מילת קריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:29, 15 באוגוסט 2016

יי

מילות קריאה בעברית

בעברית הקריאה מופרדת בפסיקים משאר המשפט. משפטים המופיעה בהם מילת קריאה יסתיימו בסימן קריאה. מילת קריאה לא יכולה לבוא במשפט אחרי מילת יחס, וה' השאלה לא תבוא לפניה.

דוגמאות למילות קריאה

שמחה, תרועה: "יש", "הידד", "האח" ("ניצחנו בתחרות, הידד!")
צער: "אוי ואבוי", "אויה" ("שכחתי את המפתח בבית, אויה!")
תדהמה: "שומו שמיים" ("שומו שמיים, נגמר החלב!")
הזמנה וזירוז: "הבה", "קדימה", "נוּ‏" ("הולכים לאכול, קדימה!")
משאלה: "הלוואי", "אמן" ("יום יבוא ויגיע השלום, אמן!")
תשובה חיובית: "בבקשה" ("בבקשה, לא אוכל לסרב לאדם מבוגר!")
זירוז: "נוּ!" ("נו! זוז כבר!"; המילה משמשת גם לציפייה לתשובה ("נוּ?"; "נו? ומה הוא ענה?") או כמילת השלמה עם מצב ("נו, טוב, שיהיה")

קישורים חיצוניים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מילת קריאה''' היא אחת מבין [[חלקי הדיבר]] הזוטרים. בדרך כלל אין למילת הקריאה קשר [[דקדוק]]י כלשהו לשאר המשפט ולרוב גם לא ניתן להטותה. כל מטרתה לאפשר לדובר להדגיש [[רגש]] כלשהו בנוגע לנאמר במשפט. שילוב מילת הקריאה נעשה בדרך כלל בתחילת המשפט או בסופו, ובמרבית המקרים מילת הקריאה אף יכולה להוות משפט של מילה אחת ("יש!").
+יי
-ב[[לטינית]] נקרא חלק זה ''Interjectio'', מילה שהיא [[הלחם בסיסים]] של המילים ''inter'' ("בין") ו-''iacere'' ("לזרוק").
 == מילות קריאה בעברית ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מלת קריאה
ערך מילוני בוויקימילון: יא באיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מילת קריאה