מיכאל פייגה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בדומה לאהרן קציר ולאיתם הנקין – אזכור הפיגוע מופיע כבר בפסקת הפתיחה
←‏מכּתביו: התבנית לא מאפשרת ציון מאמר ללא מחבר [דבר שנדרש כאן]
שורה 41: שורה 41:
===מכּתביו===
===מכּתביו===
* [http://web.archive.org/web/20101011200042/http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/26/8.pdf "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית], [[תיאוריה וביקורת]], 26, עמ' 201–234, אביב 2005.
* [http://web.archive.org/web/20101011200042/http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/26/8.pdf "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית], [[תיאוריה וביקורת]], 26, עמ' 201–234, אביב 2005.
*{{צ-מאמר|מחבר=|שם=האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום|כתב עת=[[עיונים בתקומת ישראל]]|כרך=20|עמ=136–137|מו"ל=|שנת הוצאה=2010|doi=|קישור=http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/20/c1.pdf}}.
* [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/20/c1.pdf האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום], [[עיונים בתקומת ישראל]], 20, עמ' 122–143, 2010.
* [http://humanities1.tau.ac.il/zionism/images/stories/mahamar_hohana_v_faige.pdf הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון], יחד עם [[דוד אוחנה]], [[ישראל (כתב עת)|ישראל]], 17, עמ' 25–57, 2010.
* [http://humanities1.tau.ac.il/zionism/images/stories/mahamar_hohana_v_faige.pdf הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון], יחד עם [[דוד אוחנה]], [[ישראל (כתב עת)|ישראל]], 17, עמ' 25–57, 2010.
* [http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim93/93-review2.html עוצמתו של הראש וגמישותו של הקיר], [[זמנים (כתב עת)|זמנים]], 93, 2006.
* [http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim93/93-review2.html עוצמתו של הראש וגמישותו של הקיר], [[זמנים (כתב עת)|זמנים]], 93, 2006.

גרסה מ־15:29, 9 ביוני 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיכאל פייגה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 ביולי 1957
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 2016 (בגיל 58)
שרונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל פייגהאנגלית: Michael Feige; ‏5 ביולי 19578 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נרצח בפיגוע ירי במתחם שרונה שבתל אביב.

ביוגרפיה

בשנת 1995 השלים מיכאל פייגה את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידיאולוגיות של גוש אמונים ושלום עכשיו", שאותה כתב במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ומרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש מסלול ה-B.A. ללימודי מדינת ישראל. הוא עסק בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי (Political myth). פייגה היה ידוע בסגנון ההוראה הישיר שלו והדריך חוקרים רבים מישראל ומחו"ל בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם.

פייגה ערך יחד עם פרופסור פנינה מוצפי-האלר את כתב העת "הגר" (Hagar), היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה.

הוא נרצח ב-8 ביוני 2016 בפיגוע הירי במתחם שרונה. בן 58 במותו.[1]

משפחתו

פייגה היה נשוי לנורית, ולהם שלוש בנות. התגורר עם משפחתו ביישוב הקהילתי מדרשת בן-גוריון ואחר כך ברמת גן. אחיו, אוריאל פייגה, הוא מדען מחשב במכון ויצמן למדע.

פרסים

בשנת 2010 זכה פייגה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידיאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית גוש אמונים.

ספרים

  • מיכאל פייגה, שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, ירושלים: מאגנס (2002).
  • מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).[2]

קישורים חיצוניים

מכּתביו

עם מותו

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    דנה ירקצי, אור רביד ויניר יגנה‏, פורסמו שמותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע במתחם שרונה בת"א, באתר וואלה!‏, 9 ביוני 2016.
  2. ^ "בחוכמת ישראל הכוללת תתפוש את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ", כך אמר דוד בן-גוריון בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים, באלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם נטייה להסתגר בתחום האקדמיה. קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)