הנסיכה הקסומה

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים [ ספר הבא, שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ ספר קודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הנסיכה הקסומה
The Princess Bride

עטיפת הספר בתרגום כתר ספרים
עטיפת הספר בתרגום כתר ספרים
מידע כללי
מאת	ויליאם גולדמן
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פנטזיה
הוצאה
הוצאה	כתר ספרים
תאריך הוצאה	1973
מספר עמודים	402
הוצאה בעברית
הוצאה	2002
פרסים
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002213788, 003564499

הנסיכה הקסומה (The Princess Bride) הוא ספר משנת 1973 מאת ויליאם גולדמן. הספר זכה לפרסום רב בעקבות סרט הקולנוע משנת 1987 המבוסס עליו, אשר תסריטו נכתב גם הוא על ידי גולדמן.

מחבר הספר

שמו המלא של הספר שכתב גולדמן הוא: "הנסיכה הקסומה - האגדה הקלאסית מאת ס' מורגנשטרן על אהבת אמת והרפתקאות נועזות". בהקדמת הספר, סיפר גולדמן כי הספר הוא עיבוד מקוצר מספרו של מורגנשטרן, או בלשונו "מהדורת 'החלקים הטובים'". למעשה, סיימון מורגנשטרן הוא דמות דמיונית, והיצירה היא מקורית של גולדמן. הפרטים על חייו האישיים של גולדמן בדיוניים אף הם; יש לו שתי בנות ולא בן, ואשתו אינה פסיכיאטרית.

שתי הארצות בספר, פלורין וגילדר, אף הן המצאה של גולדמן. שמן לקוח, ככל הנראה, מן הכינויים הישנים למטבעות ההולנדיים, הפלורין והגילדן, בהתאמה.

גולדמן המשיך את הבדיחה גם במהדורת חצי היובל של הספר, בה כתב בהקדמה: "זהו עדיין הספר האהוב עלי בעולם. ויותר מתמיד, הלוואי שאני הייתי כותב אותו. אני נהנה לפנטז לפעמים שבאמת אני כתבתי אותו... אללי, מורגנשטרן המציא את כל זה, ולי לא נותר אלא להסתפק בעובדה שמלאכת הקיצור שלי... לפחות הביאה את מורגנשטרן לקהל נרחב יותר באמריקה".

עלילת הספר

הספר נחלק בתוכנו לשניים. החלק הראשון הוא הערות המחבר שגולדמן כתב, ההקדמה (וכן ההקדמה למהדורת ה-25 וה-30 שנים) ופרק הסיום שהתווסף במהדורת 25 השנים. הוא מספר בארספואטיות פיקטיבית על תהליך הכתיבה של גולדמן. גולדמן מתאר את עצמו בגיל עשר כתלמיד בעייתי שלא קרא ספרים. במקום ללמוד הוא היה הולך לשחק בחוץ, מתעלם מניסיונותיה העקרים של מורתו מזה ארבע שנים להשיבו לדרך הישר. פעם אחת, כשהיה עצוב בעקבות מריבה עם אמו, אביו החליט להקריא לו סיפור, אותו סיפור הוא "הנסיכה הקסומה" של מורגנשטרן. אולם, אביו סיפר לו רק את ה"חלקים הטובים", כפי שגולדמן ניסח זאת, ונמנע מתיאורים ארוכים כדוגמת תיאור אריזת אוסף הכובעים של נסיכת של גילדר שנפרס לאורך 27 עמודים. גולדמן התאהב בספרים, הפך תלמיד שקדן, ובהמשך דרכו בחר להיות סופר. בילדותו גולדמן לא עלעל מעולם בספר של מורגנשטרן, וכשרצה לשמוע את הסיפור, אביו הקריא לו אותו.

הקורא פוגש שוב בדמותו של גולדמן, לאחר שכבר הפך לסופר ותסריטאי, והוציא תחת ידו את הספרים קיד וקסידי ומקדש הזהב. הוא נשוי נישואים חסרי אהבה לאשתו הלן (במציאות שם אשתו היא אילין), ויש להם בן משותף (במציאות לגולדמן שתי בנות). בעקבות החוויה משנת החיים שעבר כשאביו הקריא לו את הספר, הוא מחליט לקנות לבנו ליום הולדתו העשירי את הספר של מורגנשטרן. לאחר מאמצים רבים הוא מוצא עותק של הספר שכבר אינו מודפס יותר. למרות החוויה המשמעותית של גולדמן, בנו לא מצליח לקרוא את הספר. לאחר שגולדמן ניגש לקרוא בכותר בפעם הראשונה הוא מבין מדוע - הספר ארוך מאוד ומלא בתיאורים ארוכים ומשמימים. כך למשל, הפרק השני שאביו של גולדמן תיאר סיכם במילים ספורות, נפרש על מעל מאה עמודים. גולדמן מחליט להקפיא את העבודה הנוכחית שלו בכתיבת תסריט, ולהכין גרסה ערוכה ומוערת של הספר.

החלק השני מתאר את הסיפור של הנסיכה הקסומה כפי שגולדמן בחר לערכו: באטרקאפ (בתרגומים אחדים נורית או מרגנית) גרה בפלורין בחווה עם הוריה, בה היא מוצאת הנאה יחידה ברכיבה על סוסה (אותו היא מכנה "סוס") ובהתעללות בנער החווה וסטלי (לו היא קוראת "נער חווה"), שלכל תחינותיה והתעללויותיה עונה לה "כפי בקשתך". יום אחד מגיע הרוזן רוּגן לביתה, בעקבות השמועה על יופייה הרב. הרוזנת מגלה עניין רב יותר דווקא בווסטלי, ובאטרקאפ, בקנאתה, מבינה כי היא מאוהבת בו. באטרקאפ מתוודה על אהבתה, וווסלי משיב לה בווידוי הדדי. למחרת ווסטלי נוסע לאמריקה על מנת להרוויח כסף כדי לממן את נישואיהם העתידיים.

לאחר זמן לא רב מגיעות ידיעות על כך ששודד הים "רוברטס האיום" השתלט על ספינתו של וסטלי, ובאטרקאפ מאמינה שווסטלי מת. היא נודרת לא לאהוב שוב לעולם. במקביל הנסיך האמפרדינק, שאביו חולה, מעוניין לחפש כלה שתוליד לו יורש עצר. בהתחלה מוצעת לו הנסיכה של גילדר, אך שידוך זה כושל לאחר שמתברר כי מתחת לכובעה הנסיכה קירחת. האמפרדיק מתייעץ עם הרוזן רוגן ומסביר לו כי הוא לא מחפש אהבה, אלא רק רוצה להמשיך לצוד, ולשם כך הוא זקוק ליורש. מבחינת דרישותיו מהכלה, כל שהוא מבקש היא שתהיה נסבלת. רוגן נזכר בביקורו עם אצל באטרקאפ ומציע אותה כשידוך. האמפרדינק נעתר להצעה, ובאשר לבאטרקאפ, לאחר שמובהר לה כי היא לא צריכה לאהוב את בעלה, אלא רק לשהות במחיצתו וליהנות ממותרות המלוכה, היא ניאותה גם כן.

כעבור שלוש שנים, במהלכן באטרקאפ עסוקה בלימוד גינוני אצולה, אירוסיהם של הנסיך ובאטרקאפ מוכרזים בטקס רב פאר. זרז להכרזה היא בריאותו המידרדרת של המלך. לאחר הטקס באטרקאפ נחטפת על ידי שלושה חוטפים, איניגו מונטויה, אשף החרבות (תואר פיקטיבי מעל דרגת "אמן") הספרדי, פזיק, הענק המתאגרף הטורקי, ומנהיג החבורה, ויזיני הסיציליאני שאין שני לו בחכמה ופיקחות. השלושה נשכרו לקחת את באטרקאפ בשבי ולרצוח אותה באזור הספר של גילדר, כדי לחרחר מלחמה בינה לפלורין.

החטיפה מתבצעת בעת שהנסיכה המיועדת רוכבת על סוסה האהוב. חבורת השכירים לא מאבדת זמן, ומיד יוצאת להפלגה לאורך תעלת פלורין לעבר צוקי הטירוף. במהלך השיט, בספינה "מהירה שאין כמותה", החבורה מבחינה באנייה הדולקת אחריהם, שמצליחה לצמצם במידת מה את הפער. באטרקאפ המפוחדת מנסה לברוח, אך כאשר צלופחים כמעט וטורפים אותה, היא נזקקת לעזרה של חוטפיה כדי לשוב לסירה. בהגיעם לצוקי הטירוף, "שאין אחד שהצליח לטפס עליהם", פזיק מתחיל בטיפוס כשהוא סוחב את השלושה האחרים על גבו, כשהוא מסתייע בחבל שהונח שם אף טרם הגיעם. בעודם מעפילים, הם מבחינים שמתוך הספינה שעקבה אחריהם יוצא איש במסכה, והוא עולה בחבל בקצב מהיר. כשפזיק מסיים את טיפוסו, חותכים השלושה את החבל, אך האיש במסכה מצליח לעזוב את החבל רגע לפני שנחתך, ומשלים את הטיפוס על המצוק בלעדיו. בינתיים פזיק הענק ווזיני מנהיג החבורה בורחים לעבר גילדר עם באטרקאפ, ואיניגו, אשף החרבות, נשאר מאחור להילחם באיש במסכה. בשלב זה מתואר לנו עברם של איניגו ושל פזיק.

עברו של איניגו: איניגו היה ילד ליצרן החרבות הטוב בעולם, דומינגו מונטויה, וחי עם משפחתו בכפר הררי בספרד. למרות כשרונו הייחודי של האב, הוא אינו מצליח כלכלית כי הוא מסרב לעבוד עבור אצילים "עשירים ונפוחים". לכן הוא מתגורר בהרים בעוני, בעוד חברו יצרן החרבות (הפחות מוצלח) ייפס ממדריד חי בעושר. אך כשייצור של חרב הוא מעבר ליכולתו ייפס פונה לדומינגו. יום אחד מגיע לדומינגו לקוח שמבקש שייצרו לו חרב שתתאים למומו - ביד ימינו יש לו שש אצבעות. דומינגו נענה לאתגר ולאחר שנת עמל, מצליח לייצר את מה שהוא מכנה החרב הטובה בעולם, חרב שש האצבעות. כאשר האציל בעל שש האצבעות מגיע לבחון את החרב, הוא מחזיק בה בזלזול ודורש לשלם מטבע בודד עבורה. דומינגו ,שנעלב מכך שחרבו לא זוכה להערכה, מעניק אותה לבנו איניגו, ובתגובה האציל מתרגז והורג את דומינגו באבחת חרב. איניגו מזמין את האציל לדו-קרב כדי לנקום את מות האב. בדו-קרב איניגו מפסיד והאציל מצלק אותו בפניו כתזכורת לכך. לאחר רצח אביו, איניגו מתחיל באימונים להיות אמן החרבות הטוב בעולם כדי שיוכל לנקום ברוצח. במשך עשר שנים הוא מתאמן, ובסופם מגיע אל יסטה, שהיה חבר של האב, להערכת כישוריו. יסטה קובע כי איניגו הוא אחד מן "אשפי החרב", דרגה אחת מעל אמן חרב. לאחר ביקור זה, איניגו יוצא למסע חיפוש אחר הרוצח אך כושל במציאתו, לאחר שנים של חיפוש איניגו מידרדר אט אטלברנדי (משקה). כשמצבו בכי רע, וזיני שוכר אותו להיות חלק מחבורת הפושעים הטובה בעולם, ובכך גומל אותו משתייה.

עברו של פזיק: עוד מגיל צעיר פזיק היה ענק. מסופר כי כבר בגן היה צריך להתגלח, וכי מדי מספר ימים היה צריך להחליף נעליים בכאלו שנתפרו במיוחד למידתו הנוכחית. למרות גודלו, פזיק נופל קורבן לביריונות. ילדים בגן ובהמשך בבית הספר שלו מתעללים בו, מכיוון שלמרות גודלו הוא מפחד להחזיר. לאחר שחוזר שוב ושוב מוכה, הוריו מחליטים ללמד אותו להגן על עצמו, ובמאמץ שכנועי אביו משדל אותו לתת לו אגרוף בודד. עוצמת הסנוקרת מעלפת את האב. מופתעים מחוזקו, הוריו מוציאים אותו מבית הספר ומלמדים אותו אגרוף. בגיל תשע נאבק בקרב הראשון שלו מול אלוף האגרוף של עיירה. פזיק שלא רוצה להילחם עולה בקושי לזירה ושם סופג מכות קשות, עד שלבסוף מתעשת, לופת את אלוף האגרוף ולצליל קריאות בוז של הקהל, מכניע את יריבו. פזיק והוריו מתחילים לנדוד ברחבי העולם, מתחרים בתחרויות אגרוף, אך פזיק שכבר נהפך עצום, מתקשה למצוא יריבים שלא מפחדים ממנו, ובנוסף, הקהל רוחש לו בוז כי גודלו מייצר את הרושם שהוא מתעלל ביריביו. על-כן, פיזיק מתחיל להתאבק כנגד קבוצות, ספורט בו הוא זוכה לאהדה וכבוד. לאחר מות הוריו, קשה לו יותר ויותר למצוא מטרה או קבוצות להילחם בהן, ולכן כשוזיני מציע לו לעבוד עבורו, פזיק רואה בכך תפנית חיובית בחייו, הזדמנות למצוא את עצמו מחדש ולעבוד לצד חברים, ונענה להזמנתו.

כשהאיש במסכה מסיים לטפס על ההר, איניגו מאפשר לו מנוחה לפני דו-הקרב ביניהם, כדי לאפשר תחרות הוגנת. בתחילת הלוחמה, אשף החרבות מרוצה מהקרב הצמוד שניטש ביניהם, מהאתגר הבלתי צפוי שמצב לו האיש במסכה. פעם זה ידו על העליונה ופעם זה. אך לבסוף, מוכחת עליונותו של האיש במסכה, שבתורו בוחר שלא להרוג את היריב, אלא לעלף ולקשור אותו. המרדף אחרי החוטפים הנוספים נמשך. בינתיים וזיני ופזיק מארגנים מארב לאיש במסכה. פזיק עומד בצד הדרך, מוכן להטיח סלע גדול בראשו של אויבו, כאשר יחלוף על פני פנייה בשביל. וזיני ממשיך לגילדר בזמן שפזיק נותר לארוב. כשהאיש במסיכה חולף על פני פזיק, הענק מחטיא את מטרתו בכוונה כי הוא מאמין בקרב הוגן ולא בתקיפה מן הצללים. כדי שהקרב יהיה שקול, פזיק דורש שהאיש במסכה יזרוק את חרבו וששניהם ייאבקו בידיים חשופות. האיש במסכה נעתר לאתגר. פזיק שרגיל להילחם בקבוצות אנשים, מתקשה במאבק נגד יריב בודד, וכאשר הוא מתחיל להיזכר במהלכים כנגד יריב בודד, כבר מאוחר מדי עבורו - הידיים של האיש במסכה שלובות סביב צווארו, והוא חונק את פזיק עד לאובדן הכרה. האיש במסכה ממשיך בשביל ונתקל בוזיני המחזיק סכין לגרונה של באטרקאפ, כאשר למולו ניצבות שתי כוסות יין על שולחן. האיש במסיכה מאתגר את הפושע לקרב מוחות - האיש במסכה ימסוך רעל לאחת מן הכוסות, ועל וזיני יהיה לנחש לאיזו כוס. הקרב יוכרע כשהשניים ישתו בו זמנית מהכוסות, והרעל יפעיל את השפעתו כמעט באופן מידי. למעשה, האיש במסכה מרעיל את שתי הכוסות ברעל לו הוא חסין והחוטף, שאינו מודע לתרגיל, שותה מכוסו הוא מת בו במקום.

משלחת ההצלה של האמפרידנק מתקרבת רכובה על סוסים, לכיוונם של החטופה והמשחרר שלה. האיש במסכה גורר את באטרקאפ לברוח אתו, לפני שתגיע המשלחת, אך היא מתנגדת ובוחרת להתעמת עמו, מכיוון שהיא תופסת אותו כחוטף נוסף. במהלך העימות באטרקאפ דוחפת את האיש במסכה ממצוק כשהיא מפטירה "מצדי, שתמות גם עתה". במהלך נפילתו, הוא צועק "כפי בקשתך", ובבאטרקאפ מכה ההבנה, שהאיש במסיכה הוא בעצם ווסטלי, אהוב לבה. היא קופצת בעקבותיו, ומגלה שלמרות הנפילה מגובה, שניהם לא פצועים, אלא רק כואבים מעט. ווסטלי מספר לה את קורותיו מאז שנפרד: לאחר שספינתם נחטפה על ידי רוברט האיום "שלא משאיר שבויים", הוא לא התחנן או ביקש לשחד את הפיראט הנורא, אלא אמר לו לחוס על חייו כי יש לו אישה לאהוב. הפיראט חס עליו והעביד אותו בתור שוליה, כשבכל יום חזר ואמר שכנראה ירצח אותו למחרת בבוקר. ווסטלי בינתיים למד על אורח החיים הפיראטי והצליח בתפקידו. לאחר מספר שנים בשירותו של רוברט האיום, הפיראט חשף בפניו ששמו האמיתי הוא לא רוברט, שכן רוברט האיום האמיתי פרש לפני 15 שנים ואותו החליף אחד בשם קלוני, שהחליף את הצוות ושמר על הספינה והתואר, ואת קלוני החליף קממברד והוא החליף את קממברד, וששמו האמתי הוא ראין. הוא הביע את רצונו לפרוש, וביקש שווסטלי יחליף אותו. ואכן ווסטלי החליף את ראין ונטל את השם רוברט האיום.

כשהשניים מגיעים לתחתית המצוק, הם מבינים שהדרך היחידה להמשיך בה היא דרך ביצת האש. לאחר מסע תלאות בביצת האש שכמעט גובה את חייהם, נותרת להם רק הליכה קצרה לתעלת פלורין, שם מחכה ספינתו של רוברט האיום. מעבר לביצה פוגש אותם הנסיך האמפרדינק בליווי צבאו והרוזן רוגן, ובאופק הם מבחינים בצי של הנסיך מבריח את הספינה שאמורה לחכות לכם. הנסיך נוהג בווסטלי כאילו הוא חטף את באטרקאפ ומאיים על שלומה, ודורש ממנו לשחרר את באטרקאפ לחסותו. לאחר שווסטלי מאיים כי יברח בחזרה לביצה שם לא יוכלו לרדוף אחריו, באטרקאפ המזועזעת נכנעת ומצטרפת לנסיך האמפרדיק, שמבטיח מצדו שווסטלי לא ייפגע ויורשה לחזור לספינתו. בפועל, האמפרדיק שולח את ווסטלי לביבר המוות, גן חיות תת-קרקעי בו חיות החיות האקזוטיות שהנסיך צד, ושם רוגן מענה אותו.

בארמון פלורין חגיגות החתונה נמשכות, אך באטרקאפ סובלת מרגשות אשם וסיוטים בנוגע לכך שעזבה את ווסטלי. לכן, היא מבקשת מהאמפרדינק שישלח ספינות לקרוא לווסטלי. האמפרדינק כביכול מגדיל לעשות, כשהוא מסכים שאם ווסטלי יחזור עד החתונה היא תינשא לשודד-הים. עם זאת, הוא מתרה בפניה לא להיאחז בתקווה זו, ומציין שאם ווסטלי לא ישוב, היא צריכה לראות בכך סימן לכך שהוא אינו אוהב אותה, ושעדיף לה להינשא לנסיך. בשלב הזה נחשף לקורא שהאמפרדינק הוא זה ששכר את וזיני וחבורתו להרוג את באטרקאפ. כמובן שהאמפרדינק אינו שולח ספינות, וממשיך לשקר לבאטרקאפ.

זמן קצר לפני החתונה, פיזיק, שמצא מקלט בכפר דייגים ואחר כך התגייס ליחידת הביריונים של פלורין, ואיניגו, שהגיע לפלורין וחזר לשתות, נפגשים. פיזיק מספר לאיניגו שהאיש בעל שש האצבעות הוא הרוזן רוגן. איניגיו רוצה לפרוץ לטירה בשביל להשיג את נקמתו, ופיזיק שמח להצטרף אליו, אך השניים אובדי עצות בנוגע לדרך הפריצה לטירה. הם נואשים לעזרתו של האיש במסיכה, ווסטלי. באותו זמן, הרוזן רוגן מענה את ווסטלי בעזרת "המכונה" - מכונה ששואבת את החיים מן האדם תוך כדי הסבת נזק לא בלתי נתפס. כאשר באטרקאפ מבינה שהנסיך הוליכהּ שולל וכי לא שלח ספינות, הנסיך מכה אותה. הנסיך בהתקף זעם הולך לביבר המוות, משתמש במכונה בעצמתה המקסימלית ושואב לווסטלי את כל עוצמת החיים. ווסטלי מת בצעקות כאב איומות. פיזיק ואיניגו שומעים את הצעקות, מגלים את ביבר המוות ומצילים את גופתו של ווסטלי, לאחר מאבק במלכודות וחיות טרף.

פיזיק ואיניגו לוקחים את ווסטלי למקס בעל הנס אשר עבד בעברו אצל האמפרדינק לפני שפוטר. הם מצליחים לשכנע את הקוסם שנוטר טינה לנסיך, לעזור למטרתם (בבחינת לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן). מתברר שמקס יכול לעזור לווסטלי כי הוא "מת רק ברובו". הוא מכין גלולת החייאה אשר מחזירה את ווסטלי לחיים, אך מותירה אותו חלש ביותר סביב זמן תחייתו. ווסטלי מסכים לעזור בפריצה, ובונה תכנית שלא מסתמכת רק על כח הזרוע. פיזיק ואיניגו מגיעים לשער הארמון, שבינתיים תוגבר בשומרים נוספים, ובעזרת התחזות לפיראט רוברט האיום הם מפחידים את השומרים ופורצים לארמון. ווסטלי החלש נגרר כל אותו זמן איתם, אך מצבו לא מאפשר לו לקחת חלק פעיל של ממש. בהגיעם לארמון איניגו מוצא את רוגן ומצליח להרוג אותו, אך נפצע קשות בקרב. ווסטלי פוגש את באטרקאפ שוב, אך האמפרדינק מפריע לאיחוד בין השניים. ווסטלי מצליח להערים על הנסיך ולקשור אותו. איניגיו, ווסטלי ובאטרקאפ נסים מארמון, ובדיוק ברגע המכריע של הבריחה מופיע פיזיק מופיע עם ארבעת הסוסים המשובחים והמהירים של האמפרדינק, ומציל את החבורה משומרי הארמון. באשר לסיום הסיפור, שתי גרסאות מוצעות לקורא - גולדמן מציין שכאשר אביו סיפר את הסיפור הוא סיים במשפט "הם חיו באושר ואושר", אולם מורגנשטרן סיים את הסיפור בסוף פתוח, שבו הארבעה דוהרים אל עבר האופק עד שמספר תקלות נקרות בדרכם. בהערת השוליים שלו, גולדמן כותב שהוא מאמין כי נמלטו אך לא חיו באושר ועושר.

בשנת 1998 גולדמן מוסיף פרק חדש ומרגש בשם התינוקת של באטרקאפ. בפרק הנוסף, סיפור העלילה ממשיך במקום בו עצר, עם הארבעה רכובים על גבי הסוסים הלבנים. הפרק איננו מסודר על ציר זמן רציף, וקופץ בין סצנות שונות, ביניהן גם סיפור על אהובתו של אניגיו, אותה נאלץ לעזוב אותה בשביל לנקום את רצח אביו. בנוסף לכך, בפרק החדש מוצגים נבל אכזר נוסף וספק מוות של אחת הדמויות. גולדמן משאיר שוב את קוראיו עם יותר שאלות מתשובות.

דמויות

ווסלי - ווסלי, הקרוי גם נער חווה, האיש בשחור, האיש במסיכה והפיראט רוברט האיום, הוא אהובה של באטרקאפ. בילדותו שירת כנער חווה אצל משפחתה של באטרקאפ. לאחר שנחטף על ידי שודדי-ים הפך למנהיגם. יוצא להציל את באטרקאפ מידי הנסיך האמפרדינק.

באטרקאפ - נערה כפרית חובבת רכיבה. אהובתו של ווסטלי. לאחר ששומעת על מותו של ווסטלי, מתארסת להאמפרדינק.

האמפרדינק - נסיך ויורש העצר של פלורין. ציד מוכשר. מתחתן עם באטרקאפ כדי לחרחר מלחמה עם גילדר.

רוגן - הרוזן היחיד בממלכה. סדיסט שחוקר עינויים. שומר סודו של האמפרדינק.

איניגו מונטויה - ספרדי. אביו נרצח על ידי הרוזן רוגן, ומאז הוא מחפש נקמה. לשם כך, התאמן בחרב עד שנהפך לסיף מוכשר. בפרק ההמשך "התינוקת של באטרקאפ", מתואר מפגש אהבים שלו בזמן אימוניו. הוא דוחה את אהובתו כדי שיוכל לנקום, מתואר כי לבו היה כבד עליו לאחר הקשר עם אהובתו.

פזיק - ענק, מתאגרף מקצועי, לא מסוגל לחשוב בשביל עצמו. חשוב לו שאחרים יחשבו שהוא טוב.

וויזיני - סיצילני, מפקד החבורה (של הפושעים), גאון ונודניק שלא מתנהג יפה לחבריו.

מקס בעל הנס - נקרא גם מקס נס, היה עושה הניסים של המלך עד שפיטר אותו האמפרדינק, ומאז הוא לא רוצה לשמוע את השם "האמפרדינק". המציא חצי מהנסים שיש בעולם, והיום הוא מתגורר עם אשתו ה"מכשפה" ביער פלורין.

ילין - שר הצבא של פלורין ומפקד משמר הבריונים.

סצנת האהבים

בהערותיו של גולדמן הוא כותב שלאחר מפגשם של באטרקאפ וווסטלי, הוא ראה לנכון להוסיף סצנת אהבה ביניהם, אך מגבלות משפטיות אוסרות עליו שכן זהו רק גישור ועריכה - אסור לו להוסיף קטעים למילותיו של מורגנשטרן. עם זאת, הוא מוכן לשלוח לאותם קוראים שישלחו אליו מכתב את הסצנה, והוצאת הספרים אפילו תממן את עלויות המשלוח של המכתב. במהדורה של שנת 1998, הוא כתב קישור אינטרנטי בו נמצאת הסצנה.

אלו ששלחו את המכתב קיבלו מכתב התנצלות, שבו כותב גולדמן שהוא מוקיר תודה על המכתב, אך מסיבות משפטיות אינו יכול לשלוח את הסצנה. אלו שנכנסו לאתר מצאו תגובה דומה.

בתרבות

ראה הנסיכה הקסומה (סרט)

בשנת 1987 יצא סרט בבימויו של רוב ריינר, לפי תסריט של גולדמן, בכיכובת של קרי אלווס ורובין רייט. הסרט זכה להצלחה בינונית עם השקתו, אך זכה לביקורות חיוביות מאוד, כך למשל באתר Rotten Tomatoes זכה ל95% ביקורות חיוביות, והוא מופיע באופן קבוע ברשימת 250 הסרטים הטובים של IMDb. הסרט זכה בנוסף בשני פרסי סאטורן על התלבושות וסרט הפנטזיה הטוב לשנת 1987. הסרט גרף 3 מיליון דולר בארצות הברית, כמעט כפול מתקציבו. הוא זכה בפרס אהוב הקהל בפסטיבל הסרטים של טורונטו. עם השנים הסרט נהפך לאהוב ביותר וקיבל מעמד של סרט קאלט.

בשנת 2008 יצא לאור משחק מחשב המבוסס על הספר, על-ידי Worldwide Biggie. רבים משחקני הסרט דיבבו את המשחק.

המשפט "שמי הוא איניגו מונטויה, אתה הרגת את אבי, התכונן למות," הוא אחד מהמשפטים הזכורים בקולנוע האמריקאי. וזכה למגוון ציטוטים ופרודיות.

קישורים חיצוניים

• שרי שביט, "הנסיכה הקסומה": נעים להכיר, איניגו מונטויה, באתר ynet, 27 ביולי 2013