אפסלאוטדייק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ תיקון קישור
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Zuiderzeeworks.png|300px|ממוזער|שמאל|מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני]]
[[קובץ:Zuiderzeeworks.png|300px|ממוזער|שמאל|מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני]]
'''אפסלאודייק''' היא [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללת]] [[כביש]] בצפון מערב [[הולנד]], הנטויה בגבולו של ה[[איסלמיר]] (Ijsselmeer - הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין [[ים ואדן]]. הסוללה, שאורכה 32 [[קילומטר]]ים, מהווה חלק מרכזי ב'''עבודות הזאודרזי''' (Zuiderzee, שמו הקודם של הים הפנימי) - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.
'''אפסלאודייק''' היא [[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללת]] [[כביש]] בצפון מערב [[הולנד]], הנטויה בגבולו של ה[[אייסלמיר]] (Ijsselmeer - הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין [[ים ואדן]]. הסוללה, שאורכה 32 [[קילומטר]]ים, מהווה חלק מרכזי ב'''עבודות הזאודרזי''' (Zuiderzee, שמו הקודם של הים הפנימי) - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.


האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות [[פריסלנד]] לבין חוף פרובינציית [[צפון הולנד]]. רוחבה הוא 90 [[מטר]]ים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.
האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות [[פריסלנד]] לבין חוף פרובינציית [[צפון הולנד]]. רוחבה הוא 90 [[מטר]]ים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.
שורה 7: שורה 7:
בניית הסוללה החלה בשנת [[1927]] בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה [[אי]]ים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו [[טיל (משקע)|טיל]], שנחפר מקרקעית הזאודרזי, [[חול]] וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). [[ספינה|ספינות]] החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל. דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות מחצלות מעץ [[ערבה (צמח)|ערבה]] וסלעים שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.
בניית הסוללה החלה בשנת [[1927]] בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה [[אי]]ים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו [[טיל (משקע)|טיל]], שנחפר מקרקעית הזאודרזי, [[חול]] וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). [[ספינה|ספינות]] החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל. דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות מחצלות מעץ [[ערבה (צמח)|ערבה]] וסלעים שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.


לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה בגובה חלקי לכל אורכה המיועד ב-[[28 במאי]] [[1932]]. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם איסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת [[תא שיט|תאי שיט]] בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר הוסיף לעלות בקביעות עקב זרימת נהרות לתוכו - לרבות הנהר איסל, שנתן לימה את שמה - ועקב עבודות ייבוש שטחי האדמה שנערכו בשוליו.
לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה בגובה חלקי לכל אורכה המיועד ב-[[28 במאי]] [[1932]]. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם אייסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת [[תא שיט|תאי שיט]] בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאייסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האייסלמיר הוסיף לעלות בקביעות עקב זרימת נהרות לתוכו - לרבות הנהר איסל, שנתן לימה את שמה - ועקב עבודות ייבוש שטחי האדמה שנערכו בשוליו.


ב-[[25 בספטמבר]] [[1933]] נפתחה הסוללה באופן רשמי. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.
ב-[[25 בספטמבר]] [[1933]] נפתחה הסוללה באופן רשמי. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.

גרסה מ־20:35, 27 במאי 2016

מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני

אפסלאודייק היא סוללת כביש בצפון מערב הולנד, הנטויה בגבולו של האייסלמיר (Ijsselmeer - הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין ים ואדן. הסוללה, שאורכה 32 קילומטרים, מהווה חלק מרכזי בעבודות הזאודרזי (Zuiderzee, שמו הקודם של הים הפנימי) - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.

האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות פריסלנד לבין חוף פרובינציית צפון הולנד. רוחבה הוא 90 מטרים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.

בניית הסוללה

בניית הסוללה החלה בשנת 1927 בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה איים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו טיל, שנחפר מקרקעית הזאודרזי, חול וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). ספינות החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל. דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות מחצלות מעץ ערבה וסלעים שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.

לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה בגובה חלקי לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם אייסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת תאי שיט בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאייסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האייסלמיר הוסיף לעלות בקביעות עקב זרימת נהרות לתוכו - לרבות הנהר איסל, שנתן לימה את שמה - ועקב עבודות ייבוש שטחי האדמה שנערכו בשוליו.

ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר השפל הגדול בהולנד.

הסוללה נבנתה באופן שאיפשר סלילת פסי רכבת עליה, אך המסילה לא נסללה בשל העלות הכרוכה בכך ובשל שיקולי כדאיות. במקום זאת שימש השטח שנשמר למסילה בשנות ה-70 לסלילת כביש נוסף על גבי הסוללה, באופן שהכביש הדו-סטרי שעליו הפך לבעל שני נתיבים לכל כיוון.

פסל המציין את פתיחת הסוללה לשימוש הוצב באתר שבו היא הושלמה. כמו כן, לימים הוצב על הסוללה פסל לזכר המהנדס והפוליטיקאי קורנליס ליילי (Cornelis Lely), מאבות פרויקט עבודות הזאודרזי.

בשנת 2012 החליטה ממשלת הולנד שלא להחליף את תאי השיט שבסוללה אלא לשפצם. צפוי שיהיה צורך להחליפם באחרים עד לשנת 2050.

קישורים חיצוניים