פירוש האבן עזרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:56, 23 באוגוסט 2016

פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים^[1].

האבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום^[2]. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו^[3]. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו לחמשה חומשי תורה. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.

בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מחז"ל במדרש ובתלמוד וכלה בפירושיהם של חכמי הקראים. לגבי חלקם טען שהם דרש ולא הפשט של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל האבן עזרא שהלכה למעשה נעשית ע"פ דרשתם של חז"ל.

את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צויינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". דיבור המתחיל רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב האבן עזרא אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד.

דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.

הרקע לכתיבת הפירוש

האבן עזרא נולד בעיר טודלה שבספרד המוסלמית. בספרד כתב שירים וספרים רבים, רובם בערבית, וכתביו בערבית לא שרדו^[4]. באזור גיל ארבעים נאלץ האבן עזרא לעזוב את ספרד מסיבה לא ידועה והחל לנדוד ברחבי אירופה. עקב מעברו לאירופה נתקל האבן עזרא בקהל קוראים שונה, אשר לא הכיר את החכמות היווניות והערביות וניגש ללימוד התורה ללא הכרות עימן. חוסר הכרות זו, בנוסף לכך שקהלו לא קרא ערבית ולכן לא יכל לקרוא את כתבי גאוני בבל וחכמי ספרד, גרמו לאבן עזרא להסביר רבים מיסודות מדעי התקופה בתוך פירושו ובספרים קרובים לפירוש. אמנם האבן עזרא עצמו מתנגד להוספת דברים אלו בפירוש^[5], אך נראה שבלית ברירה נאלץ האבן עזרא להוסיף גם את חכמות אלו^[6].

עקרונות הפירוש

קהל היעד

קהל היעד לפירוש אינו ברור. מצד אחד מעיד האבן עזרא כי קהל הקוראים אליו הוא מכוון הוא אנשים חכמים. כך בהקדמתו לספר ישעיהו מצהיר האבן עזרא כי הסודות שיגולו בפירוש יתמיהו "נבוני לב" ובהקדמתו לאיכה מכוון האבן עזרא את פירושיו ל"אנשי אמת"^[7], אך מפירושיו עולה התאמה של הפירוש גם לציבור הרחב המשכיל פחות. הסיבה לכפילות זו, לפי פרידלנדר^[8], היא הצורך להתאים את הפירוש לכלל הקוראים, בין משכילים ובין אנשים פשוטים. כפילות זו באה לידי ביטוי במספר אופנים. ראשית, האבן עזרא מסתיר חלקים מדבריו וכותב אותם כסודות אשר רק המשכילים יבינו, כאשר במקביל לסוד מופיע פירוש פשוט יותר הנועד למי שלא הבין את הסוד^[9]. האופן השני הוא בכך שהאבן עזרא משלב בפירושו חקירות מדעיות המובנות למשיכילים בלבד, אך רק במקומות בהם הוא סבור שאין ברירה.

הקדמתו לפירוש התורה

האבן עזרא כתב שתי הקדמות נרחבות לפירוש התורה ובהם הוא מפרט את חמש השיטות ביחס לפירוש התורה, כשהוא מסביר כל שיטה בהסבר קצר ו"מדרג" את השיטות לפי נכונותן. לצורך הסבר על אמיתות השיטה האבן עזרא משתמש במשל מתחום המתמטיקה - עיגול ובתוכו נקודה, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה^[10].

חמש הגישות לפירוש התורה הן:

דרכם של כמה גאונים, המאריכים בפירושיהם ומכניסים את כל הידע האנושי לתוך פירושם לתורה. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו ומחשיב אותה לעיגול המקיף את הנקודה. הוא אינו יוצא כנגד לימוד דברים שאינם כלולים בתורה, אלא טוען כי אין להכניס לתורה דברים שאינם נמצאים בה בפשט. וכלשונו - ”והרוצה לעמוד על חכמות החיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם אם הן נכונות.”
דרכם של הפרשנים הקראים, המפרשים את המקרא ללא התחשבות במסורת ההלכה של חז"ל, במה שלטענתם הוא הפשט. האבן עזרא יוצא נגד דרך זו בחריפות ומביא דוגמאות רבות לכך שאי אפשר לפרש בצורה כזו מכיוון שפעמים רבות ניתן לפרש את התורה בכמה דרכים. במשל הנקודה הוא ממקם דרך זו כאנשים שחשבו שהם מצאו את הנקודה, אך בעצם הם רחוקים ממנה מאוד.
דרכם של הפרשנים הנוצרים, המפרשים את התורה כאלגוריה, ושוללים את פשט הכתובים. נגד דרך זו טוען האבן עזרא כי היא ממוקמת מחוץ לעיגול ובדרך זו רק שוטים הולכים: ”...ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא נחלקו.”
בדרך זו יש שוני בין הפירוש הארוך לפירוש הקצר.
בפירוש הקצר מתאר האבן עזרא את דרכם של חכמי ישראל בארצות הנוצרים, שפירושיהם אינם אלא העתקה של מדרשי חז"ל על הכתובים. האבן עזרא טוען כי פירושים אלו מיותרים - מי שרוצה ללמוד את דברי חז"ל יכול פשוט לפתוח את מדרשי חז"ל. למרות זאת דרך זו היא קרובה לנקודה והיא הכי אמיתית עד עכשיו. ובלשונו - ”ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?”
בפירוש הארוך מביא בדרך זו האבן עזרא את חז"ל עצמם. דרך זו היא לעתים בנקודה ולעתים סביבה, אך הסטייה מהנקודה היא מכוונת, על מנת לדרוש את הפסוק בדרשות נצרכות.
דרך זו היא דרך האבן עזרא והיא לשיטתו הנקודה עצמה. לפי דרך זו יש להתבונן היטב ב"דקדוק כל מילה" וצריך לפרשה לפי מיקומה בפירוש ולפי הפעמים האחרות בהם מופיעה מילה זו בתנ"ך, תוך התעלמות מדרשות שאינם לפי הפשט, מלבד בענייני הלכה, בהם יש ללכת אחרי "המעתיקים" - הלוא הם חז"ל, שקבלתם אמיתית. כלשונו: ”אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי, וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה...”

שאלת מהימנות נוסח המקרא

דיוק בעלי המסורה

כתיב וקרי

תיקוני סופרים

סודות הפירוש

"סוד השנים עשר"

הסוד המפורסם ביותר אותו מחביא האבן עזרא בפירושו הוא סוד השנים עשר. סוד זה מביא האבן עזרא בפירושו על דברים, וכך לשונו - ”...ואם תבין סוד השנים עשר, גם "ויכתוב משה" (דברים, ל"א, כ"ב), "והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו'), "בהר ה' יראה" (בראשית, כ"ב, י"ד), "והנה ערשו ערש ברזל", (דברים, ג', י"א) - תכיר האמת”^[11]. סוד זה גרר התעניינות רבה מכיוון שהוא סוד אשר מקיף מספר חלקים מהתורה וייתכן שהוא מחביא את דעתו של האבן עזרא על כתיבת התורה. מפרשי סוד זה נחלקו לארבע דרכים עיקריות^[12]:

הדרך הראשונה - הטענה כי חלקים נרחבים מהתורה נכתבו לאחר תקופת משה

הדרך הראשונה היא אמירה כי האבן עזרא מכוון לכך שבמקומות רבים נוספו לתורה פסוקים מאוחרים. הטוענים לשיטה זו נעים על מנעד רחב של דעות, מהדעה כי לדעת האבן עזרא הוספו לתורה שלושים ושלשה קטעים מאוחרים ועד הדעה הטוענת כי האבן עזרא סובר כי התורה כולה נכתבה מאוחר יותר.

הדעה הראשונה (מבחינה כרונולוגית) ההולכת בשיטה זו טוענת כי הוספו שלושים ושלשה קטעים בתורה לאחר חתימת התורה בידי משה. דעה זו מבוססת בעיקר על פירוש האבן עזרא בויקרא טז ח, ד"ה "עזאזל": ”...ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מלת עזאזל, תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא. ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז - בהיותך בן שלשים ושלש תדענו.”על פסוק זה אומרים הפרשנים המחזיקים בדעה זו כי האבן עזרא התכוון לכך שמילת עזאזל לא נכתבה על ידי משה, אלא מאוחר יותר, ומספר הפעמים שדבר זה חוזר במקרא הוא שלושים ושלש^[13]^[14]. השאלה מהם הפסוקים המאוחרים נתונה לוויכוח בתוך ההולכים בדרך זו, כמו כן השאלה האם מדובר רק על פסוקים שלמים או שמא נמנים גם חלקי פסוקים במניין הפעמים הנוספים לתורה. מרבית הולכי הדרך הזו נעים בין שלושה עשר פסוקים שהוספו לתורה, עם חלקי פסוקים המשלימים את התוספות לשלושים ושלוש^[15] ועד הטענה כי שלושים ושלשה פסוקים שלמים הוספו לתורה^[16].

את דרך זו הקצין ברוך שפינוזה, שאמנם לא כתב פירוש מסודר לפירוש ראב"ע על התורה, אך התייחס ספציפית לסוד זה. הוא טען ^[17]שלפי האבן עזרא התורה כולה נכתבה לאחר ימי משה. את דבריו הוא מצמיד למילים של האבן עזרא על ידי הטענה כי המילים "השנים עשר" מכוונים למזבח, שנבנה על ידי יהושע, היקפו היה שנים עשר אבנים ועליו נכתבה כל התורה^[18]. אם את כל התורה היה ניתן לכתוב על שנים עשר אבנים, כותב שפינוזה, מכאן שהיקף ספר התורה המקורי היה קטן משמעותית ורובו נכתב לאחר ימים אלו. אמנם, בהמשך מביא שפינוזה שתי אפשרויות חלופיות להבנת הסוד אשר טוענות כי הסוד הרבה יותר מצומצם והוא מדבר על חלקים מסוימים בלבד. דרך זו הותקפה על ידי מספר חוקרים שטענו כי שפינוזה תולה את ביקורתו על התנ"ך באבן עזרא ^[19] ומרבית החוקרים כיום מסכימים כי סודו של האבן עזרא היה מצומצם משמעותית.

הדרך השנייה - טענה כי חלקים מועטים מהתורה נכתבו לאחר חתימתה ביד משה

מפרשי דעה זו טוענים כי לשיטת האבן עזרא הוספו לתורה חלקים בודדים בידי נביאים לאחר חתימתה. הראשון שידוע לנו המפרש בשיטה זו את האבן עזרא הוא ר' אלעזר בן מתתיה, שחי במאה ה-13, בפירושו על פירוש האבן עזרא למילים "והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו') מסביר ר' אלעזר כי הכוונה בסוד השנים עשר הוא לשנים עשר בניו של יעקב, להם ניתן טעם לכתיבת שמם בתורה. מכיוון שאת התורה כתב משה אנו נאלצים להגיד שהוא ידע את הסיבות ברוח הקודש והוסיף אותן לתורה, מסביר ר' אלעזר, ואת הרעיון להוסיף חלקים לתורה לקח עזרא ממקום זה של משה. כך הוא מסביר כי את החלקים הנראים אנכרוניסטיים כמו "ויכתב משה" (דברים, י', ב') או "וימת משה" (דברים, ל"ד, ה') נכתבו על ידי עזרא מפי רוח הקודש.

הדרך השלישית - הטענה כי הסוד לא קיים או לא נכתב על ידי האבן עזרא

הדרך הרביעית - הטענה כי הפסוקים עליהם מדבר הסוד נכתבו על ידי משה בדרך נבואה

סודות אסטרולוגיים

פירושים על פירושו

היחס לפירוש

הערות שוליים

^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1
^ ”...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...” שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132
^ יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן
^ מלבד תרגום אחד לספר העצמים שלא ברור האם באמת נכתב על ידו
^ הקדמתו לפירוש הקצר, בה הוא כותב: ”והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות / ילמדם מספרי אנשי התבונות...”
^ אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק ב' בין המפרש הנודד לקוראיו עמ' 33-36
^ הקדמות האבן עזרא לישעיהו ואיכה
^ פרידלנדר מ., "מסות", עמ' 137
^ כך לדוגמה בפירושו לדניאל פרק יב: ”...והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל:”
^ הקדמתו לתורה באתר ויקיטקסט.
^ אבן עזרא על דברים, א', ב
^ על פי אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק י"ג - "ארבע דרכי התמודדות של מפרשי ראב"ע עם 'סוד השנים עשר'"
^ דעה זו מופיעה לראשונה אצל רבי יהודה משקוני, בפירושו ל"והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו'), המביא אותה בשם ר' משה אבן תיבון, ר' ישעיה מטרני ור' אליהו משארש, אשר פירושם על האבן עזרא לא שרד.
^ פירוש נוסף וידוע לסוד זה, המובא על ידי הרמב"ן, מדבר על כך שיש לספור שלושים ושלוש פסוקים מאותו פסוק וכך הוא מגיע לפסוק האוסר על הקרבת זבחים לשעירים. הוא טוען שכוונת האבן עזרא בסוד זה הייתה שקורבן העזאזל ניתן לשעירים ולא לה'.
^ ר' ישעיה מטרני
^ ר' אליהו משארש
^ שפינוזה ב', "מאמר תיאולוגי מדיני" עמודים 95-96
^ הסיפור מופיע בספר יהושע, פרק ח', פסוק ל"ב
^ לדוגמא שד"ל בפירושו לתורה

[1] אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1

[2] ”...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...” שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132

[3] יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן

[4] מלבד תרגום אחד לספר העצמים שלא ברור האם באמת נכתב על ידו

[5] הקדמתו לפירוש הקצר, בה הוא כותב: ”והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות / ילמדם מספרי אנשי התבונות...”

[6] אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק ב' בין המפרש הנודד לקוראיו עמ' 33-36

[7] הקדמות האבן עזרא לישעיהו ואיכה

[8] פרידלנדר מ., "מסות", עמ' 137

[9] כך לדוגמה בפירושו לדניאל פרק יב: ”...והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל:”

[10] הקדמתו לתורה באתר ויקיטקסט.

[11] אבן עזרא על דברים, א', ב

[12] על פי אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, פרק י"ג - "ארבע דרכי התמודדות של מפרשי ראב"ע עם 'סוד השנים עשר'"

[13] דעה זו מופיעה לראשונה אצל רבי יהודה משקוני, בפירושו ל"והכנעני אז בארץ" (בראשית, י"ב, ו'), המביא אותה בשם ר' משה אבן תיבון, ר' ישעיה מטרני ור' אליהו משארש, אשר פירושם על האבן עזרא לא שרד.

[14] פירוש נוסף וידוע לסוד זה, המובא על ידי הרמב"ן, מדבר על כך שיש לספור שלושים ושלוש פסוקים מאותו פסוק וכך הוא מגיע לפסוק האוסר על הקרבת זבחים לשעירים. הוא טוען שכוונת האבן עזרא בסוד זה הייתה שקורבן העזאזל ניתן לשעירים ולא לה'.

[15] ר' ישעיה מטרני

[16] ר' אליהו משארש

[17] שפינוזה ב', "מאמר תיאולוגי מדיני" עמודים 95-96

[18] הסיפור מופיע בספר יהושע, פרק ח', פסוק ל"ב

[19] לדוגמא שד"ל בפירושו לתורה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בהקדמתו הארוכה לפירושו לתורה מסביר האבן עזרא את דרכו הייחודית בפירוש המקרא. הוא שאף למצוא את הפשט הפשוט של כל פסוק ולהפריד בינו ובין דרשתו של הפסוק. מתוך שאיפה זו מתעמת האבן עזרא לאורך פירושו לתורה עם פירושיהם של פרשנים שונים מכלל קשת פרשני המקרא, החל מ[[חז"ל]] ב[[מדרש]] וב[[תלמוד]] וכלה בפירושיהם של חכמי ה[[קראים]]. לגבי חלקם טען שהם [[דרש]] ולא ה[[פשט]] של הפסוק, ואילו כנגד חלקם טען שהם לא הפשט האמיתי של הפסוק. למרות זאת, קיבל האבן עזרא שהלכה למעשה נעשית ע"פ דרשתם של חז"ל.
-את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צויינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". [[דיבור המתחיל]] רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב האבן עזרא אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד‏.
+את פירושו לתורה כתב האבן עזרא בלשון קצרה תמציתית ופיוטית, וזו אחת הסיבות להיותו של הפירוש קשה להבנה. סיבה נוספת היא היותו של הפירוש מרבה בסודות, ופעמים רבות ניתן לקורא רמז בלבד להבנת הפסוק ובנוסף צויינה העובדה "ויש בו סוד" או "והמשכיל יבין". [[דיבור המתחיל]] רבים מכילים מילים בודדות ואף מילה אחת לעתים. עם זאת, במקומות בהם הזכיר עניין עקרוני - הרחיב האבן עזרא אפילו מספר דפים רק על 'דיבור מתחיל' אחד.
 דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.