גבעון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:23, 15 במאי 2016

ערך זה עוסק בעיר קדומה בכנען. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גבעון (פירושונים).

גבעון

(למפת ירושלים רגילה)

גבעון

גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים"^[1].

תולדות העיר

לפי המסופר במקרא, לאחר שבני-ישראל כבשו את העי ויריחו, ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות ברית עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו יהושע בן נון ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (יהושע, ט 27).

על פי המסופר בספר יהושע, פרק י', מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון כרתו ברית (נקרא : "ברית הדרום") נגד גבעון, כשהאחרונה השלימה עם יהושע וישראל, ויצאו נגדה למלחמה. ישראל ובראשם יהושע יצאו לעזרת גבעון, הביסו את צבאות הדרום והרגו את מלכיהם. במהלך המרדף אחר הצבאות הנסוגים גרם יהושע לשמש לעמוד במקומה, כדי לאפשר לעם ישראל למקסם את הניצחון במערכה, ולהמשיך במרדף אחר האמוריים. זהו מקור האמרה שמש בגבעון דום.

גבעון הייתה בנחלת שבט בנימין והפכה לאחת משלוש עשרה ערי הכהנים: ”וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ"” (יהושע כא יז).

גבעון נחשבה למולדת משפחתו של שאול המלך לפי הנאמר בספר דברי הימים על תולדות שבט בנימין: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות).

חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם של הגבעונים אל שאול^[2], אשר התנחל בעירם וזאת גם הסיבה למציאות שבה "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ספר שמואל ב', פרק כ"א, הקטע כולו שדן בנושא פסוקים א' עד י"ד).

העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי דוד ושלמה הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר חנניה בן עזור היה מגבעון (ירמיה כ"ח א'), ולאחר גלות בבל נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית (נחמיה ג' ז').

זיהוי המקום

מקובל לזהות את גבעון המקראית עם הכפר הפלסטיני אל ג'יב ששימר את שמה. זיהוי זה נתמך במציאת 63 מרתפי יין מהמאה השמינית והשביעית לפנה"ס, כאשר כתובות בעברית על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת 1956 פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.

ממצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום. לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה נקשר מעשה הקרב בין חיילי יואב בן צרויה לחיילי אבנר בן נר כפי שמתואר במקרא, בספר שמואל ב' :

וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.

— פרק ב' , י"ב = ט"ז

ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב בתקופת הברונזה המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך 3000 עד 1550 לפנה"ס). משלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד 1200 לפנה"ס), התקופה בה (על פי חלק מהחוקרים) נכבשה כנען בידי בני-ישראל, אף שלא נמצאו שרידי ישוב בתל, נמצאו בקברים קדומים יותר כלי חרס המאפיינים תקופה זו. בניגוד לעולה מהממצאים הארכיאולוגיים, במקרא מתוארת גבעון כעיר גדולה מאוד בתקופה זו: "וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן-הָעַי, וְכָל-אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (יהושע י, ב).

על שמה של גבעון המקראית נקראת ההתנחלות גבעון החדשה, שהוקמה כ-2 קילומטרים מאל-ג'יב.

"ברכת גבעון"

הירידה לברכה בגבעון
מבט על המדרגות בירידה לבור
:הכניסה למעיין בתחתית הבור
העלייה למעיין בנקבה מתחתית הכפר

ראו גם

משכן גבעון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבעון בוויקישיתוף

תל גבעון (אל ג'יב) באתר עידן התנ"ך.

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז
^ דעת מקרא שמואל א עמ' 71 במבוא

[1] ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז

[2] דעת מקרא שמואל א עמ' 71 במבוא

[1]

[2]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 על פי המסופר ב{{תנ"ך|יהושע|י}}, מלכי [[ירושלים]], [[חברון]], [[ירמות]], [[תל לכיש|לכיש]] ו[[עגלון (עיר מקראית)|עגלון]] כרתו ברית (נקרא : "ברית הדרום") נגד [[גבעון]], כשהאחרונה השלימה עם יהושע וישראל, ויצאו נגדה למלחמה. ישראל ובראשם יהושע יצאו לעזרת גבעון, הביסו את צבאות הדרום והרגו את מלכיהם. במהלך המרדף אחר הצבאות הנסוגים גרם יהושע לשמש לעמוד במקומה, כדי לאפשר לעם ישראל למקסם את הניצחון במערכה, ולהמשיך במרדף אחר האמוריים. זהו מקור האמרה [[שמש בגבעון דום]].
-גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת" (יהושע י"ח פס' כ"א-כ"ה); "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (שם, כ"א פס' י"ג-י"ז).
+גבעון הייתה ב[[נחלת שבט בנימין]] והפכה לאחת מ[[שלוש עשרה ערי הכהנים]]: {{הדגשה|וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ"|יהושע כא יז|יהושע כא יז}}.
 גבעון נחשבה למולדת משפחתו של [[שאול]] המלך לפי הנאמר ב[[ספר דברי הימים]] על תולדות [[שבט בנימין]]: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, [[מעכה|מַעֲכָה]]...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות).

ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני
תשע ערים משבט יהודה ושמעון	חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש
ארבע ערים משבט בנימין	גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני	מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח)