יוסף צבי שטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".


על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הספור הבא: ב- [[1922]] התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה של הרופאים המובטלים.
על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הספור הבא: ב- [[1922]] התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה


"המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.
של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.


יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,
יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,

גרסה מ־14:01, 7 ביולי 2016


יוסף צבי שטיין, 1864 - 1936 פעיל ציוני, רופא, יו"ר ההסתדרות הרופאים העבריים (1925 - 1932), מייסד ועורכו הראשון של הרפואה, (1922 - 1924).

ביוגרפיה

[1]

נולד ב-1864 בבוגופול , פודוליה, רוסיה. אביו אברהם היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעיר למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסייה. התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת קייב.

סיים את הלימודים בשנת 1890. עד שנת 1894 עבד בבוגופול כרופא. מ-1894 עד 1920 עבד כרופא ביליסווטגראד.

שטיין היה ציר בקונגרסים הששי והשביעי ובוועידת מינסק. בשנת 1905 היה ממיסדי י"טא (סוכנות ידיעות יהודית ברוסיה).

בשנים 1918 - 1920, יושב ראש וועד הקהילה ביליסווטגרד.

בשנים 1920 - 1922 יו"ר וועד קהילת אודסה וחבר במרכז ציוני אוקראינה.

עלה ל-ארץ-ישראל ב-1922, התיישב ב-תל-אביב.

שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת 1925 עד 1932.

ייסד והיה עורכו הראשון של הרפואה.

הקים בתל-אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ברחוב לילינבלום וברחוב שבזי.

ד"ר אפרים סיני נזכר : "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור

היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".

על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הספור הבא: ב- 1922 התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה

של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.

יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר הלל יפה, התריע על כך שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,

דרגות המשכורות של הרופאים ב"הדסה" הן גבוהות כמו ב"אמריקה" . אל הרופאים ואל ההסתדרות הרופאים מתייחסים כמו אל "נייטיבס".

ד"ר יוסף שטיין יושב ראש ההסתדרות הרפואית , האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים ,

תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו". אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה

חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת המאנדאט הבריטי להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד

ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד. [2]

היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.

נפטר ב- 1936.

לקריאה נוספת

  • יוסף שטיין, הרפואה, 11, תרצ"ז, עמוד 657.
  • "ספר האישים לקסיקון ארצישראלי", הוצאת מסדה, תל-אביב, תרצ"ז, 1936, עמוד 517.





הערות שוליים

  1. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : יוסף צבי שטיין, עמודים 405-406
  2. ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139