פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
במקור לא היה ברור מי היה הדמות הפוליטית (פרדיננד או דודו) אשר נרצחה, והרצחה היה מן הגורמים למלחמת העולם הראשונה. לכן, ביצעתי עריכה קלה בנושא.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 36: שורה 36:
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]]
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]]
[[קטגוריה:יורשי עצר שלא זכו למלוך]]
[[קטגוריה:יורשי עצר שלא זכו למלוך]]
[[קטגוריה:מסדר הבירית]]
[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר מלטה]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר מלטה]]

גרסה מ־19:51, 25 ביוני 2016

המונח "פרנץ פרדיננד" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה בריטית, ראו פרנץ פרדיננד (להקה).
פרנץ פרדיננד (מימין) עם בני משפחתו

הארכידוכס פרנץ פרדיננדגרמנית: Franz Ferdinand von Österreich-Este;‏ 18 בדצמבר 1863 - 28 ביוני 1914) היה יורש העצר של דודו, הקיסר פרנץ יוזף. פרדיננד היה שליט הקיסרות האוסטרו-הונגרית, שנרצח על ידי גברילו פרינציפ, לאומן בוסני. רצח פוליטי זה היה הניצוץ או התירוץ שהצית את מלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה

פרנץ פרדיננד נולד ב-18 בדצמבר 1863 בעיר גראץ. אביו, הארכידוכס קרל לודוויג, היה אחיו הצעיר של הקיסר פרנץ יוזף. אימו, הנסיכה מריה אנוניצאטה, הייתה בתו של פרדיננד השני מלך שתי הסיציליות.

פרנץ פרדיננד היה רביעי בשושלת הירושה של הקיסר. אבל התאבדותו של רודולף, בנו של הקיסר בשנת 1889, מות אביו בשנת 1896 ושלילת זכויות הירושה מדודו, לודוויג ויקטור (בשל נטיותיו ההומוסקסואליות) הביאו לכך שפרנץ פרדיננד מונה ליורש העצר הרשמי.

בשנת 1900 התחתן פרנץ פרדיננד עם הרוזנת הבוהמית סופיה חוטק. היו אלו נישואים מורגנטים, לכן מילדיו של פרנץ פרדיננד נשללה הזכות לרשת את הכס של האימפריה.

פרנץ פרדיננד נחשב כמתון יותר מדודו הקיסר ולבעל רעיונות לרפורמות, כולל הפיכת הקיסרות הכפולה האוסטרו-הונגרית לקיסרות משולשת, כשהצלע השלישית בה יהיו החבלים הסלביים של האימפריה.

רציחתו

ערך מורחב – רצח פרנץ פרדיננד

ב-28 ביוני 1914, בעת ביקור ממלכתי בסראייבו בירת בוסניה, נסעה שיירת הארכידוכס בעיר כשפרנץ פרדיננד ואשתו יושבים במכונית פתוחה בראש השיירה. לאומן סרבי השליך רימון לעבר המכונית, אך זה פגע במכונית השנייה בשיירה. השיירה המשיכה בדרכה. לאחר קבלת פנים בבית העירייה התעקש פרנץ פרדיננד לצאת לבקר את פצועי תקרית הרימון. שיירתו יצאה לכיוון בית החולים במסלול ההפוך למסלול שבו הגיעה. בגלל טעות של נהג בשיירה היא סטתה מהרחוב הראשי ונקלעה, לגמרי במקרה, לרחוב פרנץ יוזף, סמוך לבית קפה בו ישב אחד המתנקשים. גברילו פרינציפ לא החמיץ את ההזדמנות, שלף אקדח ובשתי יריות הרג את פרנץ פרדיננד ואת אשתו. המתנקש נעצר והועמד לדין יחד עם קושרים נוספים. הקושרים הבוגרים נדונו למוות, ואילו המתנקש, שהיה בן 19 בעת ההתנקשות, נדון ל-20 שנות מאסר כי עונש מוות ניתן היה לגזור רק מגיל 20. כעבור 4 שנים מת בכלא ממחלת השחפת.

הסיבה שהניעה את הלאומנים הסרביים לבצע את ההתנקשות הייתה האיבה ששררה אותה עת בין הסרבים לאוסטריה. הסרבים דרשו לגרוע מאוסטריה שטחים ולספחם לסרביה ואילו האוסטרים סברו כי מוטב להרוס את סרביה, לפני שזו תקבל את ההזדמנות לפתוח מערכה מסוג זה. בנוסף, כמה חברים בממשלה האוסטרית חשו כי מערכה בסרביה תהא המזור המושלם לבעיות הפנימיות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ההתנקשות בפרנץ פרדיננד ביולי 1914 הביאה עמה את ההזדמנות שאותה חיפשו אותם מנהיגים אוסטרים, לבוא חשבון עם הממלכה הסלאבית הקטנה. עם הרצח החלו הקיסרות האוסטרו-הונגרית ובעלת בריתה גרמניה במהלכים מדיניים נגד סרביה, בעוד רוסיה, צרפת ובריטניה תמכו בסרביה. הכדור המדיני-צבאי החל להתגלגל עד 1 באוגוסט 1914, שבו הכריזה גרמניה מלחמה על רוסיה והחלה מלחמת העולם הראשונה.

בתרבות

ראו גם

קישורים חיצוניים