כלורופלסט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מבנה: תיקון קישור
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Plast.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צילום של כלורופלסט במיקרוסקופ אלקטרונים]]
[[קובץ:Plast.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צילום של כלורופלסט במיקרוסקופ אלקטרונים]]
'''כלורופלסט''' (ב[[אנגלית]]: '''Chloroplast''') הוא [[פלסטידה]] המצוי ב[[תא|תאיהם]] של כמעט כל ה[[צמחים]] וה[[אצות]], והמשמש לביצוע [[פוטוסינתזה]]. שמו של הכלורופלסט הגיע מה[[כלורופיל]] המצוי בו.
'''כלורופלסט''' (ב[[אנגלית]]: '''Chloroplast''') הוא [[פלסטידה]] המצוי ב[[תא]]יהם של כמעט כל ה[[צמחים]] וה[[אצות]], והמשמש לביצוע [[פוטוסינתזה]]. שמו של הכלורופלסט הגיע מה[[כלורופיל]] המצוי בו.


== מבנה ==
== מבנה ==
לכלורופלסט צורה [[אליפסה|אליפסית]]. הוא בנוי משתי [[ממברנה ביולוגית|ממברנות]] עשויות [[דו-שכבה ליפידית|שכבה כפולה]] של [[ליפיד|ליפידים]]. הממברנה עוטפת [[נוזל]] [[צמיגות|צמיג]] הקרוי [[משתית]] (סטרומה), בתוכו יש [[DNA]] של הכלורופלסט. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד '''גרנום'''. כל דיסקית כזו נקראת [[תילקואיד]].
לכלורופלסט צורה [[אליפסה|אליפסית]]. הוא בנוי משתי [[ממברנה ביולוגית|ממברנות]] עשויות [[דו-שכבה ליפידית|שכבה כפולה]] של [[ליפיד]]ים. הממברנה עוטפת [[נוזל]] [[צמיגות|צמיג]] הקרוי [[משתית]] (סטרומה), בתוכו יש [[DNA]] של הכלורופלסט. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד '''גרנום'''. כל דיסקית כזו נקראת [[תילקואיד]].


הכלורופלסט הוא [[פלסטיד]]; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים ב[[צמח]]ים וב[[אצה|אצות]] והמשמשים בתהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי [[צמחים]] המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב [[גלוקוז]] ו[[פחמימה|פחמימות]] אחרות, מ[[מים]] ומ[[פחמן דו-חמצני]] על ידי ניצול [[אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש נקלטת על ידי [[פיגמנט|פיגמנטים]] (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא [[כלורופיל]] אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום [[קרוטנואיד]]. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-[[ATP]] של התא, שהוא [[מולקולה]] עתירת [[אנרגיה]] המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.
הכלורופלסט הוא [[פלסטיד]]; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים ב[[צמח]]ים וב[[אצה|אצות]] והמשמשים בתהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי [[צמחים]] המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב [[גלוקוז]] ו[[פחמימה|פחמימות]] אחרות, מ[[מים]] ומ[[פחמן דו-חמצני]] על ידי ניצול [[אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש נקלטת על ידי [[פיגמנט]]ים (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא [[כלורופיל]] אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום [[קרוטנואיד]]. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-[[ATP]] של התא, שהוא [[מולקולה]] עתירת [[אנרגיה]] המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.
הוא זה שמביא את צבעו הירוק של הצמח.
הוא זה שמביא את צבעו הירוק של הצמח.



גרסה מ־08:17, 18 ביוני 2016

צילום של כלורופלסט במיקרוסקופ אלקטרונים

כלורופלסטאנגלית: Chloroplast) הוא פלסטידה המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע פוטוסינתזה. שמו של הכלורופלסט הגיע מהכלורופיל המצוי בו.

מבנה

לכלורופלסט צורה אליפסית. הוא בנוי משתי ממברנות עשויות שכבה כפולה של ליפידים. הממברנה עוטפת נוזל צמיג הקרוי משתית (סטרומה), בתוכו יש DNA של הכלורופלסט. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד גרנום. כל דיסקית כזו נקראת תילקואיד.

הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים מטבוליים ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי צמחים המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ומפחמן דו-חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש. אנרגיית השמש נקלטת על ידי פיגמנטים (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום קרוטנואיד. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-ATP של התא, שהוא מולקולה עתירת אנרגיה המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא. הוא זה שמביא את צבעו הירוק של הצמח.

התפתחות הכלורופלסט

על פי התאוריה האנדוסימביוטית, חיידקים אווירניים ביצעו אנדוסימביוזה של הכלורופלסט (כמו גם המיטוכונדריון), שנוצר מחיידקים קדומים פוטוסינתטיים, ולא הצליחו לעכלם; אט-אט הכלורופלסט הפך תלותי והחל לקיים סימביוזה עם הפונדקאי שלו עד שהפך לכלורופלסט ה"מודרני". התאוריה נובעת מהדמיון הרב בין הכלורופלסט לבין חיידקים פוטוסינתטיים.

קישורים חיצוניים