אינטל ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הועתק במלואו מהערך אינטל, קרדיט לתורמים שם. פיצול בדומה לפייסבוק ישראל וגוגל ישראל
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:חברות חומרה ישראליות]]
[[קטגוריה:אינטל]]

גרסה מ־10:07, 3 ביוני 2016

דב פרוהמן
אינטל קריית גת

אינטל ישראל היא חברת בת של אינטל הפועלת בישראל מאז נוסד הסניף הישראלי של החברה בשנת 1974 בידי דב פרוהמן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החליטה החברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה בירושלים על ידי צוות בהנהגתו של דב פרוהמן. רשות ההשקעות וממשלת ישראל הציעו לחברה חבילת תמריצי השקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באזור ירושלים. בנוסף קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים במפעלי החברה בארצות הברית. החברה הקימה את המפעל בירושלים בשנת 1981. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים, פתח תקווה (על בסיס חברות DSPC ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל), ויקום, ומפעלי ייצור בירושלים (iDPj) ובפארק התעשייה קריית גת (Fab 28) המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. מפעלי החברה זכו למענקים והטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון. ב-2008 סגרה אינטל את מרכז הפיתוח שלה ביקנעם עילית (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל).[1]

בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-AMD, במיוחד עם מעבדי Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז כלולים פיתוח המעבד 8088 ששימש במחשבי IBM PC, פיתוח מעבד פנטיום עם רכיב MMX לעיבוד וקטורי, רכיב התקשורת Fast Ethernet הראשון של אינטל, ומעבדים בהם Centrino (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - מעבדים מרובי ליבות ואלחוטיים. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ולמחשבי כף יד: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור". בשנת 2009 פותח באינטל ישראל מעבד "סנדי ברידג'" המיוצר בטכנולוגיית 32 ננומטר, שאחד החידושים בו הוא שילוב מעבד גרפי לצד מעבד מרכזי.

חברת אינטל מעסיקה בישראל 9,855 עובדים ב-2013 (8,500 ב-2012), ומעורבת בהעסקתם של כ-20,145 מועסקים נוספים. היקף הרכש שלה מחברות ישראליות עומד על 737 מיליון דולר לשנה (2012). הייצוא של אינטל ישראל לשנה קפץ מ-1.4 מיליארד דולר (2008), ל-2.2 מיליארד דולר (2011), עד ל-4.6 מיליארד דולר (2012), 3.8 מיליארד דולר (2013)),[2] ו-4.25 מיליארד דולר (2014).[3] מאז 1999 ועד שנת 2013 יוצרו באינטל ישראל כמיליארד שבבים. אינטל נחשבת לאחת מהחברות הרווחיות בישראל. היא גם מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית. כמעט כל עובד שני בה משתתף בהתנדבות בפעילות קהילתית תורמת. בשנת 2012 זכתה אינטל ישראל בפעם החמישית ברצף בתואר "חברת ההיי-טק שהכי טוב לעבודה בה", וב-2013 זכתה במשאל BDI במקום השני ברשימת החברות הישראליות שהכי טוב לעבוד בהן.

ב-2012 וב-2013 הייתה אינטל מטרה לביקורת כפולה: מצד אחד היא הותקפה על שיעור המס הנמוך שהיא חייבת בו (לפי ההסכמים שנחתמו בינה לבין ממשלות ישראל) ומצד שני - על החלטתה להקים את מפעל המיקרו-מעבדים החדש שלה באירלנד ולא בישראל (בינואר 2013 החליטה אינטל להקים את המפעל החדיש באירלנד, בשל הטבות המס העדיפות שהבטיחה לה ממשלת אירלנד, להשקיע בהקמתו כ-4 מיליארד דולר, ולהעסיק בו 4,200 עובדים ועוד אלפי מועסקים חיצוניים).

מפעל אינטל בירושלים (Fab 8), היה הראשון לייצר פרוסת סיליקון עבור אינטל מחוץ לארצות הברית. המפעל נסגר בשנת 2008 בשל התיישנותו, אולם לאחר הקצבת מענקים מממשלת ישראל, נפתח בשנית בשנת 2009, כמפעל לקדם-זיווד שבבים (Die-Prep). באפריל 2016 הודיעה החברה על סגירת המפעל עד סוף השנה.[4]

בסוף שנת 2010 עשתה אינטל ישראל היסטוריה בעולם ייצור השבבים כאשר הצליחה לייצר במפעל בקרית גת פרוסת סיליקון מושלמת (Perfect Wafer), כאשר 100% מהפרוסה נוצל לשימוש.

בתפקיד מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, מכהנת מאז 2007 מקסין פסברג.

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אסף גלעד, "כלכליסט", אינטל סוגרת את מרכז הפיתוח ביקנעם, באתר ynet, 11.06.08
  2. ^ אינטל ישראל מסכמת את שנת 2012, אתר אינטל
  3. ^ אינטל ישראל: היצוא עלה ל-4.25 מיליארד דולר ב-2014, באתר גלובס, 9 בפברואר 2015
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מאיר אורבך, זעזוע באינטל: סוגרת את המפעל בירושלים, באתר כלכליסט, 18 במאי 2016