איסור סירוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== בני נח == |
== בני נח == |
||
ה[[תנאים]] נחלקו האם האיסור חל גם על [[בני נח]] או לא{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נו|ב}}. |
ה[[תנאים]] נחלקו האם האיסור חל גם על [[בני נח]] או לא{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נו|ב}}. |
||
גם להלכה נחלקו [[הראשונים]] בשאלה זו כאשר [[הרא"ש]], [[הרשב"א]] ו[[הריצב"א]] פסקו שבן נח אינו מצווה על הסירוס. ואילו [[רב אחאי גאון]], [[הראב"ד]] ו[[הסמ"ג]] פסקו שגם בן נח בכלל המצווה. בביאור דעת הרמב"ם נחלקו אחרונים{{הערה|[[המבי"ט]] בקרית ספר על הרמב"ם כתב שבן נח מצווה על הסירוס. לעומתו ה[[מגיד משנה]] הסיק ברמב"ם שפסק כדעת הסוברים שבן נח אינו מצווה על הסירוס, אלא שאסור לבקש מגוי לבצע סירוס מחמת [[איסור שבות]].}}. |
גם להלכה נחלקו [[הראשונים]] בשאלה זו כאשר [[הרא"ש]], [[הרשב"א]] ו[[הריצב"א]] פסקו שבן נח אינו מצווה על הסירוס. ואילו [[רב אחא משבחא|רב אחאי גאון]], [[הראב"ד]] ו[[הסמ"ג]] פסקו שגם בן נח בכלל המצווה. בביאור דעת הרמב"ם נחלקו אחרונים{{הערה|[[המבי"ט]] בקרית ספר על הרמב"ם כתב שבן נח מצווה על הסירוס. לעומתו ה[[מגיד משנה]] הסיק ברמב"ם שפסק כדעת הסוברים שבן נח אינו מצווה על הסירוס, אלא שאסור לבקש מגוי לבצע סירוס מחמת [[איסור שבות]].}}. |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־15:07, 7 ביוני 2016
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה, האוסרת על ביצוע סירוס לזכרים מקרב בעלי החיים, בהמות, חיות, עופות, וכל שכן לאנשים. האיסור הוא לאו דאורייתא שהביא הרמב"ם[1] ונפסק להלכה בשולחן ערוך[2]. בשולחן ערוך נפסק אף ש"המסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור"[2].
בני נח
התנאים נחלקו האם האיסור חל גם על בני נח או לא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'. גם להלכה נחלקו הראשונים בשאלה זו כאשר הרא"ש, הרשב"א והריצב"א פסקו שבן נח אינו מצווה על הסירוס. ואילו רב אחאי גאון, הראב"ד והסמ"ג פסקו שגם בן נח בכלל המצווה. בביאור דעת הרמב"ם נחלקו אחרונים[3].
הערות שוליים
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ז, הלכה י'
- ^ 1 2 שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ה', סעיף י"א
- ^ המבי"ט בקרית ספר על הרמב"ם כתב שבן נח מצווה על הסירוס. לעומתו המגיד משנה הסיק ברמב"ם שפסק כדעת הסוברים שבן נח אינו מצווה על הסירוס, אלא שאסור לבקש מגוי לבצע סירוס מחמת איסור שבות.