פרננדו השביעי, מלך ספרד

תבנית:מנהיג1 פרננדו השביעי, מלך ספרד (בספרדית: Fernando VII de Borbón ‏ 14 באוקטובר 1784 - 29 בספטמבר 1833) היה מלך ספרד לתקופה קצרה בשנת 1808, ולאחר מכן בין השנים 1813 - 1833.

ביוגרפיה

פרננדו השביעי נולד בנאפולי ב-14 באוקטובר 1784, והיה בנו של קרלוס הרביעי, מלך ספרד, ומריה לואיסה מפארמה, בתו של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת. פרננדו חונך בילדותו אצל האצילים סן קרלוס, המרקיז מסאנטה קרוז והכומר אסקואיקיס, שהיו אצילים נאורים, ובשל כך כך עורר תקוות רבות לשינוי בקרב העם הספרדי.

בשנת 1807 הסכים קרלוס הרביעי, מלך ספרד עם נפוליאון לחלק את פורטוגל ביניהם, אולם משכבשה צרפת את צפון ספרד, נמלט קרלוס הרביעי לדרום על מנת לברוח לאמריקה הלטינית. אולם, בהגיעו לארנחואס אילצה אותו התקוממות עממית להתפטר ב-19 במרץ 1808 לטובת בנו פרננדו השביעי, שהוכתר מיד למלך ספרד. אולם, נפוליאון הזמין את שניהם לבאיון, ושם הודיעה אמו מריה לואיסה מפארמה שפרננדו הוא בנו של מנואל דה גודוי שהיה מאהבה. פרננדו נאלץ להתפטר לטובת קרלוס הרביעי, וקרלוס התפטר שוב לטובת ז'וזף בונפרטה.

בין ספטמבר 1810 לבין ספטמבר 1813 התכנס הקורטס של קדיס שבסופו נחקקה החוקה של חודש מרץ 1812, וכן חוקים רבים אחרים שהפכו את המשטר ממשטר אבסולוטי למשטר של מונרכיה פרלמנטרית. אולם, עם חזרתו של פרננדו השביעי לספרד, ביטל פרננדו במאי 1814 את תיקוני הקורטס, ואף הקים מחדש את האינקוויזיציה. בין השנים 1820 ל-1823 הצליחו הכוחות הליברליים בפיקודו של רפאל דל ריגו לכפות על המלך לפעול לפי החוקה ובשלוש שנים אלה התקיימה מלוכה פרלמנטרית בספרד, אולם, ב-1822 פנה פרננדו לברית הקדושה בדרישה לבוא לעזרתו ולהחזיר את כוחו לקדמותו. בהתחלה, סרבה הברית לדרישה זו אך מאוחר יותר, באוקטובר 1822, התכנסה הברית המרובעת לוועידה בנושא בעיר ורונה שבאיטליה והעניקה לצרפת מנדט לפעול בספרד ולהחזיר את המונרכיה האבסולוטית. ב-28 בינואר 1823 הכריז המלך הצרפתי לואי ה-18 על הקמת צבא של "מאה אלף בנים של לואי הקדוש" שיפלוש לספרד. הצבא הצרפתי אכן פלש וספרד נכבשה תוך מספר חודשים. המונרכיה האבסולוטית הוחזרה ב-1 באוקטובר 1823.

בשנת 1830 נולדה לפרננדו בתו היחידה איזבלה, ופרננדו ביקש להוריש לה את המלוכה. הקורטס המליץ על ויתור על החוק הסאלי והמלכת בתו של המלך, איזבלה למלכה, אולם, הדבר הביא לפיצול בשורות המלוכנים שחלקם סירב לקבל את הוויתור על עקרון הירושה דרך הזכר וביקש להמשיך את שושלת בית בורבון על ידי אחיו של המלך, האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה.

ב-29 בספטמבר 1833 מת פרננדו השביעי, ובתו איזבלה השנייה, מלכת ספרד עלתה לשלטון במקומו, אך הסכסוך עם תומכי האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה גרם לפריצת המלחמה הקרליסטית הראשונה.

משפחתו

בשנת 1802 התחתן פרננדו עם מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה, בתו של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קרולינה מאוסטריה, אך לא היו לו ממנה ילדים.

בשנת 1816 התחתן פרננדו עם מריה איזבלה מפורטוגל, בתו של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל ואחותו קרלוטה ז'ואקינה מספרד, שילדה לו 2 בנות, אך שתיהם מתו בילדותם.

בשנת 1819 התחתן פרננדו עם מריה יוזפה אמליה מסקסוניה, בתו של מקסימיליאן, נסיך הכתר של סקסוניה וקרולינה, נסיכת פארמה, אך לא היו לו ממנה ילדים.

בשנת 1829 התחתן פרננדו עם מריה כריסטינה, נסיכת שתי הסיציליות, בתו של פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ואחותו מריה איזבלה מספרד, ממנה היו לו 2 בנות:

• איזבלה (1830 - 1904).
• לואיסה פרננדה (1832 - 1897).

ראו גם

• הרפורמות הבורבוניות
• מלכי ספרד