חלק הארי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''חלק הארי''' הוא ביטוי מליצי שמשמעותו החלק העיקרי, בעיקר במובן של חלוקה בלתי מידתית. הביטוי קיים ב[[עברית]] ובשפות אחרות, והשימוש בו החל בסוף [[המאה ה-18]].
'''חלק הארי''' הוא ביטוי [[מליצה|מליצי]] שמשמעותו החלק העיקרי, בעיקר במובן של חלוקה בלתי מידתית. הביטוי קיים ב[[עברית]] ובשפות אחרות, והשימוש בו החל בסוף [[המאה ה-18]].


המליצה מיוחסת לאחד מ[[משל]]י [[איזופוס]]. על פי אחת מגרסאות המשל יצאו ה[[אריה]], ה[[חמור]] וה[[שועל]] לצוד טרף, וכאשר חילקו ביניהם את השלל, הציע החמור [[צדק חלוקתי|חלוקה שווה]]. בתגובה טרף האריה את החמור, והניח לשועל לבצע את החלוקה. השועל נתן לאריה את החלק העיקרי והותיר לעצמו חלק זעיר. כשהאריה פנה אליו בפליאה ושאל מנין למד את אמנות החלוקה הצודקת, השיב לו: מן החמור.
המליצה מיוחסת לאחד מ[[משל]]י [[איזופוס]]. על פי אחת מגרסאות המשל יצאו ה[[אריה]], ה[[חמור]] וה[[שועל]] לצוד טרף, וכאשר חילקו ביניהם את השלל, הציע החמור [[צדק חלוקתי|חלוקה שווה]]. בתגובה טרף האריה את החמור, והניח לשועל לבצע את החלוקה. השועל נתן לאריה את החלק העיקרי והותיר לעצמו חלק זעיר. כשהאריה פנה אליו בפליאה ושאל מנין למד את אמנות החלוקה הצודקת, השיב לו: מן החמור.

גרסה מ־20:57, 26 ביולי 2016

חלק הארי הוא ביטוי מליצי שמשמעותו החלק העיקרי, בעיקר במובן של חלוקה בלתי מידתית. הביטוי קיים בעברית ובשפות אחרות, והשימוש בו החל בסוף המאה ה-18.

המליצה מיוחסת לאחד ממשלי איזופוס. על פי אחת מגרסאות המשל יצאו האריה, החמור והשועל לצוד טרף, וכאשר חילקו ביניהם את השלל, הציע החמור חלוקה שווה. בתגובה טרף האריה את החמור, והניח לשועל לבצע את החלוקה. השועל נתן לאריה את החלק העיקרי והותיר לעצמו חלק זעיר. כשהאריה פנה אליו בפליאה ושאל מנין למד את אמנות החלוקה הצודקת, השיב לו: מן החמור.

הביטוי המקביל באנגלית הוא "The lion's share", ולפיכך התרגום הנכון הוא "חלק הארי", צירוף סמיכות שמשמעותו המילולית "חלקו של האריה". בעברית השתרש לצדו גם השיבוש "החלק הארי", שהוא לכאורה צירוף של שם עצם ותוארו, אך "ארי" (במלרע) אינו שם תואר, והתוצאה המתקבלת חסרת משמעות ("החלק שהוא אריה"). הקושי בשימוש הנכון בצירוף נעוץ כנראה בעובדה שכיום נפוץ יותר השימוש במילה "אריה", ואילו המילה "ארי" נחשבת לארכאית ומוכרת בעיקר מצירופים אחרים. כמו כן שם העצם "ארי" דומה צורנית לשמות תואר שנגזרו משמות עצם, כגון "חלקי" או "אמיתי".

למרות שהביטוי נמצא בשימוש בדיבור היומיומי במגוון הקשרים, לפי חוקר הלשון אבא בנדויד בחיבורו "מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה", יש להשתמש בביטוי רק בהקשרים של חלוקה לא מאוזנת, ואילו במקרים אחרים יש לבכר ביטויים אחרים מליציים פחות, כגון החלק הגדול, החלק העיקרי.

קישורים חיצוניים