אדולף רדינג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Adolf rading.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדולף רדינג{{תמונה להחלפה}}]] |
[[קובץ:Adolf rading.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדולף רדינג{{תמונה להחלפה}}]] |
||
'''אדולף פטר רָדינג''' ('''Adolf Peter Rading''';{{כ}} [[2 בפברואר]] [[1888]], [[ברלין]] – |
'''אדולף פטר רָדינג''' ('''Adolf Peter Rading''';{{כ}} [[2 בפברואר]] [[1888]], [[ברלין]] – אפריל [[1957]]{{הערה|המקורות השונים מציגים תאריכי פטירה שונים. כולם נוקבים באפריל כחודש הפטירה.}}, [[לונדון]]) היה [[אדריכל]] ו[[מתכנן ערים]] [[גרמניה|גרמני]] שכיהן כאדריכל העיר [[חיפה]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Adolf Rading}} |
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Adolf Rading}} |
||
* רנה פרידל, [http://kg.ikb.kit.edu/arch-exil/445.php אדולף רדינג] |
* רנה פרידל, [http://kg.ikb.kit.edu/arch-exil/445.php אדולף רדינג] במיזם "אדריכלים בגלות 1933-45", המכון לתולדות האמנות והאדריכלות, [[מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה]] (השכלה, משרות ופרויקטים) {{גרמנית}} |
||
* [http://www.deutsche-biographie.de/sfz104162.html אדולף רדינג] במהדורה המקוונת של [[הביוגרפיה הגרמנית החדשה]] {{גרמנית}} |
* [http://www.deutsche-biographie.de/sfz104162.html אדולף רדינג] במהדורה המקוונת של [[הביוגרפיה הגרמנית החדשה]] {{גרמנית}} |
||
גרסה מ־06:50, 23 במאי 2016
אדולף פטר רָדינג (Adolf Peter Rading; 2 בפברואר 1888, ברלין – אפריל 1957[1], לונדון) היה אדריכל ומתכנן ערים גרמני שכיהן כאדריכל העיר חיפה.
ביוגרפיה
רדינג, יליד ברלין, סיים את לימודיו בבית ספר לאדריכלות ב-1911. ב-1919, אחרי השתתפות כחייל קרבי במלחמת העולם הראשונה, עבר לברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב, בפולין), שם כיהן בתחילה כאסיסטנט של אוגוסט אֶנְדֶל (Endell), וב-1923 מונה כפרופסור באקדמיה הלאומית לאמנות ולמלאכת יד בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau).
ב-1926 שב לברלין, הקים בה משרד לאדיכלות יחד עם האנס שארון (Scharoun) ועשה בו חיל. הוא אף הצטרף לחבורת "Der Ring" מיסודו של אריך מנדלסון, ששאפה לקדם את האדריכלות המודרנית. רדינג השתתף עם שותפו, שארון, בתכנון בשיכון וייסנהוף של הוורקבונד בשטוטגרט ב-1927 ותערוכה דומה בורוצלב ב-1929. כמו כן תיכננו יחד שיכונים בברלין עד 1933. אולם עם עליית הנאצים לשלטון, היגר עם אשתו היהודייה לצרפת. ב-1936 המשיך להגר לחיפה.
בחיפה תיכנן רדינג מספר בתים, אשר חלקם קיימים עד ימינו. אחד מהם הוא הבית ברחוב דרך הים 91 (הרחבת ביתו של מרדכי נמצא-בי). ב-1944 תיכנן את מפעל פרוטרום, אחרי שתיכנן את בתיהם של מקימי המפעל מריוס (יוסף) גרזון (רחוב קדרון 16 ב-1939) ויהודה ארטן (רחוב ויתקין 14 ב-1941) (שני האחרונים עם מקס לוי). כל הבנינים בחיפה. הוא תיכנן בתים גם מחוץ לחיפה כגון בית לוין בקריית ביאליק ובית הרצברגר בנהריה (ב-1937)[2].
ב-1943 מונה לאדריכל הראשי של עיריית חיפה. היו אלו שנות הפיתוח המואץ של חיפה תחת המנדט הבריטי.
תכנונו של רדינג למרכז הכרמל בין השנים 1940–1943 הוא דוגמה לחזון אדריכלות[3]: הוא תיכנן בתים בני שלוש קומות בנויים כשדרה. בקומות העליונות תיכנן דירות עם מרפסות הפונות למרכז ואילו קומות הקרקע יועדו לחנויות הפונות למעבר מקורה.
את הדר הכרמל הפך רדינג למוקד החיים היהודיים בעיר. דוגמה לכך היא כיכר מסריק (על אף שהבניינים לא תוכננו על ידו; בית "אמישרגז", למשל, תוכנן על ידי שמואל רוזוב).
רדינג היה שותף לתכנון ציר הכניסה מקרית אליהו (של ימינו) לכוון בת גלים ומרצועת החוף של בת גלים לכוון שקמונה ושיכון חיילים משוחררים ב-1947, שהיה השיכון הציבורי הראשון בחיפה. אף על פי שזכה במקום הראשון (יחד עם קורט רייניש) בתחרות תכנון הצד הדרומי של דרך העצמאות שהוכרזה על ידי העירייה ב-1936, לא בנה אותה לבסוף (אלא הולידיי).
בשנת 1950 סירב רדינג לחזור לגרמניה והזוג רדינג עבר לבריטניה, שם חי עד מותו ב-1957 בלונדון.
רדינג נחשב לאחד האדריכלים הנשכחים ולא זכה להערכה לא בגרמניה ולא בישראל שבה היה האדריכל הלא-יהודי, הכמעט יחיד, בעל מוניטין שהגיע אליה מגרמניה.
-
ביתו של מרדכי נמצא-בי בכרמל מערבי -
אזור מרכז הכרמל כיום -
Mohrenapotheke (הבניין הלבן מימין) בוורוצלב, 1922; כיום מקום מושבו של העיתון Gazeta Wyborcza
קישורים חיצוניים
- רנה פרידל, אדולף רדינג במיזם "אדריכלים בגלות 1933-45", המכון לתולדות האמנות והאדריכלות, מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה (השכלה, משרות ופרויקטים) (בגרמנית)
- אדולף רדינג במהדורה המקוונת של הביוגרפיה הגרמנית החדשה (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ המקורות השונים מציגים תאריכי פטירה שונים. כולם נוקבים באפריל כחודש הפטירה.
- ^ אליעזר פרנקל, כרונולגיה תולדות האמנות, פרק 16
- ^ יעקב שורר, לטייל בחיפה – בין כרמל וים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 80.