יהושע בן-מאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
|חיבוריו=
|חיבוריו=
}}
}}
[[File:Mercaz HaRav (14).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן מאיר בטקס הכנסת ספר תורה ב[[ישיבת מרכז הרב]], [[תשע"ה]]]]

ה[[רב]] '''מאיר יהושע בן-מאיר''' (נולד ב-[[1948|1947]]) הוא מייסד [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת שבות ישראל|שבות ישראל]] ב[[אפרת]] שב[[גוש עציון]].
ה[[רב]] '''מאיר יהושע בן-מאיר''' (נולד ב-[[1948|1947]]) הוא מייסד [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת שבות ישראל|שבות ישראל]] ב[[אפרת]] שב[[גוש עציון]].



גרסה מ־20:27, 8 באוגוסט 2016

תבנית:רב

הרב בן מאיר בטקס הכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד ב-1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת שבגוש עציון.

ביוגרפיה

בן-מאיר נולד בארצות הברית וגדל ברמת-גן. אביו היה הרב ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד העשירית).

בצעירותו למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז', שבה למד עד לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין.

את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של אוגדת מוסה פלד והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב מרדכי הלפרין[1]. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן אלוף.

בשנים תשל"ה-תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר למסך הברזל ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.

באב תשל"ח, ייסד את ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש"מ (1980) על הגבעות שעליהן תקום לימים העיר אפרת. בפסח תשמ"ג הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר בגבעת שאול בירושלים.

הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות בסעודה שלישית. הוא מתייחס לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.

פרסם מאמרים בנושאי הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד. בשנת תשס"ח הוציא לאור ספר בשם "היתר מכירה או אוצר בית דין", שבו הוא יוצא להגנת היתר המכירה. הוציא מחדש מספר ספרים של אביו וספרים של אבי-סבו, רבי יהודה יודל רוזנברג.

נשוי לד"ר רות בן-מאיר, ראש המדרשה לנשים של אוניברסיטת בר-אילן. הם הורים לשבעה. בנו אלי בן-מאיר הוא ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתו דסי בארי היא מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך ורעייתו של הרב משה בארי מנכ"ל ארגון רבני צוהר.

מעמדותיו ההלכתיות

בספרו מה נאכל בשנה השביעית הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה בשנת שמיטה של אוצר בית דין, ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מהיתר המכירה עדיפה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015