לייטה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית אי
מ הערות שוליים
שורה 10: שורה 10:
|גובה מרבי=
|גובה מרבי=
|מדינה={{דגל|הפיליפינים||+}}
|מדינה={{דגל|הפיליפינים||+}}
|אוכלוסייה=2,188,295{{הערה|שם=POP|[http://www.census.gov.ph/sites/default/files/attachments/hsd/pressrelease/Population%20and%20Annual%20Growth%20Rates%20for%20The%20Philippines%20and%20Its%20Regions%2C%20Provinces%2C%20and%20Highly%20Urbanized%20Cities%20Based%20on%201990%2C%202000%2C%20and%202010%20Censuses.pdf "Population and Annual Growth Rates for The Philippines and Its Regions, Provinces, and Highly Urbanized Cities"] (PDF). 2010 Census and Housing Population. }}
|אוכלוסייה=2,188,295
|שנת אוכלוסייה=2010
|שנת אוכלוסייה=2010
|מגלה=
|מגלה=
שורה 22: שורה 22:


== גאוגרפיה של האי ==
== גאוגרפיה של האי ==
אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות{{הערה|1=נכון לשנת 2000}} ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי [[סאמאר]], כאשר ביניהם מפריד [[מצר סן חואניקו]] (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה מ[[מינדנאו]] על ידי [[מצר סוריגאו]]. במזרח, גישתו של לייטה ל[[ים הפיליפינים]] מכוסה על ידי האי סאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את [[מפרץ לייטה]]. ממערב ללייטה שוכנים האיים [[סבו]] ו[[בוהול]].
אוכלוסיית האי מונה 2,188,295 נפשות{{הערה|שם=POP}} ושטחו כ-7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי [[סאמאר]], כאשר ביניהם מפריד [[מצר סן חואניקו]] (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה מ[[מינדנאו]] על ידי [[מצר סוריגאו]]. במזרח, גישתו של לייטה ל[[ים הפיליפינים]] מכוסה על ידי האי סאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את [[מפרץ לייטה]]. ממערב ללייטה שוכנים האיים [[סבו]] ו[[בוהול]].


האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות.
האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות.
שורה 39: שורה 39:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


[[קטגוריה:איים באוקיינוס השקט]]
[[קטגוריה:איים באוקיינוס השקט]]

גרסה מ־14:55, 4 במאי 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:אי

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סוג לא תואם [ אוכלוסייה ]

לייטה
Leyte
נתונים גאוגרפיים
מיקום מערב האוקיינוס השקט
קואורדינטות 10°50′N 124°50′E / 10.83°N 124.83°E / 10.83; 124.83
ארכיפלג הפיליפינים
שטח 7,367.6 קמ"ר
אורך 180 קילומטר
רוחב 65 קילומטר
גובה מרבי Cabalian Volcano
נתונים מדיניים
מדינה הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים
אוכלוסייה 2,188,295[1] (2015)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקום האי לייטה

לייטה (אנגלית: Leyte) הוא אי בקבוצת ויסאיאס שבפיליפינים.

גאוגרפיה של האי

אוכלוסיית האי מונה 2,188,295 נפשות[1] ושטחו כ-7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי סאמאר, כאשר ביניהם מפריד מצר סן חואניקו (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה ממינדנאו על ידי מצר סוריגאו. במזרח, גישתו של לייטה לים הפיליפינים מכוסה על ידי האי סאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את מפרץ לייטה. ממערב ללייטה שוכנים האיים סבו ובוהול.

האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות.

מבחינה פוליטית, מחולק האי לשתי פרובינציות: לייטה ודרום לייטה. פרובינציית דרום לייטה, השוכנת בדרום האי, כולל את האי פאנאון, ואילו האי ביליראן, השוכן בצפון ובעבר היה חלק מפרובינציית לייטה, מהווה כיום פרובינציה עצמאית.

הערים המרכזיות בלייטה הן טקלובן סיטי, בצד המזרחי של האי, ואורמוק סיטי, בחופו המערבי, כאשר האחרונה ידועה בתחנת הכוח שבה, המופעלת באמצעות אנרגיה גאותרמית.

האי לייטה התפרסם בעיקר במהלך כיבושם מחדש של הפיליפינים על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. ב-20 באוקטובר 1944, עלה גנרל דאגלס מקארתור על החוף באומרו: שבתי - I have returned, בתגובה להבטחתו שישוב, כשעזב את האי עם כיבושו על ידי היפנים במרץ 1942. אולם, היפנים לא נכנעו במהרה, כפי שהוכיח קרב לייטה, והתכנסות כוחות ימיים, אמריקאים ויפנים, סביב האי, הוביל לקרב מפרץ לייטה, שנמשך ארבעה ימים והיה לקרב הימי הגדול בהיסטוריה.

אזורי עניין

גנרל מקארתור נוחת בלייטה

אתר הזיכרון לנחיתה בלייטה שוכן בחוף פאלו, ומציין את הנקודה בה נחתו הכוחות האמריקאים. באתר מוצב גם פסלו של מקארתור.

גשר סן חואניקו הוא הגשר הארוך ביותר בפיליפינים, וממנו ניתן לצפות על מצר סן חואניקו, על אלפי האיונים שבו.

הערות שוליים