אחמד זוויל – הבדלי גרסאות

אחמד זוויל
أحمد زويل
לידה	26 בפברואר 1946; דמנהור, מצרים
פטירה	2 באוגוסט 2016 (בגיל 70); פסדינה, ארצות הברית
שם לידה	أحمد حسن زويل
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	מחוז לוס אנג'לס, Desouk
מקום לימודים	אוניברסיטת פנסילבניה (1974); אוניברסיטת אלכסנדריה ;
מוסדות	המכון הטכנולוגי של קליפורניה
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1987); חבר זר של החברה המלכותית (2001); אביר בלגיון הכבוד (30 ביוני 2012); פרס הרברט פ. ברוידה (1995); פרס ארל פלילר בסקטרוסקופיה מולקולרית (1993); פרס ויליאם ה. ניקולס (1998); עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2001); Great Immigrants Award (2010); פרס ארנסט לורנס (1998); פרס פטר דביי (1996); Othmer Gold Medal (2009); פרס לינוס פאולינג (1997); פרס אדגר ברייט וילסון בספקטרוסקופיה (1997); פרס ולש בכימיה (1997); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1982); מדלית פריסטלי (2011); הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2005); פרס וולף לכימיה (1993); פרס במדעים כימיים של האקדמיה הלאומית למדעים (1996); מדליית דייווי (2011); פרס נובל לכימיה (1999); מסדר הנילוס (1999); מדליית מנדל (2012); פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1989); פרס טולמן (1997); פרס קרל צייס (1992); מדליית בנג'מין פרנקלין (1998); קצין במסדר ההצטיינות הלאומי; הסרט הגדול של מסדר הארז; Camille Dreyfus Teacher-Scholar Awards ;
מספר צאצאים	4
	האתר הרשמי
תרומות עיקריות
	עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:23, 28 ביולי 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרופ' אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל (בערבית: أحمد حسن زويل; נולד ב-26 בפברואר 1946 בדמנהור שבמצרים) הוא כימאי מצרי-אמריקני שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1999 על עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר.

זוויל נולד בדמנהור, 60 קילומטרים דרום מזרחית לאלכסנדריה, וגדל בדאסוק. הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטת אלכסנדריה ואחר כך עבר לארצות הברית, שם קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. לאחר מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבר בשנת 1976 למכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאז הוא מכהן בו כחוקר. בשנת 1990 מונה לראש הקתדרה לכימיה פיזיקלית על שם לינוס פאולינג.

בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי לייזר מהירים במרווחי זמן של פמטו-שניות (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של תוצרי ביניים שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.

בשנת 1993 הוענק לאחמד זוויל, בישראל, פרס וולף לכימיה. בשנת 1999 היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי אנואר סאדאת בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ונגיב מחפוז בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז, עוסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט של זוויל במכון הטכנולוגי של קליפורניה
פרס נובל בכימיה לשנת 1999 באתר פרס נובל

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 |הערות=
 }}
-פרופ' '''אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל''' (ב[[ערבית]]: '''أحمد حسن زويل'''; נולד ב-[[26 בפברואר]] [[1946]] ב[[דמנהור]] שב[[מצרים]]) הוא [[כימיה|כימאי]] [[מצרים|מצרי]]-[[ארצות הברית|אמריקני]] שזכה ב[[פרס נובל לכימיה]] בשנת [[1999]] על עבודתו החלוצית בחקר [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] בטווחי זמן קצרים ביותר.
+פרופ' '''אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל''' (ב[[ערבית]]: '''أحمد حسن زويل'''; נולד ב-[[26 בפברואר]] [[1946]] ב[[דמנהור]] שב[[מצרים]]) הוא [[כימאי]] [[מצרים|מצרי]]-[[ארצות הברית|אמריקני]] שזכה ב[[פרס נובל לכימיה]] בשנת [[1999]] על עבודתו החלוצית בחקר [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] בטווחי זמן קצרים ביותר.
-זוויל נולד ב[[דמנהור]], 60 קילומטרים דרום מזרחית ל[[אלכסנדריה]], וגדל ב[[דאסוק]]. הוא סיים תואר ראשון ב[[אוניברסיטת אלכסנדריה]] ואחר כך עבר ל[[ארצות הברית]], שם קיבל תואר דוקטור מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]]. לאחר מחקר [[בתר-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], עבר בשנת [[1976]] ל[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|מכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (Caltech) ומאז הוא מכהן בו כחוקר. בשנת [[1990]] מונה לראש הקתדרה ל[[כימיה פיזיקלית]] על שם [[לינוס פאולינג]].
+זוויל נולד ב[[דמנהור]], 60 קילומטרים דרום מזרחית ל[[אלכסנדריה]], וגדל ב[[דאסוק]]. הוא סיים תואר ראשון ב[[אוניברסיטת אלכסנדריה]] ואחר כך עבר ל[[ארצות הברית]], שם קיבל תואר דוקטור מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]]. לאחר מחקר [[בתר-דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], עבר בשנת [[1976]] ל[[המכון הטכנולוגי של קליפורניה|מכון הטכנולוגי של קליפורניה]] (Caltech) ומאז הוא מכהן בו כחוקר. בשנת [[1990]] מונה לראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ל[[כימיה פיזיקלית]] על שם [[לינוס פאולינג]].
-בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי [[לייזר]] מהירים במרווחי זמן של [[פמטושנייה|פמטו-שניות]] (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של תוצרי ביניים שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.
+בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי [[לייזר]] מהירים במרווחי זמן של [[פמטושנייה|פמטו-שניות]] (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של [[תוצר ביניים|תוצרי ביניים]] שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.
 בשנת [[1993]] הוענק לאחמד זוויל, ב[[ישראל]], [[פרס וולף]] לכימיה. בשנת [[1999]] היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי [[אנואר סאדאת]] בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ו[[נגיב מחפוז]] בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז, עוסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)