ישראל עולה כיתה

ישראל עולה כיתה או התכנית ללמידה משמעותית היא רפורמה של משרד החינוך שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע, לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי צוות.

התכנית הוצגה לראשונה ב-5 בספטמבר 2014, בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. היא נועדה לכל מגזרי החברה החל מגן הילדים, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל כמו גם למורים. הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים תשע"ה וממשיכה גם תחת הממשלה ה-34.

עיקרי התכנית

בתי ספר תיכון

המקצועות ירוכזו על פי אשכולות:

• אשכול עברית הכולל לשון וספרות. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
• אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות.
• אשכול מורשת ותרבות הכולל תנ"ך, תו"שבע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
  

אנגלית ומתמטיקה לא יכנסו לאשכולות.
לתעודת בגרות יהיה זכאי מי שיצבור 21 יחידות לימוד. אולם אם בעבר נדרשו לכך 15 שאלונים לאחר הרפורמה בלבד10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד,  וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך בויקיפדיה. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת המחויבות האישית כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות: עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

התנאים לקבלת תעודת בגרות

• חובת לימודי מדעים.
• למידה והיבחנות במקצועות החובה.
• צבירה של 21 יחידות לימוד.
• למידה והיבחנות במקצוע בחירה או לכל היותר בשני מקצועות ברמה המוגברת.
• חובה ללמוד שני מקצועות מתחום ההשכלה הכללית - אמנויות, חברה ורוח, שפות.
• כלל תלמידי מערכת החינוך מחויבים למעורבות חברתית קהילתית במשך שלוש שנים כחלק מזכאות לתעודת הבגרות.
• משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.

מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון

• כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
• כיתה י"א- 30 שעות פעילות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
• כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

בתי ספר יסודי

בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה^{[דרושה הבהרה]}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט. התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום. 

תגובות לתכנית

הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם^{[דרוש מקור]} מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו^{[דרוש מקור]} אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי משרד החינוך לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו בני הנוער שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.

מחאת י"א

בשנת תשע"ו, המחזור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים לטענתם ללחץ ועומס כבדים בעקבות ריכוז מספר בחינות רב יחסית לשנים קודמות במועד קיץ י"א מחמת האיסור על היבחנות במועדים מוקדמים יותר. בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה ולא להגיע לבתי הספר בטענה שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבחינות הבגרות ולהצליח.

קישורים חיצוניים

• הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר משרד החינוך
• אורי עקביה, עוברים ללמידה משמעותית; חוזרים לבורות, אתר מידה, 26.1.2014
• שחר שי, מחאת התלמידים: לוח הבגרויות שוב עודכן, 3.4.2014, ynet
• רויטל בלומנפלד, "ישראל עולה כיתה"? הרפורמה של פירון יוצאת לדרך, 7.8.2014, וואלה!
• שחר חי, הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות, 8.1.2014, ynet
• הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר מפלגת "יש עתיד"