ישראל עולה כיתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:22, 21 ביוני 2016

"ישראל עולה כיתה - למידה משמעותית" היא רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית שנועדה לכל מגזרי החברה החל מגן הילדים, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים. התכנית הוצגה לראשונה ב-5 בספטמבר 2014, בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. הרפורמה והחלה להיות מיושמת בהדרגה החל משנת הלימודים תשע"ה. מתווה התכנית שונה בין התיכון לבין בית הספר היסודי. מטרת התכנית ליצור לומד סקרן, היודע להשיג ידע ולעשות בו שימוש, ואשר יש לו גם כישורים להתנהל בצוות.

עיקרי התכנית

עיקרי התכנית במסגרת התיכון

המקצועות ירוכזו על פי אשכולות: אשכול עברית אשר יכלול לשון וספרות, לשני אלו יהיה ציון משותף אך ייבחנו אליהם בנפרד. אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות, כמו גם אשכול מורשת ותרבות שיכלול את תנ"ך, תו"שבע, מחשבת ישראל ולימודי דתות. יש לציין כי אנגלית ומתמטיקה לא יכנסו לאשכולות. לתעודת הבגרות יהיה זכאי מי שיצבור 21 יחידות לימוד בבגרות, אולם אם בעבר היו נדרשים לכך 15 שאלונים כעת צריך רק 10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד, וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך בויקיפדיה. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת המחויבות האישית כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות:עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

התנאים לקבלת תעודת בגרות

חובת לימודי מדעים.
למידה והיבחנות במקצועות החובה.
צבירה של 21 יחידות לימוד.
למידה והיבחנות במקצוע בחירה או לכל היותר בשני מקצועות ברמה המוגברת.
חובה ללמוד שני מקצועות מתחום ההשכלה הכללית - אמנויות, חברה ורוח, שפות.
כלל תלמידי מערכת החינוך מחויבים למעורבות חברתית קהילתית במשך שלוש שנים כחלק מזכאות לתעודת הבגרות.
משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.

מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון

כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
כיתה י"א- 30 שעות פעילות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

עיקרי התכנית במסגרת בתי ספר יסודיים

כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד בשיעור של 25% מתוך סך הכול השעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר כדוגמת אומנות, שפות ותרבויות ואפילו מדעים. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה העובדים בו.בנוסף לכך, משרד החינוך הודיע כי בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה למידה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים) כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש ברשת האינטרנט. כמו כן, משרד החינוך הדגיש כי בלמידה החדשה התלמיד יהיה במרכז ולא המורה, וכי התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום.

תגובות לתכנית

הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית המפרסות על 3 שנים). לעומתם היו אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי משרד החינוך לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו בני הנוער שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.

מחאת י"א

בשנת תשע"ו, הדור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים ללחץ ועומס כבדים (בעקבות ביטול בגרויות החורף של י"א והעברתן למועד קיץ). בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה ולא להגיע לבתי הספר בין הטענות שאמרו לתלמידי י"א היו שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבגרויות ולהצליח, תלמידים נכנסו לדיכאון משום שהם לא יוצאים מהבית ונשארים ללמוד. עוד אחת מהטענות הייתה שהתלמידים מגיעים בחופשים לבית הספר לשעות תיגבור ובכך אין להם חופש גם בחגים.

קישורים חיצוניים

הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר משרד החינוך
אורי עקביה, עוברים ללמידה משמעותית; חוזרים לבורות, אתר מידה, 26.1.2014
יעל אודם, תלמידי תיכונים מאיימים לשבת מחר, 29.12.2015, חדשות ערוץ 2, אתר מאקו
שי מלול, חשיפה: תלמידי כיתה י"א באשדוד נוטלים ריטלין להצליח בבחינות הבגרות, 1.1.2016, אתר אשדוד אונליין
שחר שי, מחאת התלמידים: לוח הבגרויות שוב עודכן, 3.4.2014, ynet
רויטל בלומנפלד, "ישראל עולה כיתה"? הרפורמה של פירון יוצאת לדרך, 7.8.2014, וואלה!
שחר חי, הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות, 8.1.2014, ynet
הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר מפלגת "יש עתיד"

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד בשיעור של 25%  מתוך סך הכול השעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר כדוגמת [[אומנות]], שפות ותרבויות ואפילו מדעים. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה העובדים בו.בנוסף לכך, משרד החינוך הודיע כי בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה למידה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים) כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש ברשת האינטרנט. כמו כן, משרד החינוך הדגיש כי בלמידה החדשה ה[[תלמיד]] יהיה במרכז ולא ה[[מורה]], וכי התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום.
+==תגובות לתכנית==
-==ביקורות על התכנית==
-הביקורות על הרפורמה היו חלוקות.ישנם מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש ב[[טכנולוגיה]] המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית המפרסות על 3 שנים). לעומתם היו אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי [[משרד החינוך]] לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו [[התבגרות|בני הנוער]] שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.
+הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש ב[[טכנולוגיה]] המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית המפרסות על 3 שנים). לעומתם היו אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי [[משרד החינוך]] לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו [[התבגרות|בני הנוער]] שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.
-==מחאת י"א==
+=== מחאת י"א ===
 בשנת תשע"ו, הדור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים ללחץ ועומס כבדים (בעקבות ביטול בגרויות ה[[חורף]] של י"א והעברתן למועד קיץ). בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה ולא להגיע לבתי הספר בין הטענות שאמרו לתלמידי י"א היו שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבגרויות ולהצליח, תלמידים נכנסו ל[[דיכאון קליני|דיכאון]] משום שהם לא יוצאים מהבית ונשארים ללמוד. עוד אחת מהטענות הייתה שהתלמידים מגיעים ב[[חופש|חופשים]] לבית הספר לשעות תיגבור ובכך אין להם חופש גם ב[[חג|חגים]].