כוס (עוף) – הבדלי גרסאות
מ ביטול גרסה 18917313 של 84.110.7.214 (שיחה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מיון |
{{מיון |
||
|שם= |
|שם=קויף |
||
|תמונה=[[קובץ:Athene_noctua_(cropped).jpg|200px]] |
|תמונה=[[קובץ:Athene_noctua_(cropped).jpg|200px]] |
||
|ממלכה=[[בעלי חיים]] |
|ממלכה=[[בעלי חיים]] |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בניגוד ליתר הינשופיים, מספר מינים של כוס פעילים גם בשעות היום, אך הם לרוב נמנעים מהחום בשעות הצהריים ומנהלים את מרבית פעילות הצייד שלהם בשעות ה[[דמדומים]]. |
בניגוד ליתר הינשופיים, מספר מינים של כוס פעילים גם בשעות היום, אך הם לרוב נמנעים מהחום בשעות הצהריים ומנהלים את מרבית פעילות הצייד שלהם בשעות ה[[דמדומים]]. |
||
מזונו העיקרי של הכוס בקיץ הוא [[חרקים]] גדולים, [[עקרב]]ים, [[זוחלים]] ו[[חסרי_זנב|צפרדעים]] ובחורף הוא ניזון גם מעופות קטנים ממנו ויונקים קטנים כ[[חדפיים|חדפים]] ו[[עכבר]]ים. |
מזונו העיקרי של הכוס בקיץ הוא [[חרקים]] גדולים, [[עקרב]]ים, [[זוחלים]] ו[[חסרי_זנב|צפרדעים]] ובחורף הוא ניזון גם מעופות קטנים ממנו ויונקים קטנים כ[[חדפיים|חדפים]] ו[[עכבר]]ים. |
||
==מינים== |
==מינים== |
||
[[קובץ:Athene_brama.jpg|ממוזער|upright|שמאל|המין Athene brama הנפוץ באסיה הטרופית.]] |
[[קובץ:Athene_brama.jpg|ממוזער|upright|שמאל|המין Athene brama הנפוץ באסיה הטרופית.]] |
||
גרסה מ־22:39, 5 ביולי 2016
 קויף
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי לילה |
| משפחה: | ינשופיים |
| סוג: | כוס |
| שם מדעי | |
 Atheneבויה, 1822 | |
| |
כוֹס (שם מדעי: Athene) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים, בתת-המשפחת Surniinae. מרחב תפוצתו בעולם כולל את כל היבשות פרט לאוסטרליה, אנטארקטיקה ואפריקה שמדרום לסהרה.
גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. ככל דורסי הלילה, פרצוף-השמע שלהם משמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של עד 270 מעלות, אף יותר מחצי סיבוב ימינה ושמאלה.
בניגוד ליתר הינשופיים, מספר מינים של כוס פעילים גם בשעות היום, אך הם לרוב נמנעים מהחום בשעות הצהריים ומנהלים את מרבית פעילות הצייד שלהם בשעות הדמדומים. מזונו העיקרי של הכוס בקיץ הוא חרקים גדולים, עקרבים, זוחלים וצפרדעים ובחורף הוא ניזון גם מעופות קטנים ממנו ויונקים קטנים כחדפים ועכברים.
מינים
שישה מינים מסווגים תחת הסוג כוס, והם:
- Athene brama – נפוץ בהודו ובדרום-מזרח אסיה (באזורי אקלים טרופי).
- כוס המחילות (Athene cunicularia) – נפוץ ביבשות אמריקה הצפונית והדרומית. מקנן במחילות.
- Athene lilith
- Athene plumipes
- Athene spilogastra
- כוֹס הֶחֳרָבות (Athene noctua) – מין הכוס הנפוץ סביב הים התיכון באירופה, אפריקה ומרכז אסיה, ובפרט בארץ ישראל.
המין Athene blewitti הועבר לסוג עצמאי בסוג Heteroglaux.
ממצאים פלאונטולוגיים הראו שבתקופת הפליסטוקן הפרה-היסטורית היה באי כרתים מין של כוס (Athene cretensis) שגודלו כ-60 ס"מ, חסר או כמעט לגמרי חסר יכולת תעופה, שנכחד מעט לאחר תקופת ההתיישבות האנושית על האי[1]. מאובנים מתקופת המיוקן המאוחרת, אשר התגלו ברודבניה שבהונגריה, שויוכו למין זה, אך על פי הערכות זהירות ייתכן שמקורם במאובן מקלייד יותר קדום בסוג כוס.
במיתולוגיה ובמקרא
שמו הלועזי של הכוס, Athene, נובע משיוכו ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, לאלת החוכמה - אתנה. במיתולוגיה היוונית, אתנה מתוארת רבות עם ינשוף המכונה גלאוקוס (Γλαῦκος), אשר הועתק גם בייצוגה של מינרווה, מקבילתה במיתולוגיה הרומית. גלאוקוס נתפס כסמל מייצג לחוכמה ולדריכות בזכות יכולתם של הינשופיים לראות בחשכה ועובדת היותם ערים ופעילים בשעות הלילה. מסיבה זו נעשו דמויות ממשפחת הינשופיים לסמל המדע, והוטבעו על מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.
במקרא, הכוס נזכר כאחד מהעופות הטמאים האסורים למאכל, בספר ויקרא: "וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם:", "וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף:" (פרק יא, פסוקים יג ו-יז), וכן בספר דברים: "אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת: (פרק יד, פסוק טז).
המין כוס החורבות מוזכר גם בספר תהילים: "דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת:" (פרק קב, פסוק ז).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Faunal Extinction in an Island Society - Pygmy Hippopotamus Hunters of Cyprus (Interdisciplinary Contributions to Archaeology) by Alan H. Simmons and G.A. Clarke (Pg.176)