המפלגה העממית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ החלפת פרמטר "לוגו הספרייה" ו "סמליל" ל"סמל" בתבנית#
שורה 2: שורה 2:
{{מפלגה
{{מפלגה
|שם המפלגה=המפלגה העממית
|שם המפלגה=המפלגה העממית
|סמליל=[[קובץ:People's_Party_(Spain)_logo.svg|150px]]
|סמל=[[קובץ:People's_Party_(Spain)_logo.svg|150px]]
|מנהיג=[[מריאנו רחוי]]
|מנהיג=[[מריאנו רחוי]]
|שנת ייסוד=1989
|שנת ייסוד=1989

גרסה מ־21:59, 6 ביוני 2016

המונח "המפלגה העממית" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגות אחרות בשם זה, ראו המפלגה העממית (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:מפלגה

פרמטרים [ שנת ייסוד, מנהיג, שם המפלגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המפלגה העממית
Partido Popular
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד Manuel Fraga Iribarne עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אלברטו נונייס פייחו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 20 בינואר 1989 – הווה (35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ליברליזם, ליברליזם כלכלי, פרו־ארופאיות, ליברליזם שמרני, דמוקרטיה נוצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
ארגונים בינלאומיים מפלגת העם האירופית, האינטרנציונל המרכז-דמוקרטי, האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים תכלת
www.pp.es
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המפלגה העממית או מפלגת העםספרדית: Partido Popular) היא מפלגת הימין הראשית במערכת הפוליטית הספרדית. ידועה בראשי התיבות PP.

שורשי המפלגה ב"ברית העממית" - מפלגה שהקים ב-1976 מנואל פראגה, פוליטיקאי שהיה שר עוד בימי הדיקטטורה של פרנקו. בשתי מערכות הבחירות הראשונות בספרד של אחרי פרנקו, ב-1977 ו-1979 היא הייתה המפלגה הרביעית בגודלה בספרד, אחרי מפלגת איחוד המרכז הדמוקרטי מהימין-מרכז, המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הקומוניסטית. במערכת הבחירות של 1982 בה ניצחה המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של פליפה גונסאלס התפורר "איחוד המרכז הדמוקרטי", ו"הברית העממית" הפכה למפלגת השנייה בגודלה, ומפלגת האופוזיציה הראשית לשלטון הסוציאליסטי של גונסאלס, לעתים בבריתות עם מפלגות ימין-מרכז קטנות. במהלך שנים אלה היה פראגה ראש המפלגה לסרוגין, כאשר מדי פעם החליפו אותו אחרים ללא הצלחה.

בינואר 1989 "הברית העממית" הצטרפה למפלגות ימין-מרכז נוספות כדי ליצור את "המפלגה העממית". בראש הפלגה החדשה המשיך לעמוד פראגה, ובהמלצתו הועמד חוסה מריה אסנאר כמועמדה לראשות הממשלה בבחירות שהתקיימו בסוף השנה, בה נשארו הסוציאליסטים בשלטון. ב-1990 החליף אסנאר את פראגה כיושב ראש המפלגה, ורץ כמועמדה בבחירות של 1993 בהן המפלגה הגידלה את כוחה, ושל 1996 בה ניצחה לראשונה בבחירות.

בשתי הקדנציות בה הייתה המפלגה בשלטון היא ישמה מדיניות של הפרטה, קיצוץ תקציבי והורדת מיסים תוך שמירה על איזון תקציבי. בתחום יחסי החוץ התקרבה ספרד לארצות הברית ובריטניה, והשתתפה במלחמת עיראק.

לקראת הבחירות של 2004 קיים אסנאר את הבטחתו לא לרוץ לקדנציה נוספת, והוחלף על ידי מקורבו מריאנו רחוי. למרות שהמפלגה העממית הייתה צפויה לנצח בבחירות, פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד שהתרחשו שלושה ימים לפני הבחירות, והתעקשות אנשי המפלגה לרמוז שהם מעשה של המחתרת הבאסקית אט"א, גם כשהתברר יותר ויותר שזו כנראה פעולה של טרוריסטים מוסלמים הביאה לתבוסתה בבחירות, ועליית ממשלת חוסה לואיס רודריגס ספאטרו הסוציאליסטי.

גם באופוזיציה המשיך רחוי להנהיג את המפלגה, והוביל אותה במערכת הבחירות של 2008, בה היא הפסידה, ובמערכת הבחירות של 2011 בה, נוכח המשבר הכלכלי שפגע בספרד תחת שלטון ספאטרו, היא ניצחה.