אריך-נגן – הבדלי גרסאות
Felagund-bot (שיחה | תרומות) בוט - מחליף 'פופולארי' ב'פופולרי' |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
{{קצרמר מוזיקה}} |
{{קצרמר מוזיקה}} |
||
[[קטגוריה:מוזיקה מוקלטת]] |
[[קטגוריה:מוזיקה מוקלטת]] |
||
[[קטגוריה:אלקטרוניקה בידורית]] |
[[קטגוריה:אלקטרוניקה בידורית]] |
גרסה מ־01:53, 6 בספטמבר 2006
אריך-נגן הוא המונח העברי לתקליט פטיפון המסתובב במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה, זה תרגום של המונח (Long-Playing (LP מאנגלית.
כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל לתקליט ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. תקליט כזה היה עטוף בנייר דק או בנילון בתוך אריזת קרטון מרובעת. על האריזה היו עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.
אריך-הנגן הכיל בדרך כלל מוזיקה קלאסית ואלבומי מוזיקה פופולרית.
בתעשיית התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט .
בשנות החמישים והשישים הודפסו בארץ תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר ו-25 סנטימטר.
ב-21 ביוני 1948 : הציגה חברת קולומביה לראשונה את אריך הנגן.
פרטים טכניים
התקליטים ה"עכשוויים" קוטרם - 30.5 סנטימטר (12 אינץ'), עוביים - 1.3 מילימטר (0.05 אינץ') וקוטר המדבקה עליהן - כ-10 סנטימטר (4 אינץ').