חופש אקדמי – הבדלי גרסאות
מ להנות -> ליהנות |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חופש אקדמי''' (ב[[לטינית]]: Libertas scholastica) הוא ה[[חופש]] המוקנה ל[[מורה|מורים]], [[תלמיד]]ים ו[[אקדמיה|מוסדות אקדמיים]] לחתור להרחבת ה[[ידע]] באשר הוא, זאת ללא התערבות חיצונית לא עניינית. בהגדרה מצמצמת, חופש אקדמי הוא החופש לעסוק בכל מגוון הפעילויות הכרוכות ברכישת ידע, כולל בחירת נושאי ה[[מחקר]], קביעת נושאי ה[[חינוך|הוראה]] ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]], הצגת ממצאי מחקר לעמיתים ופרסום ממצאים ומסקנות של מחקרים. עם זאת, אף לחופש אקדמי יש גבולות. ב[[ארצות הברית]], בהתאם ל"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940" {{הערה|1=[http://www.aaup.org/AAUP/pubsres/policydocs/contents/1940statement.htm Statement of Principles on Academic Freedom and Tenure, 1940], באתר [http://www.aaup.org האיגוד האמריקאי של המרצים באוניברסיטאות]}}, על מורים להיזהר ולהימנע מנושאים במחלוקת שאינם קשורים לנושא עיסוקם. כאשר מורה מדבר בפומבי או מפרסם דבריו בכתב, עליו |
'''חופש אקדמי''' (ב[[לטינית]]: Libertas scholastica) הוא ה[[חופש]] המוקנה ל[[מורה|מורים]], [[תלמיד]]ים ו[[אקדמיה|מוסדות אקדמיים]] לחתור להרחבת ה[[ידע]] באשר הוא, זאת ללא התערבות חיצונית לא עניינית. בהגדרה מצמצמת, חופש אקדמי הוא החופש לעסוק בכל מגוון הפעילויות הכרוכות ברכישת ידע, כולל בחירת נושאי ה[[מחקר]], קביעת נושאי ה[[חינוך|הוראה]] ב[[כיתה (בית ספר)|כיתה]], הצגת ממצאי מחקר לעמיתים ופרסום ממצאים ומסקנות של מחקרים. עם זאת, אף לחופש אקדמי יש גבולות. ב[[ארצות הברית]], בהתאם ל"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940" {{הערה|1=[http://www.aaup.org/AAUP/pubsres/policydocs/contents/1940statement.htm Statement of Principles on Academic Freedom and Tenure, 1940], באתר [http://www.aaup.org האיגוד האמריקאי של המרצים באוניברסיטאות]}}, על מורים להיזהר ולהימנע מנושאים במחלוקת שאינם קשורים לנושא עיסוקם. כאשר מורה מדבר בפומבי או מפרסם דבריו בכתב, עליו ליהנות מחופש להביע את דעותיו ללא מורא מ[[צנזורה]] מוסדית או מצעדי [[משמעת]], אולם על המורה להפגין ריסון עצמי ולהדגיש כי אינו מביע את דעות המוסד שבו הוא מלמד. קבלת קביעות במשרה במוסד אקדמי מגנה על המורים בכך שהיא מבטיחה שניתן לפטר מורה אך ורק בגלל נימוקים מתאימים, למשל חוסר יכולת מקצועית בולטת או התנהגות הראויה לגינוי על ידי הקהילה האקדמית עצמה. |
||
==ההיגיון בחופש אקדמי== |
==ההיגיון בחופש אקדמי== |
||
גרסה מ־11:05, 29 ביוני 2016
חופש אקדמי (בלטינית: Libertas scholastica) הוא החופש המוקנה למורים, תלמידים ומוסדות אקדמיים לחתור להרחבת הידע באשר הוא, זאת ללא התערבות חיצונית לא עניינית. בהגדרה מצמצמת, חופש אקדמי הוא החופש לעסוק בכל מגוון הפעילויות הכרוכות ברכישת ידע, כולל בחירת נושאי המחקר, קביעת נושאי ההוראה בכיתה, הצגת ממצאי מחקר לעמיתים ופרסום ממצאים ומסקנות של מחקרים. עם זאת, אף לחופש אקדמי יש גבולות. בארצות הברית, בהתאם ל"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940" [1], על מורים להיזהר ולהימנע מנושאים במחלוקת שאינם קשורים לנושא עיסוקם. כאשר מורה מדבר בפומבי או מפרסם דבריו בכתב, עליו ליהנות מחופש להביע את דעותיו ללא מורא מצנזורה מוסדית או מצעדי משמעת, אולם על המורה להפגין ריסון עצמי ולהדגיש כי אינו מביע את דעות המוסד שבו הוא מלמד. קבלת קביעות במשרה במוסד אקדמי מגנה על המורים בכך שהיא מבטיחה שניתן לפטר מורה אך ורק בגלל נימוקים מתאימים, למשל חוסר יכולת מקצועית בולטת או התנהגות הראויה לגינוי על ידי הקהילה האקדמית עצמה.
ההיגיון בחופש אקדמי
התומכים בחופש אקדמי מאמינים כי החופש לחקור המוקנה לתלמידים ולחברי סגל אקדמי, הוא מרכיב מהותי להגשמת מטרות האקדמיה. קהילות אקדמיות הן מטרה תכופה לניסיונות כפיה הודות ליכולתן לעצב ולשלוט בזרימת מידע. כאשר אנשי אקדמיה מנסים ללמד או להפיץ ברבים אידאלים או עובדות שאינן נוחות לקבוצות פוליטיות מסוימות או לרשויות השלטון, הם עלולים למצוא עצמם מטרה לניסיונות להשחיר פניהם, לפטרם ממשרתם, לשלילת חירותם, או אפילו לאיומים על חייהם. כך למשל הסוציולוג המצרי סעד אדין איברהים, פרופסור באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, נעצר בשנת 2000 במצרים ונכלא למשך למעלה משנה, בשעה שהיה מעורב ביצירת סרט דוקומנטרי על אי-סדרים במערכת הבחירות במצרים[2].
גורלו של המחקר בתחום הביולוגיה בברית המועצות מדגים מדוע לחברה חייב להיות עניין בהגנה על חופש אקדמי. ביולוג סובייטי בשם טרופים ליסנקו דחה את התגליות המדעיות המערביות בתחום הביולוגיה והציע גישה חדשה, שאיננה מדעית, לביולוגיה (אשר כונתה בשם ליסנקואיזם) ואשר התבססה על עקרונות מטריאליזם דיאלקטי. רעיונותיו של ליסנקו, אשר הועילו לתעמולה הסובייטית, זכו לאהדת השלטון והוא הפך למנהלה של האקדמיה הסובייטית למדעי החקלאות. ליסנקו יזם וניהל טיהורים בקרב מדענים אשר לדעתו בטאו "רעיונות מזיקים", דבר שהוביל לכליאתם, הגלייתם ומותם של מאות מדענים סובייטים. רעיונותיו של ליסנקו יושמו בקואופרטיבים חקלאיים בברית המועצות ובסין. על פי הערכות, הירידה ביבולים, בין השאר כתוצאה מיישום רעיונות אלה, הובילה לרעב המוני ולמותם כ-30 מיליון איש בסין לבדה[3].
חופש אקדמי לתלמידים
מקורו של רעיון החופש האקדמי כאחת מזכויות התלמיד, הוא בגרמניה. על פי הדגם הגרמני (בגרמנית Lernfreiheit) קיימת לתלמיד זכות לחירות ללמוד ולכן זכותו גם לבחור את מוסד הלימוד שבו ילמד ואת תוכנית הלימודים. רעיון זה אומץ בארצות הברית במאה ה-19 בהשפעת מלומדים אשר למדו באוניברסיטאות גרמניות. היישום הבולט ביותר של רעיון זה בארצות הברית נעשה על ידי נשיא אוניברסיטת הרווארד, צ'ארלס ויליאם אליוט, בין השנים 1872-1897, בהן מקצוע החובה היחיד שאותו היו צריכים תלמידי השנה הראשונה ללמוד היה רטוריקה.
בארצות הברית החופש האקדמי של תלמידים מוגבל על ידי החופש של מוריהם לקבוע אלו דעות עומדות באמות מידה אקדמיות ואשר ראוי ללמדן. על פי החלטה של בית משפט לערעורים בארצות הברית "זכויות המורה לחופש אקדמי ולחופש הביטוי הן מהותיות לעשייה האקדמית"[4]. מנימוק זה אין לסטודנטים בארצות הברית הזכות לדרוש כי מוריהם יקדישו זמן הוראה שווה ללימוד השקפות נוגדות[5]. מורה באקדמיה רשאי לדרוש מתלמיד לכתוב עבודה הבוחנת בעיה מנקודת מבט מסוימת, זאת כל עוד הדבר משרת מטרה פדגוגית ראויה[6]. עם זאת, זכות המורה לקבוע את חומר הלימוד אינה בלתי מוגבלת ועומדת מול זכותו של התלמיד ללמוד בסביבה לא עוינת. "חופש הביטוי האקדמי היא זכות מוגנת במידה שבה היא נוגעת לחומר הלימוד"[7].
חופש אקדמי למורים
הרעיון של חופש אקדמי כזכות של חברי סגל אקדמי (בגרמנית Lehrfreiheit) היא חלק בלתי נפרד מן התרבויות האקדמיות המערביות הבולטות: גרמנית, אנגלית, צרפתית וצפון אמריקאית. כל ארבע התרבויות הללו מכירות בזכותם של חברי סגל לחקור ולפרסם את ממצאיהם ללא הגבלה, אולם קיימים הבדלים בין התרבויות השונות באשר למידת החירות של איש הסגל בעת ההוראה בכיתה.
במסורת ההוראה הגרמנית החופש האקדמי אף כולל את זכות המרצה לנסות ולשכנע את תלמידיו לאמץ את השקפותיו ואת שיטתו הפילוסופית[8]. יחד עם זאת, קיימת ציפיה ולעתים אף איסור מפורש על אנשי סגל אקדמי להביע את השקפותיהם הפוליטיות מחוץ לכיתת הלימוד. אולם, בכל הנוגע לחומר ההוראה, לא מוטלת על המרצה כל חובה ללמד חומר מסוים ואין הגבלה באשר לנושאי ההוראה.
בארצות הברית מוגדרת סוגיית החופש האקדמי במידה רבה על ידי ה"הצהרה על חופש אקדמי וקביעות משנת 1940". בין עקרונות ההצהרה נקבע כי "מורים זכאים לחירות מוחלטת בדיון על נושאי מחקרם". ההתאחדות האמריקאית של המרצים באוניברסיטאות (American Association of University Professors) מקיימת מגעים קבועים עם אוניברסיטאות, מכללות, כולל מוסדות הוראה פרטיים ודתיים, כדי ליישם את העקרונות הללו כבסיס ליחסים החוזיים עם אנשי הסגל. ההתאחדות מקיימת "רשימה שחורה" של מוסדות הוראה אשר הפרו את עקרונות ההצהרה.
בצרפת, מרצים באוניברסיטה ציבורית, או חוקרים במעבדת מחקר ציבורית, הם עובדי ציבור ומשכך מצופה מהם, במהלך עבודתם, להתנהג באופן נייטרלי אשר לא יבטא צידוד בעמדה פוליטית מסוימת או בהשקפה דתית. אולם, החופש האקדמי של מרצים באוניברסיטאות הוא עקרון יסוד המוכר על ידי חוקי הרפובליקה הצרפתית, כפי שנקבעו על ידי המועצה המחוקקת. בנוסף, על פי החוק באשר להשכלה גבוהה בצרפת, פרופסורים מן המנין ופרופסורים חברים, חוקרים ומורים זכאים לחירות מוחלטת ונהנים מחופש הדיבור במהלך מחקריהם ופעילות ההוראה, בהנחה שיכבדו את הוראות החוק ואת עקרונות הסובלנות והאובייקטיביות[9]. אף שהם עובדי ציבור, קידומם של אנשי סגל אקדמיים בצרפת נעשה במידה רבה על פי הערכת עמיתיהם, כנהוג במדינות מערב אחרות, ולא בהליכים מינהליים כנהוג במשרות ציבוריות אחרות.
לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין ויצחק פשה, סדקים באקדמיה: חופש אקדמי, עצמאות האוניברסיטה, מעמד הסטודנט והזכות להשכלה גבוהה, הוצאת נבו והוצאת דביר, 2014
קישורים חיצוניים
אריאל בנדור, חופש אקדמי, באתר הערוץ האקדמי, 1 באפריל 2009- אשר מעוז, זה חופש אקדמי?, באתר הארץ, 21 ביולי 2010
- חיים הררי, על חופש אקדמי ועל חופש הביטוי, אוקטובר 2010
- אמנון רובינשטיין, חופש הביטוי האקדמי, משפט ועסקים, 2010
- יאיר צנזור, נייר עמדה בנושא חופש אקדמי
הערות שוליים
- ^ Statement of Principles on Academic Freedom and Tenure, 1940, באתר האיגוד האמריקאי של המרצים באוניברסיטאות
- ^ http://www.ssrc.org/publications/items/items_5.1-2/defending_dangerous_minds.pdf
- ^ Jasper Becker Hungry Ghosts: Mao's Secret Famine
- ^ Bonnell v. Lorenzo, 241 F.3d 800 (6th Cir.), cert. denied, 534 U.S. 951 (2001)
- ^ Edwards v. Aguillard 482 U.S. 578, 586 n. 6 (1987)
- ^ Brown v. Li, 308 F.3d 939, 953 (9th Cir. 2002), cert. denied, 538 U.S. 908 (2003)
- ^ Hardy v. Jefferson Community College, 260 F.3d 671 (6th Cir. 2001), cert. denied, 535 U.S. 970 (2002)
- ^ Walter P. Metzger (1955). Academic Freedom in the Age of the University. New York: Columbia Univ. Press
- ^ קוד ההשכלה הגבוהה הצרפתי Education Code, L952-2