סאמאר, כאשר ביניהם מפריד מצר סן חואניקו (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה ממינדנאו על ידי מצר סוריגאו. במזרח, גישתו של לייטה לים הפיליפינים מכוסה על ידי האי סאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את מפרץ לייטה. ממערב ללייטה שוכנים האיים סבו ובוהול.
האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות.
מבחינה פוליטית, מחולק האי לשתי פרובינציות: לייטה ודרום לייטה. פרובינציית דרום לייטה, השוכנת בדרום האי, כולל את האי פאנאון, ואילו האי ביליראן, השוכן בצפון ובעבר היה חלק מפרובינציית לייטה, מהווה כיום פרובינציה עצמאית.
הערים המרכזיות בלייטה הן טקלובן סיטי, בצד המזרחי של האי, ואורמוק סיטי, בחופו המערבי, כאשר האחרונה ידועה בתחנת הכוח שבה, המופעלת באמצעות אנרגיה גאותרמית.
האי לייטה התפרסם בעיקר במהלך כיבושם מחדש של הפיליפינים על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. ב-20 באוקטובר 1944, עלה גנרל דאגלס מקארתור על החוף באומרו: שבתי - I have returned, בתגובה להבטחתו שישוב, כשעזב את האי עם כיבושו על ידי היפנים במרץ 1942. אולם, היפנים לא נכנעו במהרה, כפי שהוכיח קרב לייטה, והתכנסות כוחות ימיים, אמריקאים ויפנים, סביב האי, הוביל לקרב מפרץ לייטה, שנמשך ארבעה ימים והיה לקרב הימי הגדול בהיסטוריה.
אזורי עניין
אתר הזיכרון לנחיתה בלייטה שוכן בחוף פאלו, ומציין את הנקודה בה נחתו הכוחות האמריקאים. באתר מוצב גם פסלו של מקארתור.
גשר סן חואניקו הוא הגשר הארוך ביותר בפיליפינים, וממנו ניתן לצפות על מצר סן חואניקו, על אלפי האיונים שבו.
הערות שוליים
- ^ נכון לשנת 2000