איסיס (אונייה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
שורה 3: שורה 3:


ממדיה הענקיים של האונייה הותירו ודאי רושם עצום על לוקיאנוס, כמו על שאר תושבי אתונה, וכך הוא מספר:
ממדיה הענקיים של האונייה הותירו ודאי רושם עצום על לוקיאנוס, כמו על שאר תושבי אתונה, וכך הוא מספר:
:"איזו אונייה ענקית! אורכה מאה ושמונים אמה, כך סיפר נגר האונייה, רוחבה יותר מרבעו, ועומקה מן הסיפון אל התחתית, עד המקום הנמוך ביותר ב{{מונחון|שיפוליה|קרקעית הספינה, משני עברי השדרית}}, ארבעים וארבע אמה. ואיזה תורן היה לה, עם ה{{מונחון|סקריה|הכלונס אליו מחוברת השפה העליונה של המפרש הרוחבי}} התלויה עליו ו{{מונחון|הסמוך הקדמי|חבל עבה המיייצב את התורן לאורכה של הספינה}} המייצב אותו! {{מונחון|מזוזת הירכתיים|sternpost, הקורה המרכזית באחורי האונייה, המתרוממת מן השדרית}}, ובקצהַ ראש-אווז מוזהב, התעקלה והתנשאה מעלה בהדרגה, כשמן העבר האחר מתרומם החרטום בעיקול מתון יותר ודיוקנה של [[איסיס]], האלה על שמה נקראה האונייה, מתנוסס משני צדדיו. ואשר ליתר הקישוטים, הציורים, הדגל האדום בקצה הסקריה הראשית, העוגנים, ה{{מונחון|כננים|מתקן למתיחת חבלי התקשרות וחבלי מפרשים כבדים}} וה{{מונחון|כננות|מתקן למשיכת חבל העוגן}} על הסיפון הקדמי, מבני המגורים מלפנים לירכתיים – כל אלה נראו כפלא בעיני! צוותה היה ודאי גדול כצבא ממש. סיפרו לי שהובילה כמות כזו של דגן, שדי היה בה כדי להאכיל את כל הפיות באתונה למשך שנה. וכל כולה הייתה תלויה לביטחונה באיש קטן וזקן אחד, שסובב את {{מונחון|משוטי ההגה|זוג משוטים גדולים התלויים מן הירכתיים ומשמשים לניהוג האונייה ימינה-שמאלה}} העצומים שלה באמצעות ידית-הגה דקה. הם הראו לי מיהו; ברנש בעל שיער צמרי, קרח למחצה. הֶרוֹן היה שמו, כמדומני."{{הערה|Lucianus, ''Navigium'', 5-7; התרגום על פי Casson (1991), p. 209 .}}
:"איזו אונייה ענקית! אורכה מאה ושמונים אמה, כך סיפר נגר האונייה, רוחבה יותר מרבע אורכה, ועומקה מן הסיפון אל התחתית, עד המקום הנמוך ביותר ב{{מונחון|שיפוליה|קרקעית הספינה, משני עברי השדרית}}, ארבעים וארבע אמה. והתורן אשר לה, עם ה{{מונחון|סקריה|הכלונס אליו מחוברת השפה העליונה של המפרש הרוחבי}} התלויה עליו ו{{מונחון|הסמוך הקדמי|חבל עבה המיייצב את התורן לאורכה של הספינה}} המייצב אותו! {{מונחון|מזוזת הירכתיים|sternpost, הקורה המרכזית באחורי האונייה, המתרוממת מן השדרית}}, ובקצהַ ראש-אווז מוזהב, התעקלה והתנשאה מעלה בהדרגה, כשמן העבר האחר מתרומם החרטום בעיקול מתון יותר ודיוקנה של [[איסיס]], האלה על שמה נקראה האונייה, מתנוסס משני צדדיו. ואשר ליתר הקישוטים, הציורים, הדגל האדום בקצה הסקריה הראשית, העוגנים, ה{{מונחון|כננים|מתקן למתיחת חבלי התקשרות וחבלי מפרשים כבדים}} וה{{מונחון|כננות|מתקן למשיכת חבל העוגן}} על הסיפון הקדמי, מבני המגורים מלפנים לירכתיים – כל אלה נראו כפלא בעיני! צוותה היה ודאי גדול כצבא ממש. סיפרו לי שהובילה כמות כזו של דגן, שדי היה בה כדי להאכיל את כל הפיות באתונה למשך שנה. וכל כולה הייתה תלויה לביטחונה באיש קטן וזקן אחד, שסובב את {{מונחון|משוטי ההגה|זוג משוטים גדולים התלויים מן הירכתיים ומשמשים לניהוג האונייה ימינה-שמאלה}} העצומים שלה באמצעות ידית-הגה דקה. הם הראו לי מיהו; ברנש בעל שיער צמרי, קרח למחצה. הֶרוֹן היה שמו, כמדומני."{{הערה|Lucianus, ''Navigium'', 5-7; התרגום על פי Casson (1991), p. 209 .}}


==מקורות==
==מקורות==

גרסה מ־20:38, 13 ביולי 2016

דגם בקנה מידה של אוניית סוחר רומית עתיקה, מאוסף המוזיאון הימי הלאומי חיפה

אִיסִיסלטינית: Isis) הייתה אוניית-דגן רומית ענקית מאמצע המאה ה-2 לספירה בקירוב. היא השתייכה לצי הדגן הרומי שהוביל מדי שנה כ-150 אלף טונות דגן מאלכסנדריה שבמצרים אל העיר רומא.[1] האונייה מתוארת על ידי הרטוריקן והסטיריקן היווני לוקיאנוס בחיבורו "האונייה או המשאלות" (Πλοἶον ἢ Εὐχαί, בלטינית: Navigium). רוחות הסיטו את האונייה מנתיבה והיא נאלצה להיכנס אל פיראוס, נמלה של אתונה, וכך הייתה ללוקיאנוס ההזדמנות לראות אותה במו עיניו. אורכה על פי המסופר היה 180 אמה (55 מ'), רוחבה 45 אמה (13.7 מ') ועומק הספנה (ה"מחסן") 44 אמה (13.4 מ'). חישובים מעלים כי תפוסתה הייתה בין 1,200 ל-1,300 טונות.[2]

ממדיה הענקיים של האונייה הותירו ודאי רושם עצום על לוקיאנוס, כמו על שאר תושבי אתונה, וכך הוא מספר:

"איזו אונייה ענקית! אורכה מאה ושמונים אמה, כך סיפר נגר האונייה, רוחבה יותר מרבע אורכה, ועומקה מן הסיפון אל התחתית, עד המקום הנמוך ביותר בשיפוליה, ארבעים וארבע אמה. והתורן אשר לה, עם הסקריה התלויה עליו והסמוך הקדמי המייצב אותו! מזוזת הירכתיים, ובקצהַ ראש-אווז מוזהב, התעקלה והתנשאה מעלה בהדרגה, כשמן העבר האחר מתרומם החרטום בעיקול מתון יותר ודיוקנה של איסיס, האלה על שמה נקראה האונייה, מתנוסס משני צדדיו. ואשר ליתר הקישוטים, הציורים, הדגל האדום בקצה הסקריה הראשית, העוגנים, הכננים והכננות על הסיפון הקדמי, מבני המגורים מלפנים לירכתיים – כל אלה נראו כפלא בעיני! צוותה היה ודאי גדול כצבא ממש. סיפרו לי שהובילה כמות כזו של דגן, שדי היה בה כדי להאכיל את כל הפיות באתונה למשך שנה. וכל כולה הייתה תלויה לביטחונה באיש קטן וזקן אחד, שסובב את משוטי ההגה העצומים שלה באמצעות ידית-הגה דקה. הם הראו לי מיהו; ברנש בעל שיער צמרי, קרח למחצה. הֶרוֹן היה שמו, כמדומני."[3]

מקורות

  • Lionel Casson, Ships and Seamanship in the Ancient World. Baltimore and London, Johns Hopkins University Press, 1995. (2nd edition).
  • Lionel Casson, The Ancient Mariners. Princeton, Princeton University Press, 1991. (2nd edition).
  • Lucianus, Navigium, in: The Works of Lucian of Samosata. Translated by Fowler, H.W. and F.G. Oxford: The Clarendon Press. 1905. Digitized copy in: The Lucian of Samosat Project.

הערות שוליים

  1. ^ Casson (1995), p. 188.
  2. ^ Casson (1995), p. 188.
  3. ^ Lucianus, Navigium, 5-7; התרגום על פי Casson (1991), p. 209 .