יעקב העליון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קורות חייו: הוספת מקור לתאריך
מ הסרת תו כיווניות
שורה 9: שורה 9:
העליון היה נשוי ל[[יעל העליון]], בתו של [[יוסף פעמוני]], שייסדה את [[בית הספר לאמנויות תל אביב]], וניהלה אותו עד מותה. באוקטובר [[2002]] התאבדה יעל לאחר שגילתה כי בעלה קיים קשרים מיניים עם שתי אחיות, תלמידות בבית הספר אותו ניהלה, אחת מהן בת 14.{{הערה|{{הארץ||יעל העליון גילתה על מעשי בעלה והתאבדה|1.1360018|11 בנובמבר 2008}}{{ש}}{{וואלה!||התאבדות יעל העליון: המשטרה בודקת מידע חדש|297251|21 באוקטובר 2002|}}}} מותה עורר הדים בציבור, הן בגלל היותה דמות מוערכת בקרב תלמידיה ובוגרי בית ספרה והן על רקע נסיבות מותה.
העליון היה נשוי ל[[יעל העליון]], בתו של [[יוסף פעמוני]], שייסדה את [[בית הספר לאמנויות תל אביב]], וניהלה אותו עד מותה. באוקטובר [[2002]] התאבדה יעל לאחר שגילתה כי בעלה קיים קשרים מיניים עם שתי אחיות, תלמידות בבית הספר אותו ניהלה, אחת מהן בת 14.{{הערה|{{הארץ||יעל העליון גילתה על מעשי בעלה והתאבדה|1.1360018|11 בנובמבר 2008}}{{ש}}{{וואלה!||התאבדות יעל העליון: המשטרה בודקת מידע חדש|297251|21 באוקטובר 2002|}}}} מותה עורר הדים בציבור, הן בגלל היותה דמות מוערכת בקרב תלמידיה ובוגרי בית ספרה והן על רקע נסיבות מותה.


בנובמבר [[2008]] הורשע יעקב העליון‏‏ ב[[בעילה אסורה בהסכמה]] בקטינה וב[[מעשה מגונה]] באחותה.{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3771531.doc פ 6606/02 מדינת ישראל נגד יעקב העליון], ניתן ב-11.11.2008‏}} "בעילה" כאן היא במשמעותה ב[[חוק העונשין]], ובמקרה זה אין פירושה קיום יחסי מין מלאים. באפריל [[2009]] נגזר עליו עונש של 12 חודשי [[מאסר]] בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, [[פיצוי לנפגע עבירה]] בסך 15,000 ש"ח לאחות הצעירה ו-5,000 ש"ח לאחות המבוגרת.‏‏{{הערה|{{וואלה!|‏עדי שמחוביץ|מאסר לעיתונאי יעקב העליון|1471167|20 באפריל 2009|}}}} העליון [[ערעור|ערער]] על חומרת העונש, אך ערעורו נדחה.{{הערה|ע"פ (ת"א) 7522/09 יעקב העליון נגד מדינת ישראל, ניתן ב-9.12.2009}}
בנובמבר [[2008]] הורשע יעקב העליון ב[[בעילה אסורה בהסכמה]] בקטינה וב[[מעשה מגונה]] באחותה.{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3771531.doc פ 6606/02 מדינת ישראל נגד יעקב העליון], ניתן ב-11.11.2008}} "בעילה" כאן היא במשמעותה ב[[חוק העונשין]], ובמקרה זה אין פירושה קיום יחסי מין מלאים. באפריל [[2009]] נגזר עליו עונש של 12 חודשי [[מאסר]] בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, [[פיצוי לנפגע עבירה]] בסך 15,000 ש"ח לאחות הצעירה ו-5,000 ש"ח לאחות המבוגרת.{{הערה|{{וואלה!|עדי שמחוביץ|מאסר לעיתונאי יעקב העליון|1471167|20 באפריל 2009|}}}} העליון [[ערעור|ערער]] על חומרת העונש, אך ערעורו נדחה.{{הערה|ע"פ (ת"א) 7522/09 יעקב העליון נגד מדינת ישראל, ניתן ב-9.12.2009}}


יעקב העליון אב לשניים ומתגורר בתל אביב.
יעקב העליון אב לשניים ומתגורר בתל אביב.

גרסה מ־10:25, 20 באוגוסט 2016

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יעקב העליון (נולד ב-1937) הוא עיתונאי ישראלי. מחבר רב המכר "רגל של בובה", על לחימתו במלחמת ששת הימים, פציעתו הקשה ושיקומו.

קורות חייו

יעקב העליון נולד ברמת גן, ליוסף ולמרים. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כעיתונאי בעיתון "מעריב".

במלחמת ששת הימים התגייס למילואים, ולחם בגזרת רמת הגולן. בקרב על מוצב תל פאחר נפצע קשה, איבד עין ורגל, ואושפז לתקופה ממושכת. לאחר שחרורו מבית חולים כתב את ספרו "רגל של בובה", על המלחמה האישית שלו. בעקבות פרסום הספר הפך העליון למרצה מבוקש, ואף נטל חלק במשך שנים בסיורים להנחלת מורשת הקרבות ברמת הגולן. הוא שב לעבוד ב"מעריב", וכתב בנושאי פלילים וצרכנות ובמוסף השבת. ב-1970 קיבל את פרס שלמה מרץ לעיתונאות של מסדר ז'בוטינסקי, על סדרת כתבות שפרסם. הוא היה חבר המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

העליון היה נשוי ליעל העליון, בתו של יוסף פעמוני, שייסדה את בית הספר לאמנויות תל אביב, וניהלה אותו עד מותה. באוקטובר 2002 התאבדה יעל לאחר שגילתה כי בעלה קיים קשרים מיניים עם שתי אחיות, תלמידות בבית הספר אותו ניהלה, אחת מהן בת 14.[1] מותה עורר הדים בציבור, הן בגלל היותה דמות מוערכת בקרב תלמידיה ובוגרי בית ספרה והן על רקע נסיבות מותה.

בנובמבר 2008 הורשע יעקב העליון בבעילה אסורה בהסכמה בקטינה ובמעשה מגונה באחותה.[2] "בעילה" כאן היא במשמעותה בחוק העונשין, ובמקרה זה אין פירושה קיום יחסי מין מלאים. באפריל 2009 נגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לנפגע עבירה בסך 15,000 ש"ח לאחות הצעירה ו-5,000 ש"ח לאחות המבוגרת.[3] העליון ערער על חומרת העונש, אך ערעורו נדחה.[4]

יעקב העליון אב לשניים ומתגורר בתל אביב.

ספרו "רגל של בובה"

ב-1967 השתתף יעקב העליון במלחמת ששת הימים ברמת הגולן כלוחם חיל השריון, ובקרב על מוצב תל פאחר נפצע פעמיים: בפעם הראשונה, כשעמד חשוף בצריח הטנק, ואחר-כך מפגיעה ישירה בטנק כאשר שכב לידו פצוע.[5] הוא נזקק לניתוחים רבים ולתקופת אשפוז שנמשכה שנתיים, ונותר קטוע רגל, עיוור בעין אחת, וחבול מכוויות בכל גופו. העליון תיעד את חוויותיו האישיות מהקרבות ומהתקופה שאחריהן, את פציעתו, את ההתמודדויות היומיומיות שלו עם פרוטזה, ואת התהליך הממושך של שיקומו. לספר קרא "רגל של בובה", על שם הקמיע שנטל בצאתו לקרב - רגל של בובה של בתו הקטנה. הספר יצא לאור ביוני 1973, וחודשים ספורים אחר-כך הפך לרב-מכר, בין היתר בקרב פצועי מלחמת יום הכיפורים. הספר, שיצא ב-16 מהדורות, נחשב אחד מספרי המורשת המרכזיים של מלחמת ששת הימים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל העליון גילתה על מעשי בעלה והתאבדה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
    התאבדות יעל העליון: המשטרה בודקת מידע חדש, באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2002
  2. ^ פ 6606/02 מדינת ישראל נגד יעקב העליון, ניתן ב-11.11.2008
  3. ^ עדי שמחוביץ‏, מאסר לעיתונאי יעקב העליון, באתר וואלה!‏, 20 באפריל 2009
  4. ^ ע"פ (ת"א) 7522/09 יעקב העליון נגד מדינת ישראל, ניתן ב-9.12.2009
  5. ^ יעקב העליון, חזרתי אליך תל-פאחר, מעריב, 7 ביוני 1968, המשך