דן אלמגור

דן אלמגור, נובמבר 2014

מימין לשמאל: דני קרוון, אליהו הכהן ודן אלמגור, 2011

דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי. מהיוצרים הבולטים בתחום הזמר העברי והמחזאות הישראלית.

ביוגרפיה

אלמגור נולד ברמת-גן וגדל ברחובות בשם דן אלבלינגר כבן לזאב אלבלינגר, אגרונום, בוגר המכון לחקלאות באלג'יר שעלה מוורשה בעלייה השלישית. בילדותו ובנעוריו כתב במספר עתוני ילדים ונוער. בשירותו הצבאי בצה"ל היה מעורכי העיתון "במחנה גדנ"ע".

אלמגור נחשב גם כ"אנציקלופדיה מהלכת". הוא אוסף פריטי מידע בכל נושא אשר מתוייקים אצלו בקפידה. בעיקר הוא מוכר כמי שחוקר מזה שנים רבות את תולדות הזמר העברי ויוצריו.

חקר הספרות והשירה

אלמגור למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את תואר המוסמך קיבל ב-1963, על עבודה בנושא "שירת תור הזהב בספרד והשירה העברית באיטליה בתקופת הרנסאנס". את הדוקטורט שלו עשה על הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

כתב ערכים רבים לאנציקלופדיה העברית, בעיקר בנושאי תיאטרון וספרות.

במוספי הספרות של עתוני סוף השבוע הופיעו מדי פעם מאמרים ומסות פרי עטו על ענייני דיומא ונושאי ספרות ואמנות וכן פזמונים.

הוא משמש מאז 1964 ככתב הישראלי של "הרבעון השייקספירי" ואוצר את האוסף "שקספיר - מימין לשמאל", המכיל ביביליוגרפיה מקיפה של כתבי שייקספיר בעברית.

דן אלמגור

בתיאטרון

אלמגור עיבד ותרגם כמאה מחזות לעברית. ביניהם מחזות קלאסיים כ"הנשים הפיניקיות" לאוריפידס, "האלכימאי" לבן ג'ונסון, את מחזהו של ויליאם שייקספיר "קומדיה של טעויות" (על תרגום זה זכה בפרס לתרגום מחזות ע"ש עדה בן נחום ובפרס על התרגום הטוב ביותר לתיאטרון מטעם האקדמיה הישראלית לתיאטרון). על תרגומו למחזה "כטוב בעיניכם" זכה בפרס האקדמיה לתרגום.

תרגם גם מחזות בני ימינו כגון "מראה מעל הגשר" ו"מותו של סוכן" של ארתור מילר לתיאטרון "הבימה".

תרגם מחזות מאת טובי המחזאים כמו ברטולד ברכט, וכן תרגם ועיבד מספר רב של מחזות זמר, בהם: "גבירתי הנאווה", "כנר על הגג", "המלך ואני", "ברנשים וחתיכות" של דיימון ראניון ו"המפיקים".

אלמגור גם כתב מחזות מקוריים משל עצמו: ב-1968 כתב ועיבד את המחזמר "איש חסיד היה" שהיה מורכב משירים, נגינות וסיפורים חסידיים. ב-1969 כתב את המחזמר "ירושלים שלי" שהייתה ההצגה הראשונה שנכתבה על ירושלים ואנשיה לאחר סיפוח מזרח העיר בעקבות מלחמת ששת הימים. בתחילת שנות ה-70 חיבר אלמגור שני מחזות זמר גדולים. ב-1971 חיבר את "עיר הגברים" שהושפע מסיפוריו של דיימון רניון. ב-1972 חיבר את "אל תקרא לי שחור", כאשר את כל השירים הלחין בני נגרי. המופע, שכלל אנסמבל של שבעה שחקנים וזמרים בבימויו של דני ליטאי, הושפע מעליית התנועה האמריקאית לזכויות האזרח ונסוב סביב אפליית השחורים בארצות הברית וסיפורי התנ"ך. כל השירים היו בסגנון מוזיקת נשמה, סגנון שלא היה מוכר אז בישראל. המחזמר זכה להצלחה מסחרית ולהערכת המבקרים וזכה בפרס כינור דוד. ב-1983 חיבר את ההצגה ילדי הכרך, שהופיעה ברחבי הארץ 250 פעם בכיכובו של ניסים גרמה.

אלמגור קיבל את פרס היובל של אקו"ם בקטגוריה "מפעל חיים בתיאטרון ובתרבות בישראל". קיבל אות הוקרה מאוניברסיטת בר-אילן על תרומתו לזמר העברי בשנת 2009. ‏‏

פזמונאות

אלמגור החל לכתוב בגיל צעיר מאד, ואת פזמונו הראשון כתב בגיל 15, ומאז כתב מאות פזמונים ללהקות צבאיות, לזמרים, למחזות זמר, הצגות תיאטרון ועוד. רבים מפזמוניו מוכרים ביותר. פזמוניו מצטיינים בשנינות והומור וכן חריזה מעולה. בתוכן הפזמונים בא לידי ביטוי גם עולמו האינטלקטואלי הרחב של אלמגור ופזמוניו עוסקים בכל תחום החל מאפיזודות היתוליות וכלה באירועים בעלי רקע היסטורי. גדולי המלחינים בזמר העברי הלחינו מנגינות למלותיו ובהם משה וילנסקי, אלכסנדר ארגוב, דובי זלצר, יאיר רוזנבלום מאיר נוי ומתי כספי.

אלמגור כתב פזמונים ללהקת "בצל ירוק" כשאחד מלהיטיה הגדולים היה "ונצואלה" ללחן של וילנסקי. בגרסתו המקורית של השיר הייתה שגיאה גאוגרפית ("נשוט על פני האורינוקו המשתפך לאמזונס) שאותה נאלץ אלמגור לשנות לאחר ששמע על טעותו. באותה תקופה גם כתב ל"להקת איילון" את השירים "רומיה ויואל" ו"שיר הפלאפל" שהולחנו בסגנון מזרחי. כתב פזמונים גם לתוכניות הראשונות של "רביעיית מועדון התיאטרון" ובהם "ברית צרפת-ישראל", "ג'וני איז אי גוי פור מי", "למה שוברט לא גמר את הסימפוניה" ועוד.

עבור הזמר והמלחין שמעון ישראלי כתב את "האורקסטרה של ראשון" ואת "תורת היחסים", ולבני ברמן כתב את הפזמון השנון "חיי אדם", בעקבות האגדה של האחים גרים. הפזמון מתאר כיצד תרם כל בעל חיים משנות חייו לאדם, דבר שבא לידי ביטוי בהתנהגותו של האחרון ("אוכל כמו חזיר ומזיע כמו סוס..."). יהורם גאון ביצע במחזמר "קזבלן" את השיר "כל הכבוד" שהפך ללהיט גדול ובפסטיבל הזמר 1969 ביצע את שירו של אלמגור "בלדה לחובש", שביטא את רוח הגבורה של חיילי צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. מבין הלהיטים שכתב ללהקות הצבאיות ניתן למצוא את "בוא לים", "שיהיה הים שקט" ו"שומר החומות". לצד שירים אלה, כתב אלמגור גם את השיר הקומי "חיימקה שלי" (אותו ביצעה רחל אטאס), בו מתוארת אמא גאה לחייל שלומיאל שאינו מסתגל לפקודות הצבא.

אלמגור תרגם גם מספר שאנסונים צרפתיים, בהם: "מי אוהב מילים גסות" של ז'ורז' ברסנס אותו ביצע יוסי בנאי ו"הבורגנים" של ז'אק ברל בביצוע צמד הדודאים. בנוסף, כתב מילים עבריות (שאינן קשורות למקור) לשיר של ברסנס לו קרא "ויויו גם", אותו ביצעה להקת הנח"ל ומאוחר יותר גם חוה אלברשטיין.

מתוך מחזות הזמר שאלמגור כתב ועיבד בלטו השירים "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן" (מתוך המחזמר "אל תקרא לי שחור"); "פנקס הקטן", שהלחין מתי כספי ושר ששי קשת בהשתתפותה של אבירמה גולן (מתוך המחזמר "עיר הגברים"); "אברהמלה מלמד", שבין היתר שרף את ביתו בל"ג בעומר ושכח שהביטוח נגמר בפורים (מתוך המחזה "איש חסיד היה") והשיר "ירושלים שלי" המתאר אופנים שונים של ירושלים מפי מספר דמויות מהעיר כמו רוכל, סנדלר וחייל (מהמחזמר "ירושלים שלי"). מבין השירים שאלמגור תרגם ממחזות הזמר הלועזיים ניתן למנות את "לו הייתי רוטשילד" (מ"כנר על הגג"), "ברד ירד בדרום ספרד" ו"אל הגרדום אצעד הבוקר" (מ"גבירתי הנאוה").

ב-2006 יצא אוסף כפול משיריו של אלמגור בשם "חוץ מזה הכול בסדר", הכולל 43 מפזמוניו המולחנים. שם האוסף בא משיר שאת מילותיו כתב על פי לחן של פול מזרקי משנות ה-30.

אחד מפזמוניו של אלמגור, "כשאת אומרת לא", שנכתב ב-1962 ללהקת התרנגולים וזכה לפופולריות רבה, נדון בפסק דינו של השופט מישאל חשין שעסק בפרשת האונס בשמרת. לדברי אלמגור, השיר נכתב במקור כשיר המדבר על תקופת הילדות, המתאר חיזור תמים של נער אחר נערה. בפסק דינו, שעסק בפרשת אונס, שלל חשין מכל וכל את המסר שבפזמון "כי את אומרת 'לא' כל כך בחן, שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ'כן'". כהתייחסות לדבריו של השופט חשין שינה אלמגור את הבית השלישי של השיר, במטרה להתאימו לפסיקת השופט ולרוח התקופה, וכתב: "כשהיא אומרת 'לא!' - לזה היא מתכוונת!".

בשנת 2012 יצא לאור הספר "הצ'ופצ'יק של הקומקום", ובו 300 מפזמוניו של אלמגור.

הגשת תוכניות טלוויזיה

אלמגור ניחן גם בכישרון הגשה ייחודי והיה מגיש בטלוויזיה הישראלית כבר בראשית ימיה. בשנות ה-70 הגיש יחד עם אליהו הכהן את הסדרה "שרתי לך ארצי", שעסקה במאה שנות זמר עברי ואירחה אמנים מבצעים ואישים ששיקפו את התקופה שבה עסק כל פרק.

מעורבות פוליטית

במשך שנים רבות נחשב דן אלמגור כ"איש של קונצנזוס" ולא הביע במפורש דעות פוליטיות שנויות במחלוקת, אם כי בשירו "ירושלים שלי" הקפיד להציג - בין נקודות הראות השונות של ירושלים - גם את זווית הראיה הפלסטינית:

אמר הצעיר שם ליד שער שכם:

ירושלים שלי

היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות

אחות שהלשינה ובור עם פצצות

אחות שהלשינה ובור עם פצצות,

מצעד עצמאות, וידיים קפוצות,

"יס סר! ווט דו יו לייק? קבב, אור שישליק?"

ב-10 בדצמבר 1988, זמן קצר לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הדהים אלמגור את המשתתפים בהפגנת שלום עכשיו בכיכר מלכי ישראל בת"א (כיכר רבין כיום) בנאום חריף בו האשים בפשעי מלחמה קצינים שהיו אחראים לטענתו להרג ילדים במהלך דיכוי ההפגנות הפלסטיניות, וקרא "להכין לעצמנו את כלובי הזכוכית שבהם נשב אנחנו".

באותה תקופה כתב את שירו "צלם אדם" שהושר על ידי להקת פיקוד מרכז ומתייחס להתנהגות כוחות הביטחון ביהודה ושומרון:

כל בני האדם ברואים בצלם אלוהים,

כל בני האדם כולם ואין טובים יותר ואין שווים יותר, כל בני האדם ברואים

אז תן בנו כוח שלא לאבד את הצלם, צלם אדם,

תן בנו כוח, דווקא בימים האלה שלא לאבד את הצלם,

שלא ללכת בתלם המוכתם בדם,

דווקא בימים האלה, תן בנו כוח שלא לאבד את הצלם, צלם אדם

השיר והתקליטים עליהם הוקלט נגנזו‏‏‏‏. אלמגור סיפר על אותה תקופה:

יצחק שמיר, שהיה בזמנו ראש הממשלה, אמר שאני אחד הבוגדים שקמו למדינת ישראל ואז התחילה גם סדרה של איומים ברצח על חיי ועל חיי משפחתי ואיחלו לי שאני אסיים את חיי כמו אבי בקרוב. הלכתי למשטרה... והמפקד של התחנה הסביר לי שזה סתם הוצאת קיטור וקצת אחרי זה פוצצו לי האוטו וניסו לשרוף לי את הבית. אז הגיע אותו מפקד וביקש סליחה.

— איתי שטרן, הצ'ופצ'יק של הקומקום, באתר nrg‏, 1/3/2006

משפחתו

דן אלמגור נשוי לד"ר אלה אלמגור, חוקרת ספרות ערבית ומתרגמת ספרים ומחזות, ולהם שתי בנות.

את להיטו "ונצואלה" כתב לכבודה של אלה (בביצוע הפזמון הסיומת "אלה" מודגשת).

מספריו ותרגומיו

• איש חסיד היה, שירים וסיפורים חסידיים, עריכה ועבוד דן אלמגור,; ציורים ורישומים דני קרוון, ירושלים תשל"ב 1972.
• אלף לילה ולילה, מחזה, מאת דן אלמגור ומייקל אלפרדס, תל אביב.
• אספקטים בסיפורת של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי (בן גריון), לוס אנג'לס 1968.
• ‫ דמותו של דוד בפזמון ובבימה הקלה.
• היסטוריה בגרוש , מחזה קברטי, מאת דן אלמגור, ההצגה - חיים טופול, מועדון התיאטרון חיפה, 1963.
• היום "יום האם", לילדים, כתב דן אלמגור, צייר גיורא כרמי, כתר ירושלים 1981.
• מחברות החשק, על פי עמנואל הרומי, עיבוד דן אלמגור, ירושלים תשל"ב 1972.
• ‫ מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, בן-גוריון, ביבליוגרפיה, ערכו דן אלמגור ושמואל פישמן, תל אביב תשל"א 1970.
• מצא אשה - מצא טוב?, תוכנית שנייה בסדרה, ליקט וערך דן אלמגור, תל אביב.
• נחלת מי"ב, מפתח ביבליוגרפי ליצירות מיכה יוסף ברדיצ’בסקי-בן-גוריון ולחיבורים על אודותיו, דן אלמגור, שמואל פישמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ב 1982.

ראו גם

• יצירות דן אלמגור

לקריאה נוספת

• חיפוש הזהות היהודית בתיאטרון הישראלי, על "איש חסיד היה", 1968, מאת דן אוריין, נדפס בבמה, 140, 1996.
• בחזרה אל המקורות, על תרגומו של דן אלמגור למחזה "כטוב בעיניכם", מאת מלכה מוצ'ניק, נדפס בלשוננו , ס'ז, תשס'ז 1997.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דן אלמגור בוויקישיתוף

• מילים לשירים של דן אלמגור, באתר "שירונט"
• רשימת הפרסומים של דן אלמגור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יום הולדתו ה-80 של דן אלמגור באתר הספרייה הלאומית
• דן אלמגור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• סרטונים בערוץ של דן אלמגור, באתר יוטיוב (יוטיוב)
• צדוק גרמה, צעד תימני קדימה, ynet ‏ 02.04.09
• יוסי שריד, קובץ יצירותיו של דן אלמגור: פס הקול של המדינה, באתר הארץ, 28 במרץ 2012
• "שקספיר - מימין לשמאל" - אוסף הביביליוגרפיה של כתבי שייקספיר בעברית, אותו אוצר דן אלמור.

מכּתביו:

• נתן אלתרמן על נתן בלנק, באתר הארץ, 25 במאי 2013
• מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה, 1898–1994, לשוננו לעם, כרך מו חוברת ב (תשנ"ה), עמ' 47–58, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מסע העדלידע, לשוננו לעם, כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 51, באתר האקדמיה ללשון העברית