חצי האי טאמאן – הבדלי גרסאות
קו מפריד בין מספרים § |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן [[יוונים]] שהקימו את המושבות [[פאנאגוריה]] ו[[חרמאנוסה]]. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מ[[בוספורוס הקימרית]]. בין המתיישבים במקום היו [[סרמטים]], יוונים ו[[יהודים]]. ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] נפל האזור לידי ה[[הונים]] ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת [[בולגריה הישנה]]. לאחר כיבוש המקום על ידי [[הממלכה הכוזרית]] היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה [[טמוטאראכאן]] שכונתה על ידי ה[[ערבים]] בשם '''סאמקרץ' היהודית''', שם שרימז על זהות תושביה. משנת [[980]] שלטה במקום [[רוס של קייב]] והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת [[1100]] עבר השלטון לידי ה[[קיפצ'קים]]. במקום שלטו גם ה[[מונגולים]] ובתקופת [[מסעי הצלב]], בשנת [[1239]], הפך לחלק מהטריטוריה של [[רפובליקה גנואה]]. |
בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן [[יוונים]] שהקימו את המושבות [[פאנאגוריה]] ו[[חרמאנוסה]]. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מ[[בוספורוס הקימרית]]. בין המתיישבים במקום היו [[סרמטים]], יוונים ו[[יהודים]]. ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] נפל האזור לידי ה[[הונים]] ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת [[בולגריה הישנה]]. לאחר כיבוש המקום על ידי [[הממלכה הכוזרית]] היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה [[טמוטאראכאן]] שכונתה על ידי ה[[ערבים]] בשם '''סאמקרץ' היהודית''', שם שרימז על זהות תושביה. משנת [[980]] שלטה במקום [[רוס של קייב]] והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת [[1100]] עבר השלטון לידי ה[[קיפצ'קים]]. במקום שלטו גם ה[[מונגולים]] ובתקופת [[מסעי הצלב]], בשנת [[1239]], הפך לחלק מהטריטוריה של [[רפובליקה גנואה]]. |
||
החל משנת [[1419]] נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מ[[גנואה]], כשמייסד השושלת היה [[שמעון גיזולפי]], שבא מגנואה והתחתן עם הנסיכה המקומית [[ביחחנים]]. ב-[[1483]] נכלל חצי האי טאמאן ב[[ח'אנות קרים]] ומ-[[1783]] ב{{ה|אימפריה העות'מאנית}}. ב-[[1791]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית ( |
החל משנת [[1419]] נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מ[[גנואה]], כשמייסד השושלת היה [[שמעון גיזולפי]], שבא מגנואה והתחתן עם הנסיכה המקומית [[ביחחנים]]. ב-[[1483]] נכלל חצי האי טאמאן ב[[ח'אנות קרים]] ומ-[[1783]] ב{{ה|אימפריה העות'מאנית}}. ב-[[1791]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792)|המלחמה העות'מאנית-רוסית]], עבר חצי-האי לשליטת [[האימפריה הרוסית]]. בשנת 1792 , בהוראתה של [[יקטרינה הגדולה|הקיסרית יקטרינה הגדולה]] התיישבו באזור [[קוזאק]]ים אוקראינים. |
||
[[קטגוריה:רוסיה: חצאי איים]] |
[[קטגוריה:רוסיה: חצאי איים]] |
||
גרסה מ־17:38, 1 ביולי 2016
חצי האי טאמאן נמצא ברוסיה ומפריד בין ים אזוב מצפון ובין הים השחור מדרום. ממערב לחצי האי טאמאן נמצא מצר קרץ', המפריד בינו ובין חצי האי קרים ומחבר בין הים השחור ובין ים אזוב.
חצי האי טאמאן שוכן בדרום-מערב רוסיה, מבחינה אדמיניסטרטיבית הוא שייך לנפת טמריוק במחוז קרסנודאר.
בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן יוונים שהקימו את המושבות פאנאגוריה וחרמאנוסה. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מבוספורוס הקימרית. בין המתיישבים במקום היו סרמטים, יוונים ויהודים. במאה הרביעית נפל האזור לידי ההונים ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת בולגריה הישנה. לאחר כיבוש המקום על ידי הממלכה הכוזרית היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה טמוטאראכאן שכונתה על ידי הערבים בשם סאמקרץ' היהודית, שם שרימז על זהות תושביה. משנת 980 שלטה במקום רוס של קייב והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת 1100 עבר השלטון לידי הקיפצ'קים. במקום שלטו גם המונגולים ובתקופת מסעי הצלב, בשנת 1239, הפך לחלק מהטריטוריה של רפובליקה גנואה.
החל משנת 1419 נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מגנואה, כשמייסד השושלת היה שמעון גיזולפי, שבא מגנואה והתחתן עם הנסיכה המקומית ביחחנים. ב-1483 נכלל חצי האי טאמאן בח'אנות קרים ומ-1783 באימפריה העות'מאנית. ב-1791, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, עבר חצי-האי לשליטת האימפריה הרוסית. בשנת 1792 , בהוראתה של הקיסרית יקטרינה הגדולה התיישבו באזור קוזאקים אוקראינים.