יחידת הקישור ללבנון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורח פורח (שיחה | תרומות)
שורה 105: שורה 105:
{{מיזמים|ויקימילון=יק"ל}}
{{מיזמים|ויקימילון=יק"ל}}
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-15852,FF.html יחידת הקישור ללבנון מתפרקת], [[ynet]], יוני 2000
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-15852,FF.html יחידת הקישור ללבנון מתפרקת], [[ynet]], יוני 2000
==הערות שוליים==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:מפקדי יק"ל}}

[[קטגוריה:אוגדות פיקוד הצפון]]
[[קטגוריה:אוגדות פיקוד הצפון]]
[[קטגוריה:מפקדי יק"ל|*]]
[[קטגוריה:מפקדי יק"ל|*]]

גרסה מ־17:11, 31 ביולי 2016

תבנית:יחידה

שער כניסה למפקדת יק"ל במרג' עיון.

יחידת הקישור ללבנוןראשי תיבות: יק"ל) היה שמה הרשמי של עוצבת לבנון (לפי חלוקת העוצבות המרחביות) ותפקידיה היו שמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון וכן עבודה מול צבא דרום לבנון (צד"ל). היחידה פורקה לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.

תחומי האחריות של היחידה

היחידה בתחילת דרכה נקראה אד"ל ורק בתחילת 1983 נקראה בשמה החדש יק"ל.

באחריותה המבצעית הייתה רצועת הביטחון, שכללה כפרים שיעים ונוצרים, וכן מוצבי צה"ל וצד"ל, וכן מעברי הגבול בין ישראל ללבנון לרבות הגדר הטובה. מפקדת היחידה, בדרג אוגדה, שכנה במרג' עיון, ותחתיה פעלו שתי חטיבות מרחביות, החטיבה המזרחית שמפקדתה במרג' עיון והחטיבה המערבית שמפקדתה ליד העיירה בינת ג'בייל. המפקדה העורפית של היחידה שכנה במטולה.

היחידה עסקה גם בתמיכה ובליווי מבצעי לצבא דרום לבנון. קציניה עמדו בקשר קבוע עם מפקדי צד"ל המקבילים להם ותמכו בפעילות המבצעית, באימונים ובמנהלה של צד"ל. היחידה הפעילה גם מנגנון נרחב של סיוע אזרחי לאנשי צד"ל ולבני משפחותיהם בתחומי החינוך, הבריאות והתשתית. (שם היחידה הרשמי נשמר כיק"ל ולא כעוצבת לבנון, ממניעים אסטרטגים, שלא להציג את ישראל כמחזיקת סד"כ כוחות גדול בלבנון אלא רק מסייעת לצד"ל) היחידה הייתה אחראית גם על הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס אימונים חטיבתי של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר עג'ר.

בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון, למידת נימוסים ותרבות ערבית, קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.

תחומים נוספים של היחידה אשר מעולם לא פורסמו - מעורבות בתאום וקשר עם גורמים כולל ממשלת לבנון, העדה הדרוזית בראשות וואליד ג'ונבלט. בתחילת דרכה עסקה במעורבות במשאים ובמתנים בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון - אשר כללו את הקמת צד"ל - שהוקם מתחילתו בסיכום עם ממשלת לבנון.

היחידה עסקה בבניית צד"ל ולאחר מכן בהפעלתו.

תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול אזור דרום לבנון (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת אגף המודיעין של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה לפיקוד הצפון. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף. לפי אתר דובר צה"ל נהרגו כ 23 לוחמי יק"ל בתקופה שצה"ל שהה ברצועת הביטחון.

החטיבה המערבית

החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגיזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חנין, רמיש, מרון א ראס, ירון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צה"ל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צהל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הניקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הניקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עאקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"ם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"ם איציק רחימוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.

בין מפקדי החטיבה נמנים: מופיד עאמר (1987-1989), יצחק רחימוב (1989-1990), נביה מרעי, מוניב באדר, רפיק סעיד, מוטי שפס, טל רז (1995-1997), נועם בן צבי[1].

מפקדת החטיבה לשעבר הייתה אחד היעדים המרכזים בקרב על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.

החטיבה המזרחית-חטמ"ז

החטיבה המזרחית שייכת ליחידת קישור לבנון. החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא. שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים). מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון. מפקד החטיבה בזמן הנסיגה היה אל"ם איל איזנברג. בין מפקדי החטיבה בעבר היו אלי אמיתי, יאיר גולן[2] שאף נפצע בשנת 1997, במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי החזבאללה, אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב כנגד המחבלים[3], אביב כוכבי[4] וארז גרשטיין[5].

מפקדי היחידה

מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים כאד"ל:

שם תקופת כהונה הערות
בנימין בן אליעזר 1974 - 1978 קצין קישור לדרום לבנון, מקים אד"ל איזור דרום לבנון לאחר מבצע ליטני
יורם המזרחי 1978 - ‏1980 מפקד אד"ל - קצין קישור לדרום לבנון
אפרים סנה נובמבר 1981 - דצמבר 1982 מפקד אד"ל - לימים ראש המנהל האזרחי
מאיר דגן 1980 - 1981 מפקד אד"ל. לימים ראש המוסד
דוד מימון 1982 מפקדה בגלגול הזמני שנקרא יס"ל - יח' הסיוע ללבנון (דצ' 82 עד פב' 83). ממונה על הסיוע האזרחי בלבנון ועל כוחות המילואים של הממשל הצבאי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה

מפקדי יק"ל לדורותיה:

שם תקופת כהונה הערות
מאיר דגן דצמבר 1982 - אפריל 1984 לימים ראש המוסד
שלמה איליה אפריל 1984 - אפריל 1985
דני רוטשילד אפריל 1985 - אוגוסט 1986 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
דוד אגמון אוגוסט 1986 - יוני 1988 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
זאב זכרין יוני 1988 - פברואר 1991
מיכה טמיר פברואר 1991 - אוקטובר 1992
גבי אשכנזי אוקטובר 1992 - יולי 1994 לימים הרמטכ"ל ה-19
גיורא ענבר יולי 1994 - יוני 1996
אלי אמיתי יוני 1996 - פברואר 1998 ראש חטיבת המבצעים
ארז גרשטיין פברואר 1998 - פברואר 1999 נהרג בעת מילוי תפקידו ממטען צד
אלי אמיתי 1999 חזר לתפקיד כממלא מקום עד למינוי של בני גנץ
בני גנץ 1999 - 2000 מפקדה עד פירוקה לאחר הנסיגה מלבנון. לימים הרמטכ"ל ה-20

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראל, המח"ט האחרון של בינת ג'בייל: לא יצאנו מלבנון, ברחנו, באתר הארץ, 21 במאי 2010.
  2. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 185.
  3. ^ מפקד הגזרה המזרחית של צה"ל בלבנון נפצע בהיתקלות עם חוליית חזבאללה, הארץ, ‏ 28/11/1997, "פצצות המרגמה נחתו במוצב ובשטח, ואחת מהן נחתה בסמוך לאל"ם יאיר - אשר נפגע מרסיסים ברגל ובחזה. למרות הפציעה, שהוגדרה תחילה כקלה ואחר כך החמירה לבינונית, המשיך אל"ם יאיר לתת פקודות ולנהל את הקרב מול החזבאללה. תוך כדי חילופי האש הכבדים, שכללו ירי ארטילרי של צה"ל והפצצה של מטוסי חיל האוויר על עמדות החזבאללה באזור סוג'וד, טופל הקצין בידי רופא וחובש. רק לאחר שהאש פסקה נחת במקום מסוק של צה"ל, אשר העביר את אל"ם יאיר לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה".
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg‏, 24 באפריל 2005
  5. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 221