יק"א

יק"א (מאנגלית: J.C.A, ראשי תיבות של Jewish Colonization Association – "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר בארגנטינה. על מנת להכשיר יהודים להגירה, הקימה יק"א מספר בתי ספר חקלאיים בגליציה.

הברון מוריס הירש

נכון ל-2014 החברה נקראת J.C.A ראשי תיבות של Jewish Charitable Association, ועיקר מטרותיה לקדם את ההתיישבות בפריפריה הכפרית בגליל, בנגב ובערבה.

יק"א תומכת ומסייעת לקידום החינוך, המדע ובעיקר החקלאות וגם בתחום התיירות. קרן יק"א מקדמת פרויקטים חדשניים פורצי דרך ובעלי פוטנציאל להרחבת התעסוקה וההשפעה על אזורים גדולים.

היסטוריה

חובבי ציון ניסו לשכנע את הברון הירש לסייע בהגירה לכיוון ארץ ישראל. אולם ארץ ישראל, שהייתה נתונה באותו זמן לשלטון עות'מאני, לא הייתה יעד מועדף על הירש. הברון החליט להקים את מושבותיו בארגנטינה ובארצות הברית ואלפי יהודים מרוסיה עברו למושבותיו אלה וזכו לחיי קהילה וללימודי חקלאות.

מועצת המנהלים בשער יק"א (מכללת תל-חי) בעת ביקור בישראל בשנת 2012.

אחר פטירתו של הברון הירש בשנת 1896, שהוריש לה הון עתק, הוחלט להוסיף את ארץ ישראל למדינות הנתמכות על ידי חברת יק"א. בתחילה, נתמכו על ידי יק"א משמר הירדן, נס ציונה, וחדרה. ב-1899 ביקש הברון רוטשילד את סיוע יק"א לפיתוח ארץ ישראל ולאחר שנה יצא לפועל הסכם בין יק"א לרוטשילד, לפיו בוטלה פקידות הברון רוטשילד בארץ וניהול מושבות הברון הועבר ליק"א. הסיבות שהביאו את הברון להעביר את המושבות ליק"א הן מכיוון שהברון הבין כי תמיכתו במושבות לא נעשתה בצורה נכונה ובגלל הפסדים כספיים רבים ובגלל יחסים מתוחים בין הפקידים והאיכרים, מרידות וביקורת קשה שניתכה עליו מכל הכיוונים. במסגרת ההסכם, הוקמה מועצה לארץ ישראל, בראשות הברון רוטשילד, שהעביר אליה 15 מיליון פרנק זהב, לסיוע לפעילות יק"א בארץ.

יק"א פעלה בהיקף נרחב למדי בארץ, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. היא פעלה על פי שיקולים כלכליים בלבד. בעלי הפוטנציאל כמו איכרים פרטיים זכו להלוואות לטווח ארוך ובריבית נמוכה. שיטת המענקים של הברון רוטשילד, על פיה ניתנו קצבאות למשקי בית ללא קשר ליעילות העבודה, נפסקה ומתיישב שלא הצליח להתבסס בארץ, קיבל תמיכה כספית כדי לעזוב את הארץ.

בשנת 1923 החליפה חברת פיק"א (חברת התיישבות יהודים בפלשתינה - תוספת פ"א) את יק"א בפעילותה לתמיכה במתיישבים.

אחרי קום מדינת ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במאה ה-21 פעילה יק"א בעיקר בגליל ובנגב. החברה תומכת בפרויקטים בתחומי החינוך, החקלאות והתיירות הכפרית. הסיוע בחקלאות ובתיירות נובע מהחשיבות שמייחסת יק"א לענפים אלה כמקור הכנסה ותעסוקה עיקריים באזורי הפריפריה. נכון ל-2013 משמש סטיבן ויילי כהן מאנגליה כנשיא החברה וזאב מילר משמש כמנהלה.

הנחת אבן פינה בגילת נגב בנוכחות מועצת המנהלים ומנהל יק"א מר זאב מילר

מועצת המנהלים של יק"א החליטה שמוזאון חצרות איכרים בכפר תבור ישמש כמוזיאון יק"א, זאת בשיתוף הנהלת ועמותת המוזיאון, המועצה המקומית כפר תבור והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ראו גם

• פיק"א

• הברון מוריס הירש

לקריאה נוספת

• אלכס ביין, תולדות ההתיישבות הציונית, הוצאת מסדה, תש"ג-1942, ירושלים
• יהודית איילון, עורכת: חנה עמית, "עת-מול - עתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל", "מלך הביצה" , הוצאת יד יצחק בן צבי, אדר ב' תשס"ג, מרץ 2003, כרך כ"ח, גיליון 4(168), עמוד 17-19.

קישורים חיצוניים

• אתר יק"א
• עמוד הפייסבוק הרשמי של יק"א
• עמוד הגוגל+ הרשמי של יק"א
• הארכיון של יק א, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים סימול החטיבה: J93 (יק"א בישראל) ו J15M (מפות ותוכניות)
• יק"א באתר עמלנט
• יק"א, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יק"א, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• דוד שמש, פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: זבולון פורן (עורך),הברון בנימין-אדמונד רוטשילד: אבי הישוב, הוצאת קרן קיימת לישראל, 1986
• יורם מיורק, ‏אמיל מאירסון וראשית המעורבות של חברת יק"א בארץ-ישראל, קתדרה 62, דצמבר 1991, עמ' 79-67
• יאיר זלטנרייך, ‏מפגשי תרבויות? מושבות הגליל התחתון בעיני פקידי יק"א ופיק"א, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 119-107, 134-128

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.