זכות הצבעה (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''זכות הצבעה''' הוא [[סיפור קצר|סיפור]] [[מדע בדיוני]] קצר מאת [[אייזק אסימוב]]. הסיפור הופיע לראשונה בגיליון אוגוסט [[1955]] של המגזין If: Worlds of Science Fiction, ותורגם לעברית בשנת 1975 בספר [[גדול ורחב הוא העולם]], ושוב בשנת 2009 בספר [[כתבי אייזק אסימוב|כתבי אייזק אסימוב כרך 1]]. הסיפור הוא אחד מסיפורי [[מולטיוואק]], והוא הסיפור הראשון של אסימוב שעוסק במחשבים כמחשבים ולא כרובוטים. 
'''זכות הצבעה''' (ב[[אנגלית]]: Franchise) הוא [[סיפור קצר|סיפור]] [[מדע בדיוני]] קצר מאת [[אייזק אסימוב]]. הסיפור הופיע לראשונה בגיליון אוגוסט [[1955]] של המגזין If: Worlds of Science Fiction, ותורגם לעברית בשנת 1975 בספר [[גדול ורחב הוא העולם]], ושוב בשנת 2009 בספר [[כתבי אייזק אסימוב|כתבי אייזק אסימוב כרך 1]]. הסיפור הוא אחד מסיפורי [[מולטיוואק]], והוא הסיפור הראשון של אסימוב שעוסק במחשבים כמחשבים ולא כרובוטים. 


הרעיון של מחשב שחוזה את תוצאות הבחירות הגיע כנראה בהשראת חיזויו הנכון של המחשב UNIVAC-I ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952|בחירות לנשיאות ארצות הברית 1952]].
הרעיון של מחשב שחוזה את תוצאות הבחירות הגיע כנראה בהשראת חיזויו הנכון של המחשב UNIVAC-I ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952|בחירות לנשיאות ארצות הברית 1952]].

גרסה מ־19:08, 22 ביוני 2016

זכות הצבעהאנגלית: Franchise) הוא סיפור מדע בדיוני קצר מאת אייזק אסימוב. הסיפור הופיע לראשונה בגיליון אוגוסט 1955 של המגזין If: Worlds of Science Fiction, ותורגם לעברית בשנת 1975 בספר גדול ורחב הוא העולם, ושוב בשנת 2009 בספר כתבי אייזק אסימוב כרך 1. הסיפור הוא אחד מסיפורי מולטיוואק, והוא הסיפור הראשון של אסימוב שעוסק במחשבים כמחשבים ולא כרובוטים. 

הרעיון של מחשב שחוזה את תוצאות הבחירות הגיע כנראה בהשראת חיזויו הנכון של המחשב UNIVAC-I בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1952.

עלילה

בעתיד, ארצות הברית הפכה ל"דמוקרטיה האלקטרונית הראשונה", בה במקום שכל אדם יצביע, המחשב מולטיוואק בוחר אדם אחד שתשובותיו למספר שאלות ייצגו עבור המחשב את כלל רצונותיהם של האזרחים וכך יכול מולטיוואק לקבוע את תוצאת הבחירות.

הסיפור סובב סביב נורמן מולר, האדם שנבחר כ"מצביע של השנה" בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. למרות שהחוק מחייב אותו לקבל את הכבוד המפוקפק, מולר לא בטוח שהוא רוצה את האחריות של ליצג את הציבור הבוחר כולו, משום שהוא חושש שהתוצאות בבחירות יהיו שליליות והוא יואשם בכך.

עם זאת לאחר ה"הצבעה", הוא מאוד גאה שאזרחי ארצות הברית זכו, דרכו, "לממש את זכותם להצבעה" - אימרה אירונית בהתחשב בעובדה שהאזרחים כלל לא הצביעו.