לייפציג – הבדלי גרסאות
מ הסרת שדה מחוז ריק בתבנית עיר# |
עדכון |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מדינות גרמניה|מדינה פדרלית]] |
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מדינות גרמניה|מדינה פדרלית]] |
||
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|סקסוניה||+}} |
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|סקסוניה||+}} |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|חבל ארץ= |
|חבל ארץ= |
||
|נפה= |
|נפה= |
||
| שורה 24: | שורה 20: | ||
|ערים במחוז= |
|ערים במחוז= |
||
|בירת המחוז= |
|בירת המחוז= |
||
| ⚫ | |||
|עיר אם= |
|עיר אם= |
||
|שפה רשמית= |
|שפה רשמית= |
||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
|תאריך ייסוד= |
|תאריך ייסוד= |
||
|סדר כניסה= |
|סדר כניסה= |
||
|אוכלוסייה= |
|אוכלוסייה=544,479 |
||
|שנת אוכלוסייה= |
|שנת אוכלוסייה=2014 |
||
|הערת אוכלוסייה= |
|הערת אוכלוסייה= |
||
|מטרופולין= |
|מטרופולין= |
||
|שנת מטרופולין= |
|שנת מטרופולין=1,001,220 |
||
|הערת מטרופולין= |
|הערת מטרופולין=2014 |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|קואורדינטות={{coord|51.3333333333333|N|12.3833333333333|E|display=inline,title|type:city}} |
|קואורדינטות={{coord|51.3333333333333|N|12.3833333333333|E|display=inline,title|type:city}} |
||
|אזור זמן=+1 |
|אזור זמן=+1 |
||
גרסה מ־16:47, 22 ביוני 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין, שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ נפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| בית המשפט בלייפציג | |||
| מדינה |
 גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה פדרלית |
 סקסוניה | ||
| ראש העיר | בורקהארד יונג Burkhard Jung | ||
| שטח | 297.60 קמ"ר | ||
| גובה | 113 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 544,479 (31 בדצמבר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1,800 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 51°20′00″N 12°23′00″E / 51.3333333333333°N 12.3833333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.leipzig.de | |||
לייפציג (גרמנית: Leipzig, ⓘ?, הגייה בשפת המקור: לָייפּציךְ; סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
שם העיר נגזר מהמילה הסלבית Lipa שפירושה תרזה.
בלייפציג התגוררו בתחילת שנת 2006 כחצי מיליון תושבים. ב-1871 עברה העיר את קו ה-100,000 והפכה ל"עיר גדולה" (Großstadt) רשמית בגרמניה. בשיאה - לפני מלחמת העולם השנייה - מנתה העיר 750,000 תושבים, אז הייתה העיר החמישית בגודלה בגרמניה. בזמן קיומה של מזרח גרמניה הייתה העיר השנייה בגודלה במדינה זו, אחרי ברלין.
העיר החלה את דרכה כהתיישבות סלאבית במאה ה־12 והתפתחה במהירות למרכז סחר בזכות היותה ממוקמת בין נתיבי מסחר ראשיים. היא הפכה לעיר המסחר הגרמנית הגדולה ביותר בסביבות שנת 1700.
אולם, למקומה המרכזי היו גם חסרונות - מספר קרבות התנהלו בתוכה או בסמוך לה, דוגמת מלחמת שלושים השנים וקרב לייפציג (1813), אשר בשנת 1913 נבנתה אנדרטה להנצחתו. העיר הייתה לאחד ממרכזי התרבות של אירופה בתקופתו של הפילוסוף והמתמטיקאי לייבניץ, שנולד בעיר ב־1646, ובזכות המלחין יוהאן סבסטיאן באך, שהיה הקאפלמייסטר של כנסיית תומאס בעיר החל מ־1723 ועד מותו.
אוניברסיטת לייפציג נוסדה ב־1409 והיא מהעתיקות והחשובות שבאוניברסיטאות בגרמניה. בשנת 2005 למדו בה כ-31,000 סטודנטים ועבדו בה כ-400 מרצים ו-3,300 עובדים אחרים. בלייפציג שוכנים שלושת מכוני מקס פלאנק: מכון לאנתרופולוגיה אבולוציונית, מכון למתמטיקה במדעי הטבע ומכון למדעי המוח וההתנהגות.
כ-5.6% מתושבי לייפציג אינם בעלי אזרחות גרמנית; זהו אחד משיעורי הזרים הנמוכים ביותר מבין עריה הגדולות של גרמניה. בלייפציג שררה בסוף 2005 אבטלה בשיעור של כ-21%, משיעורי האבטלה הגבוהים בגרמניה. העיר מחולקת לעשרה רבעים.
מוניטין העיר בתחום המוזיקה הגיע לשיאו במאה ה־19 וה־20 בזכות פליקס מנדלסון-ברתולדי, רוברט שומן, ריכארד ואגנר ובית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג, שנוסד בעיר ב־1842 על ידי מנדלסון. בלייפציג שוכנת תזמורת הגוונדהאוס ידועת השם. רבע מהעיר נהרס בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה ולאחריה שופצה העיר תחת המשטר הקומוניסטי. למרות ההרס הרב שוחזר המרכז העתיק של העיר, לייפציג נחשבת לאחת היפות שבערי גרמניה.
בלייפציג נמצאת תחנת הרכבת השלישית בגדולה בגרמניה, אחרי אלו של ברלין ופרנקפורט, עם 24 רציפים.
יהודי לייפציג
"רחוב היהודים" מוזכר בכתובים כבר ב-1359.
הקהילה היהודית בלייפציג הייתה גדולה ומשמעותית בחיי המסחר של העיר. לייפציג הייתה מקור פרנסה לסוחרים יהודים, הן כאלו שבאו לירידים על מנת לסחור והן כאלו שעברו אליה, בעיקר מהמזרח, ועסקו במסחר בה: המגיד מדובנא, הרב אברהם דנציג מחבר הספר חיי אדם, רבי נחמן מברסלב - ואף שימשה בסיפורו המפורסם על האיש-התרנגול, הרב שלמה גנצפריד (מחבר קיצור שולחן ערוך), והרב ברוך אפשטיין עורך 'חומש תורה תמימה', שזנח את מלאכתו כבנקאי אצל דודו, בעיר זו, ועבר לעסוק בכתיבת ספרו.
בעיר זו חי והתנצר עם משפחתו, המלחין הנודע פליקס מנדלסון (שינה את שמו לברטולדי) נכדו של משה מנדלסון. נחשב צאצא יהודי בעיני הגרמנים והיהודים, ודיוקנו מתנוססת במוזיאון היהודי במקום של כבוד.
שמואל יוסף עגנון תיאר את חוויותיו במהלך שהותו בלייפציג בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברומן בחנותו של מר לובלין.
עם עליית הנאצים לשלטון חלה הידרדרות חריפה ביחס ליהודים.[1]
קארל פרידריך גרטלר, ראש עריית לייפציג מ-1930 ועד 1937, על אף היותו שמרן ולאומן, נודע כמתנגד חריף למשטר הנאצי. הוא התפטר, לאחר שבהיעדרו, ממלא מקומו הורה על ניתוץ אנדרטה עם פסלו של פליקס מנדלסון. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-10,000 יהודים והיו בה בתי כנסת רבים וחיי קהילה פעילים.
בליל הבדולח, הגרמנים שרפו את בתי הכנסת בעיר. ספרי תורה רבים הוסתרו בעלית הגג של ספריית האוניברסיטה בלייפציג, בשנת ה'תרצ"ח (1938) ונתגלו רק כעבור 60 שנה בה'תשנ"ח (1998). אחד מהספרים הועבר ליד ושם ונתקבלה עדות על הצלת ספרי תורה אחדים בעיר טרם ליל הבדולח. 553 יהודים נעצרו, בתי הכנסת ומבני הקהיליה נהרסו, ביניהם אחד המבנים הבולטים בעיר: בית הכנסת 'תחיית המוּרים'.
משלוחים למחנות ריכוז והשמדה החלו בג' בשבט ה'תש"ב, 21 בינואר 1942, ונמשכו עד ל' בשבט ה'תש"ה 13 בפברואר 1945, כש-220 אחרוני היהודים נשלחו למחנה טרזנשטט.
באזור לייפציג היה מחנה האסאג לייפציג, מחנה עבודה לנשים בתוך בית החרושת לנשק "שיינהפלד". במחנה זה שהו גם נשים שהועברו לשם ממחנה המות מיידאנק, וגם שהוצעדו בצעדות המוות ממחנה פלשוב (בלוז'וב) בבית הקברות של קראקוב.[2]
לייפציג נכבשה בידי חיילי ארצות הברית מידי גרמניה הנאצית, ב-ה' באייר ה'תש"ה.
לפי רשומות הקהילה היהודית, בסוף המלחמה נותרו בעיר 15 יהודים, ו-200 ששבו מטרזנשטט ייסדו את הקהילה מחדש. ב-1989 הקהילה בעיר מנתה 30 יהודים. בעקבות התמוטטות ברית המועצות והגירת היהודים, הקהילה מונה כ-1,200 יהודים.[3] בלייפציג חיי הקהילה הערים ביותר בגרמניה, ובבית הכנסת ברוד (ברודי), היחיד ששרד את השואה, מתקיים מניין יומי. בעיר גם מקווה טהרה, מרכז קהילתי ציוני, וחנות כשרה.
בעיר קיים מכון מחקר על שם שמעון דובנוב לחקר ההיסטוריה של יהדות אירופה המזרחית.
רבה של לייפציג כיום[דרושה הבהרה], הוסמך במבנה בית המדרש לרבנים בברלין, בידי הרב חנוך ארנטרוי. הרב גדל בלייפציג כנוצרי, לאחר שהוסתר אצלם בעת השואה ומשפחתו נספתה.[4]
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים
- "לִיפְּסֵיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 48, באתר היברובוקס
משה גלעד, היא רוצה להיות ברלין: טיול בלייפציג, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
הערות שוליים
- ^ זאב בוקסבוים - עדות שואה של נער מלייפציג - אתר מט"ח
- ^ ר' לדוגמה עדות אשה ניצולת המחנה
- ^ לייפציג היהודית (בגרמנית)
- ^ על רבה של לייפציג ובית המדרש לרבנים בברלין באתר "אחינו"