פטריארכיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פטריארכיה''' ('''πατριάρχης''' - "שלטון האב") בהגדרה המילונית היא "שלטון האב בתא המשפחתי", בהגדרתה הפמיניסטית הנרחבת היא שיטת ארגון [[סוציולוגיה|חברתי]] שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של [[גבר]], והשליטה במוסדות ה[[חברה|חברתיים]] נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים נותני הטון, כולל השתלטות על הנשים והן השתלטות על כל הקשור בנושאים הבאים: [[דת]], [[כלכלה]], [[פוליטיקה]], [[שפה]] ו[[תרבות]] והן השתלטות על כל הנגזרות כגון: [[אומנות]], [[משפטים|משפט]], [[מדע]], רוחניות ו[[אידאולוגיה]]. '''משפחה פטריארכית''', כנגזר מכך, היא [[משפחה]] שבה משטר ה[[אבא|אב]] מהווה מרות שחלה על [[אישה|נשים]], [[ילד]]ים ו[[רכוש]], ובמובן הרחב זהו מוסד של שליטה ו[[פריבילגיה]] גברית - שתלויה, בין השאר, בנחיתותן היחסית של נשים. |
'''פטריארכיה''' ('''πατριάρχης''' - "שלטון האב") בהגדרה המילונית היא "שלטון האב בתא המשפחתי", בהגדרתה הפמיניסטית הנרחבת היא שיטת ארגון [[סוציולוגיה|חברתי]] שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של [[גבר]], והשליטה במוסדות ה[[חברה|חברתיים]] נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים נותני הטון, כולל השתלטות על הנשים והן השתלטות על כל הקשור בנושאים הבאים: [[דת]], [[כלכלה]], [[פוליטיקה]], [[שפה]] ו[[תרבות]] והן השתלטות על כל הנגזרות כגון: [[אומנות]], [[משפטים|משפט]], [[מדע]], רוחניות ו[[אידאולוגיה]]. '''משפחה פטריארכית''', כנגזר מכך, היא [[משפחה]] שבה משטר ה[[אבא|אב]] מהווה מרות שחלה על [[אישה|נשים]], [[ילד]]ים ו[[רכוש]], ובמובן הרחב זהו מוסד של שליטה ו[[פריווילגיה חברתית|פריבילגיה]] גברית - שתלויה, בין השאר, בנחיתותן היחסית של נשים. |
||
בנצרות (על כל זרמיה) ה[[פטריארך]] שהוא הבישוף הבכיר ביותר באזור מסוים שולט בשטח הנקרא פטריארכיה. |
בנצרות (על כל זרמיה) ה[[פטריארך]] שהוא הבישוף הבכיר ביותר באזור מסוים שולט בשטח הנקרא פטריארכיה. |
||
גרסה מ־11:43, 24 ביולי 2016
פטריארכיה (πατριάρχης - "שלטון האב") בהגדרה המילונית היא "שלטון האב בתא המשפחתי", בהגדרתה הפמיניסטית הנרחבת היא שיטת ארגון חברתי שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של גבר, והשליטה במוסדות החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים נותני הטון, כולל השתלטות על הנשים והן השתלטות על כל הקשור בנושאים הבאים: דת, כלכלה, פוליטיקה, שפה ותרבות והן השתלטות על כל הנגזרות כגון: אומנות, משפט, מדע, רוחניות ואידאולוגיה. משפחה פטריארכית, כנגזר מכך, היא משפחה שבה משטר האב מהווה מרות שחלה על נשים, ילדים ורכוש, ובמובן הרחב זהו מוסד של שליטה ופריבילגיה גברית - שתלויה, בין השאר, בנחיתותן היחסית של נשים.
בנצרות (על כל זרמיה) הפטריארך שהוא הבישוף הבכיר ביותר באזור מסוים שולט בשטח הנקרא פטריארכיה.
בעת העתיקה
במשפט הרומי אבי המשפחה (לטינית: "פאטר-פאמיליאס") היה ראש המשפחה. תחת סמכות האב היו כל בני הבית, למעט בנות נשואות. בראשית התקופה הרומית כללה סמכות האב את הרשות למכור את בני המשפחה לעבדות, ואף להוציאם להורג. מאוחר יותר הצטמצם כוחו החוקי לענייני רכוש בלבד. כל רכוש שהיה שייך למשפחה או לאחד מבניה היה רכושו של אב המשפחה, ועל פי החוק רק הוא היה מורשה לקבוע את השימוש בו. הגוף הייצוגי המחוקק של רומא, הסנאט, הוקם כמועצת "האבות", פאטר (Pater), ומכאן גם שמם של בני מעמד זכויות-היתר, הפטריקים.
שימוש מודרני
שם התואר "פטריארכלי" משמש בחברות מודרניות בשנות האלפיים לתיאורם של מרכיבים שונים במבנה הסמכות השלטת במוסדות חברתיים מסורתיים שבהם מעמד האשה עדיין נחות. הפמיניזם יוצא במלחמה כנגד הסדר הפטריארכלי בחברה, וארגוני נשים פועלים לשינוי המצב מיסודו באמצעות מאבק ממושך לקידום זכויות האישה.
צורת המשפחה ההפוכה היא המטריארכיה - האומרת שהמשפחה מתנהלת לפי ערכים מטריאכליים (אימהיים) שעיקרם דאגה למשפחה ושיתוף.
החברה הפטריארכית
הפטריארכיה טומנת בחובה יצוג יתר של גברים בממשל (ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה), פטריארכיה זה יצוג יתר של גברים בעמדות הנהלה ובמקומות עבודה.
השתלטות של הגברים על התרבות, דת, פוליטיקה, כלכלה, שמזה נגזר שליטה במדע, אומנות, משפט, אידאולוגיה, רוחניות.
במישור החברתי, הוא נשלט על ידי המערכת הפטריארכלית של יחסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים הנשלט על ידי השתייכות שבטית ומקומית ועדתית, משום שהחברה הפטריארכלית היא סוג של חברות מסורתיות המחייבת שליטה של גברים.
מנהיגות נשים ומנהיגות גברים
בעבר היה מקובל לראות במנהיגות תכונה גברית, ומחקרי המנהיגות המוקדמים לא הרבו לעסק בקשר שבין מין למנהיגות. יתרה מזאת, נשים היו יכולות להפוך למנהיגות רק אם סיגלו לעצמן דפוסים המזוהים עם הסטריאוטיפ הגברי, למשל נמצא קבוצה של נשים בלבד או בקבוצה של גברים בלבד, האדם היושב בראש השולחן מתויג אוטומטית כמנהל או כמנהלת הקבוצה. בקבוצה מעורבת, לעומת זאת, ההטיה התרחשה רק כשהיושב בראש השולחן היה גבר. כלומר, ציפיות חברתיות מאפשרות לגברים להיתפס כמנהיגים יותר מנשים. נשים נתקלות בתקרת זכוכית החוסמת את התקדמותן בסולם החברתי. תקרת הזכוכית היא ביטוי למחסום שבו נתקלים בני קבוצות מופלות בחברה אך עם זאת בדרכו של מי שנתקבל בו, ומונע ממנו להתקדם בהיררכיה. לגבי נשים, נטען שהן נתקלות לא רק בתקרת זכוכית החוסמת את התקדמותן כלפי מעלה, אלא גם בקירות זכוכית המונעים מהן להתקדם ממחלקות מסוימות בארגון, לתפקידים מקבילים בהיררכיה במחלקות אחרות. למשל, נשים רבות יחסית מועסקות בתפקידים בכירים במחלקות ליחסי ציבור, אך אינן מקבלות הזדמנות לעבור לתפקידים דומים במחלקות הייצור והשיווק. כלומר החברה איננה מעניקה הזדמנות שווה לנשים ולגברים בכל הנוגע לתפקידי מנהיגות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
צבי טריגר, פשעים נגד הפטריארכיה (האוניברסיטה המשודרת), באתר iCast
